$
בלדד השוחי

איך נמשים נעלמים?

בלדד משיב לשואלת המוטרדת, ומסביר מהיכן הנמשים הגיעו אל פניה מלכתחילה

בלדד השוחי 10:4602.12.10
איך נמשים נעלמים?

  

דנה היקרה,

כדי להבין איך נמשים נעלמים, עלייך לדעת תחילה מנין מגיע הקישוט החינני הזה ומה בדיוק הוא עושה לך על הפרצוף. וכצפוי, הכל מתחיל מהשמש.

 

השמש מפציצה את פני כדור הארץ בכמויות עתק של קרינת על־סגול. בחלק ממנה אנחנו משתמשים — היא עוזרת לנו לייצר ויטמין די, חומר הכרחי לקיומם של בני אדם בפרט ובעלי חוליות בכלל. ויטמין די נמצא בהרבה מזונות מן החי, משום שלרוב החיות שאנו אוכלים יש חוליות, אבל גם אם אנחנו לא מקבלים ויטמין די מבחוץ, חשיפה קצרה לקרני העל־סגול של השמש יכולה לסדר אותנו. אבל אותה קרינת על־סגול, כשהיא מגיעה בכמויות גדולות מדי, עלולה לחדור אל תוך התאים שלנו ולגרום נזק לחומר הגנטי שבתוכם. הנזק הזה מתבטא בעיקר בכוויות קרינה אדמדמות (מה שנקרא "להישרף בשמש") ובנטייה ללקות בסרטן.

 

למרבה המזל, לאמא טבע יש פטנט לא נורמלי לוויסות כמות הקרינה שחודרת את העור: מלנין. המלנין הוא צִבְעָן (פיגמנט בלעז) כהה שמסוגל לספוג בערך 99.9% מקרינת העל־סגול שפוגעת בו ולהמיר אותה לכמויות בלתי מזיקות של חום. כמעט כל היצורים החיים, אפילו הזעירים והקדמונים ביותר, מצוידים בשכבת מגן עשויה מלנין. יוצאים מפורסמים מהכלל, אגב, הם העכבישים, שמקבלים את צבעם, ואת ההגנה שלהם, ממקור אחר לגמרי.

 

שרה "פרגי" פרגוסון שרה "פרגי" פרגוסון צילום: MCT

הצבעים שלנו, בני האדם, נקבעים בעיקר בידי סוגים שונים ומינונים שונים של מלנין: העיניים, השיער, העור - אם זה החום הכהה של ילידי המזרח התיכון, הכמעט שחור של ילידי אפריקה, האדום של ילידי אמריקה או הצהוב של ילידי מזרח אסיה - וגם, כמובן, הנמשים. נמשים הם בסך הכל צבע עור לא אחיד. במקום שהמלנין יתפזר בצורה שווה הוא מתרכז בכתמים כהים. ובניגוד לדעה הרווחת, נמשים יכולים להופיע בכל מקום, ועל עורם של בני כל הצבעים והעדות. הם פשוט נפוצים הרבה יותר אצל בעלי עור בהיר.

 

גם שומות, או נקודות חן, נובעות מפיזור לא אחיד, אבל לא של המלנין בלבד, אלא גם של התאים המופקדים על ייצורו - המלנוציטים. בשל מיקומם האסטרטגי בחזית המערכה מול הקרינה העל־סגולה, המלנוציטים המסכנים מועדים ללקות בסוג ממאיר במיוחד של סרטן העור שנקרא מלנומה. לכן כל כך חשוב לאבחן בזריזות נקודות חן שמתנהגות מוזר.

-

טיב שכבת המלנין תלוי בעיקר בגנים. אוכלוסיות אנושיות שהתגוררו במקומות עתירי שמש פיתחו כיסוי מלנין כהה ואחיד יותר כדי להתגונן מנזקי הקרינה, ואילו אוכלוסיות שהתגוררו במקומות מעוטי שמש - ובעיקר אוכלוסיות חקלאיות שלא צרכו הרבה מזון מן החי, שמכיל, כזכור, שפע של ויטמין די - פיתחו כיסוי מלנין עדין ומפוזר יותר כדי להיטיב ולנצל את מעט הקרינה סביבם לייצור הוויטמין החשוב הזה. שכבת המגן של עור בהיר נוטה להיות פחות אחידה - כמו שריון עם חורי אוורור.

 

מה גורם להם להופיע? בעיקר חשיפה לקרינת על־סגול. ככל שפוגעת בגוף יותר קרינה, כך הוא מגביר את ייצור המלנין בניסיון לחזק את מגן הקרינה הטבעי שלו. בשפת יומיום אנו קוראים לתהליך הזה "שיזוף", ונמשים הם פשוט שיזוף לא אחיד. וכשהקרינה נרגעת, גם ייצור המלנין מוריד הילוך. והמלנין שכבר נמצא בגוף לא מחזיק מעמד לנצח. הוא מתפרק באטיות (לאט יותר ככל שהעור מזדקן, בדרך כלל), מאבד את צבעו ומופרש מהגוף בדרכים הרגילות. וכך אנו מאבדים את השיזוף.

 

וזו התשובה לשאלתך. וגם הסיבה לכך שנמשים מופיעים ביתר שאת באזורים שנחשפים לשמש בקביעות, כמו הפנים והידיים. חשיפה לשמש, או למקורות אחרים של קרינת על־סגול, מעודדת את יצירתם ומכהה אותם, והימנעות מקרינה נותנת להם את הזמן הדרוש לדהות ולהיעלם. בשל ריכוז המלנין הגבוה נחוץ לנמש יותר זמן להיעלם מאשר לסתם שיזוף, אבל בסוף גם זה קורה.

 

אז כדאי להיזהר מהשמש, אבל לא יותר מדי. את זקוקה למנת הוויטמין די שלך. וחוץ מזה, לא היית רוצה לאבד את הנמשים, נכון?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x