אלי ישי נכשל במבחן התוצאה

פחות מיומיים לאחר שמונתה לתפקידה כראש המטה הממשלתי שיטפל בנפגעי השריפה, הודיעה אתמול ראש עיריית נתניה על התפטרותה. מרים פיירברג היא אולי האשה הכי ראויה לייצג את הרשויות המקומיות במגעים עם משרדי הממשלה השונים, האמורים לטפל בנפגעי השריפה. אלא שמינויה החפוז על ידי ראש הממשלה מלכתחילה נראה היה כמו אקט שנעשה מתוך מצוקה ובלי הרבה היגיון. פיירברג ידעה לקרוא היטב ומהר את המפה, וויתרה על היוקרה ושאר הכיבודים הכרוכים במעמד שלו זכתה.

אלי ישי. שלף את השד העדתי צילום: ליאור מזרחי

השד העדתי מגויס

לכאורה, אפשר היה להמשיך לסדר היום. אלא שפרישתה דווקא ביום שבו פורסם דו"ח מבקר המדינה על מחדלי ניהול מערך שירותי הכבאות, חושפת באור מביך יותר את הרצון העז של רשימת "נאשמי המחדל" להיצמד לכיסאותיהם. הגדיל מכולם לעשות שר הפנים אלי ישי, שהזדרז לכנס מסיבת עיתונאים ולנער מעצמו כל אשמה או אחריות למחדל הטיפול בשירותי הכבאות. ישי, למעשה, היה השר היחיד שצפה את האסון המתקרב והתריע מפניו, ועכשו הפכו אותו לשעיר לעזאזל ועשו לו "לינץ' תקשורתי". מצוקתו של ישי כל כך גדולה שהוא אפילו נאלץ לנער מהאבק את השד העדתי ולטעון כי "אם לא הייתי חרדי, לא היו מאשימים אותי".

אולי בעצם אנחנו קצת התבלבלנו? ישי התריע, הזהיר, וכולנו בכלל צריכים להגיד לו תודה ולברך על מזלנו שהוא היה שם לצעוק את הדברים. אלא שמי שקצת התבלבל זה ישי עצמו. הוא לא הבין שתפקידו כשר במדינת ישראל אינו לעמוד ולצעוק, אלא לקבל החלטות, לבצע, לשפר, לתקן את מה שמקולקל. הרי אפילו את המעט שיכול היה לעשות הוא לא עשה. באותם 100 מיליון שקל שקיבל משרד הפנים מהאוצר הוא עוד לא הספיק לבצע רכישות כי "לוקח חצי שנה עד שנה לקנות ציוד".

פקידי האוצר בקו האש

הכי קל זה לתקוף את פקידי האוצר, כי הם אלה שמחזיקים את המפתח לקופת המדינה, וברצותם פותחים אותה וברצותם לא. הם לא מרגישים חייבים דין וחשבון, לא תמיד נותנים הסברים, ולעתים אפילו מפגינים יהירות מקוממת. אבל הם המבוגר האחראי הכמעט יחיד שיש לנו בזירה הפוליטית, המלאה תככים וחוליים. הם לא ששים לפזר את כסף ולהיענות לכל בקשה מבלי לדרוש תמורה, בין אם זו דרישה להתייעלות ובין אם לקיצוצים או לשינויים מבניים אחרים - ובצדק. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשירותי חירום, שאינם מתפקדים בצורה יעילה, יש חשיבות לבחון את התפקוד של הארגון. אולי ההוכחה הטובה ביותר היא אותם 100 מיליון שקל נוספים שהחליט האוצר להקצות לשירותי הכבאות: 40 מיליון שקל מתוכם הגיעו מהאוצר, 40 מיליון שקל אחרים אמורים היו להגיע מהרשויות המקומיות. ומה נעשה בכסף? עד עכשו לגמרי לא ברור, אבל התוצאה ידועה.

אם יש מסר נוסף שחשוב להעביר, לצד הממצאים הקשים שחשף אתמול מבקר המדינה על התפקוד הלקוי של שרי הממשלה, הוא שזה לא מספיק רק לצעוק ולהתריע. בסיטואציה שנוצרה, יש לאלי ישי הזדמנות נפלאה להפגין אזרחות טובה וללכת הביתה.