שלוש קושיות

1. רשימת פסילה

הרשימה המכילה את עורכי הדין המנועים מלהופיע בפני שופטים בבימ"ש עליון היא חלקית מדי

הביקורת של נציב התלונות על השופטים אליעזר גולדברג, בעניין השופט זפט, האירה פינה בעייתית ביחסי עורכי דין שופטים: מתי יפסול שופט עליון את עצמו בגלל "קרבה ממשית" לעורך הדין המופיע בפניו, ומתי עליו לדווח על קרבה כלשהי לעורך הדין כדי לאפשר לצד השני לבקש פסלות.

בבית המשפט העליון חשבו על כך, ובמזכירות שמשבצת את הדיונים התקבלה מהשופטים רשימה של עו"דים שמנועים מלהופיע בפניהם. אלא שרק ארבעה שופטים מסרו רשימה כזו:

הנשיאה דורית ביניש: משרדו של בעלה עו"ד יחזקאל ביניש, אחייניתה עו"ד יעל ורבה.

השופטת עדנה ארבל: משרד ביניש, משרד עו"ד יוסף גרנות, עו"ד יוסי מנדלסון.

אליקים רובינשטיין: רעייתו עו"ד מרים רובינשטיין, אחיו עו"ד אבי רובינשטיין, וגם עורכי הדין יורם בר סלע, משה נווה, שלמה סירקיס ואורי מי זהב. רובינשטיין וארבל מנועים מלהופיע גם בתיקים שהיו בטיפולם כשכיהנו כיועץ משפטי וכפרקליטת מדינה.

יורם דנציגר: שותפים ועורכי דין מעברו במשרד דנציגר, משרד קלגסבלד ושות', ועורכי הדין ניר כהן, איל רוזובסקי ורם כספי.

דורית ביניש. כמה ניתן להגביל?

דוברת בתי המשפט מוסיפה כי "הרשימה אינה ממצה, מאחר שייתכנו מצבים שבהם שופט נמנע מלשבת בדין בעניינים מסוימים עקב סיבות פרטניות שונות".

הרשימה הקיימת חלקית ביותר, משום שאם בני משפחתו של שופט מנועים מלהופיע לפניו, ראוי שיופיע ברשימה גם בעלה של השופטת אסתר חיות עו"ד דודי חיות. ואם השופט דנציגר כלל את אנשי משרדו לשעבר, רצוי שגם עורכי הדין שעבדו אצל השופט חנן מלצר יופיעו ברשימה.

בנפרד קיימת שאלת עו"ד יחזקאל ביניש. האם הוא יכול להופיע בפני שאר שופטי העליון? האם הוא יכול להופיע מול שופטת כנאוה בן אור במחוזי ירושלים המקורבת לביניש? האם הוא יכול להופיע בפני שופטים שמועמדים לקידום במערכת?

שאלות קשות. מצד אחד יש בהופעה כזו לעורר חוסר נחת. מצד שני, כמה אפשר למתוח את הגבלת עיסוקו של עורך דין?

2. בלעדי השוחד

כתב אישום נטול עבירת השוחד מקל על ליברמן אך גם על התביעה

הורדת סעיף השוחד מכתב האישום שמתגבש נגד אביגדור ליברמן עוררה את הוויכוח הציבורי המקובל: כמה חמור כתב האישום גם בלעדי עבירת השוחד. הסעיפים הכלולים בכתב האישום הם: הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. ללא עבירת השוחד, ההתמקדות היא במעגל השני של העבירות - אלה המאפשרות את קבלת הכסף שטיבו לא ברור. הנרטיב של כתב האישום הוא המיליונים שזרמו אל ליברמן

מהמיליארדרים צ'רנוי, שלאף והאחרים. הפרקליטות ויתרה על עבירת השוחד והסתפקה בניגוד העניינים הפוטנציאלי שמתמצה בעבירת הפרת האמונים, ואליה מתלווה הכתם המוסרי של איש ציבור ששואב לכאורה כספים מבעלי עניין עשירים.

אביגדור ליברמן צילום: אלכס קולומויסקי

לפיכך, נדד מרכז האישום לדרכי העברת הכסף - קבלת דבר במרמה (ה"דבר" הוא הנחת דעתו של מבקר המדינה), שהיא גם עבירת המקור שמייצרת את עבירת הלבנת ההון. עבירות המעגל השני קלות יותר להוכחה כיוון שהן נשענות בעיקר על רכיבים טכניים כמו דיווחים, מסמכים ורישומים בחו"ל. הנחת היסוד של התביעה היא שאם הכל היה כשר מלכתחילה, ליברמן לא היה נזקק לתחכום המורכב הזה. מדוע בכלל יפתח פטריוט ציוני גאה כמוהו חברות בכל רחבי הגלובוס?

3. להפליל בהפוכה

כשקשה להוכיח עבירות "שחורות", מתמקדים בצווארון הלבן

מדיניות האישום נגד ליברמן דומה לאסטרטגיה שהופעלה כלפי אל קפונה: בהיעדר יכולת להוכיח את העבירות הקשות, ה"שחורות", מתמקדים בעבירות הצווארון הלבן. להבדיל אלף אלפי הבדלות - אין דמיון בין המאפיונר לבין ליברמן במעגל ה"שחור", אלא רק בקושי להוכיחו, ובניסיון להפלילו דרך המעגל השני.

במלחמה על שמו הטוב ליברמן ייאבק בשתי חזיתות עיקריות. הראשונה: הכסף ניתן לו באופן לגיטימי תמורת ייעוץ כלכלי, ואין המדובר בעסקאות פיקטיביות. השנייה: כסף שניתן לאנשי קש מטעמו לא הגיע אליו, כי כלל לא מדובר באנשי קש. כמו למשל איגור

שניידר.

האם העובדה שמדובר בנהגו לשעבר של ליברמן שמיוצג גם הוא בידי פרקליטו, עו"ד יואב מני, תספיק לתביעה כדי לשכנע את ביהמ"ש שמדובר בתרמית וששניידר הוא צינור הזרמה מוסווה לליברמן? וכמובן, החברה מ.ל 1 של בתו מיכל ליברמן־גילון. בסביבת ליברמן תוהים: האם מי שרוצה להסוות את זהותו כמקבל כספים, יעמיד את בתו בראש חברת הקש?