פרופ' קובי מצר: "אין סיבה לכך שמשבר פיננסי ימנע שינוי בסדר העדיפויות"
מצר, מהאוניברסיטה העברית, מהכלכלנים שחתמו על גילוי דעת שתומך במחאה, טוען שקפיטליזם אינו מילה גסה אך לצדו נדרשת מדיניות רווחה מפותחת. אנשי האקדמיה מנתחים את המחאה הציבורית / כתבה שישית בסדרה
ביום רביעי בשבוע שעבר, שלושה ימים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הקמת "צוות רוטשילד" בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, פורסם בתקשורת גילוי דעת שהביע תמיכה במחאה החברתית. על גילוי הדעת חתמו 14 אקדמאים מתחום הכלכלה, אחד מהם היה פרופ' קובי מצר מהאוניברסיטה העברית. "פרט להבעת הערכה ותודה למפגינים על השינוי המהותי בשיח החברתי־כלכלי, היה חשוב לנו להציג עמדה ברורה: מדע הכלכלה אינו מחייב משטר ניאו־ליברלי", אומר פרופ' קובי מצר בראיון ל"כלכליסט".
פרופ' מצר, שאחד מתחומי המחקר שלו הוא היסטוריה כלכלית, מאמין שהמחאה יכולה להוביל לשינוי של ממש באופן הקצאת המשאבים בחברה הישראלית. "מספיק להקשיב להתבטאויות שר האוצר יובל שטייניץ בנוגע לקיצוץ אפשרי בתקציב הביטחון, כדי להבין שיש סבירות גבוהה לכך שאנחנו מצויים בנקודת פיתול מבחינת הפרדיגמה הכלכלית השלטת בישראל", אומר מצר. מבחינתו, השינויים במדיניות צריכים להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי לכלל תושבי המדינה, וזאת ללא הבחנה בין דת, מין ולאום.
מצר תומך בהגדלת נטל המסים הישירים - מס הכנסה, מס חברות ומס על רווחי הון, כולם מסים פרוגרסיביים ש"מתקנים" אי־שוויון. לדברי מצר, אחד המבחנים של צוות רוטשילד יהיה ביכולת להביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוביל להורדה משמעותית במסים הישירים בטענה שהמהלך יוביל לצמיחה שתחלחל מטה אל העשירונים התחתונים, לבצע שינוי משמעותי במדיניות המסים שלו .
"יש שתי עובדות: המשק הישראלי צמח ונטל המסים הישירים ירד. לעומת זאת, הקשר הסיבתי בין שני התהליכים האלה איננו עובדה, אלא פרשנות של נתניהו", מסביר מצר. "אין ממצאים אמפיריים חד־משמעיים שמצביעים על כך שכדי להביא לצמיחה כלכלית בת־קיימא יש צורך לצמצם את פרוגרסיביות מערכת המסים. יש מדינות שצומחות במהירות ובהן מסי ההכנסה הם פרוגרסיביים מאוד".
"כלכלת שוק מתאימה לסקטור העסקי בלבד"
על אף תמיכתו במחאה, מצר אינו שולל כלל וכלל את השיטה הקפיטליסטית: "בעיניי, קפיטליזם אינו מילה גסה. הקפיטליזם והתמריצים המובנים בו מאפשרים חדשנות ויזמות, הם אומנם מביאים להרס של חלק מהטכנולוגיות הישנות, אבל אני חושב שלא היינו רוצים להישאר עם נולי יד, למשל, עד היום. לשינויים האלו יש תרומה חשובה לצמיחה הכלכלית המודרנית. אני מאמין שהמערכת צריכה לאפשר לסקטורים העסקיים לפעול במסגרת של שוק חופשי, ולא להחליף את המסגרת הזו במשטר אחר. אבל אין ספק שלצד כלכלת השוק, יש צורך במדינת רווחה מפותחת ובמדיניות כלכלית נחושה שתטפל בכשלי השוק השונים".
איך אתה מתייחס להפרטת יותר ויותר שירותי רווחה בישראל בשני העשורים האחרונים?
"יש להגביל את השיטה הקפיטליסטית לסקטור העסקי בלבד. הפרטת שירותי הרווחה פוגעת במקרים רבים הן באפקטיביות שלהם עבור הציבור והן בעובדי השירותים הציבוריים. כך, למשל, בעוד שב־2010 נרשמה עלייה בשכר הריאלי של השכירים בענפי השירותים הציבוריים בחברות הממשלתיות, ברשויות המקומיות ובמלכ"רים, באותו הזמן בחברות הפרטיות שמספקות שירותים ציבוריים נרשמה דווקא ירידה של 1.6%. בענפי הבריאות והסעד, השכר הריאלי של שכירים שמועסקים בחברות פרטיות ירד אף בשיעור גבוה יותר — 2.6%. רתימת עקרון הרווח הקפיטליסטי לשירותים החברתיים אינה ראויה".
מצר תומך בשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים, אך מתריע מפני "פריצת סכרים" בתקציב המדינה. "אסור שהגירעון התקציבי יעלה. הסביבה הפיננסית העולמית שבה אנו מצויים תעניש אותנו מהר מאוד על גירעון חריג — אפילו אם מדובר בחריגה לטווח קצר בלבד. ישראל היא משק קטן וצריך לזכור איך המערכת הפיננסית הענישה משקים קטנים יחסית כמו יוון ואירלנד. אסור לנו להגיע לשם בשום פנים ואופן, משום שאז נאבד כל סיכוי לבצע את השינויים שאנחנו מאמינים בהם".
האם המשבר הפיננסי שמתפתח בעולם יכול לשמש סיבה לקובעי המדיניות שלא לבצע שינויים משמעותיים?
"אחריות פיסקאלית חשובה בכל מצב, לאו דווקא בעת משבר פיננסי. אני לא חושב שהסערה הפיננסית בעולם צריכה להשפיע על שינוי סדר עדיפויות בתוך תקציב נתון. צריך לבדוק את ההקצבות המגזריות החריגות, את האפשרות להוריד 'שומנים' נכבדים בתקציב הביטחון ואת נחיצותן של חלק גדול מההוצאות מעבר לקו הירוק. באופן עקרוני, אני תומך גם בהורדת המע"מ, אבל אם השינויים המתבקשים יחייבו הגדלת הוצאות ממשלתיות נטו, הייתי מוותר בשלב זה על דרישה זו ומסתפק בהגדלת המסים הישירים — ובלבד שהגירעון לא יוגדל מעבר למה שנקבע".
"לא בטוח שיש בידי קובעי המדיניות מידע מספיק"
מצר אמנם תומך במחאה, אך אין בכוונתו לייעץ למפגינים באופן ישיר כתחליף להידברות עם ועדת טרכטנברג: "אין צורך בהקמת צוותים אלטרנטיביים לוועדת טרכטנברג. ראוי לתת לוועדה לעבוד במסגרת מגבלת זמן סבירה, והייתי מאוד ממליץ לראשי המחאה לשבת ולהיפגש עמה. כשפרופ' טרכטנברג אומר שהוא רוצה להקשיב, הוא מתכוון לכך. התעלמות מהוועדה או הקמת צוותים אלטרנטיביים לא יקדמו את הפתרון".
פרופ' יוסי זעירא טען בראיון ל"כלכליסט" שהחלטה על שינוי סדרי עדיפויות אינה צריכה להישאר בידי כלכלנים, אלא שמדובר בהחלטה פוליטית. האם אתה מסכים לטענה, שלמעשה מייתרת את הקמת צוות רוטשילד שבו הרוב הם אנשי כלכלה?
"אני מסכים עם פרופ' זעירא שלא מומלץ להעמיס על כתפי מדע הכלכלה פתרון של בעיות חברתיות. אני חושש שנעשה עוול לנושאי הצדק החברתי אם נשאיר אותם בידי כלכלנים. עם זאת, תפקידם של הכלכלנים הוא להציג את המשמעויות וההשלכות הכלכליות של החלופות העומדת על הפרק.
בהקשר לכך, אם הדיווח בעיתונות על הדו־שיח שהתנהל בין נתניהו לטרכטנברג הוא מהימן, נראה לי שניתנו לוועדה דרגות חופש משמעותיות כדי לזהות את המצוקות, לבחון את האפשרויות שעומדות בפני המשק בהינתן האילוצים שבתוכם הוא פועל, ולהציג נתונים רלבנטיים שיסייעו בשינוי סדר העדיפויות. מנקודת מבט זו, חשיבותה של הוועדה גדול, מאחר שאיני בטוח שיש כיום בידי קובעי המדיניות מידע מספיק כדי לקבל החלטות מושכלות בנושא".
פרופ' קובי מצר (69)
מצב משפחתי: נשוי + 2
עיסוק: פרופ' (אמריטוס) לכלכלה באוניברסיטה העברית, יו"ר המועצה המדעית של הוצאת מאגנס
תחומי מחקר: היסטוריה כלכלית של ארץ ישראל, לאומיות כלכלית, חברות מתיישבים