האם האנושות עולה כיתה?

בשנת 1798 פרסם הכומר תומאס מלתוס את תחזית השבר המפורסמת שלו. הוא הסביר שהאוכלוסייה בעולם גדלה מהר מיכולתו של כדור הארץ להזינה, וחזה עתיד של מלחמות, רעב, מחלות והתפוצצות אוכלוסין אפוקליפטית. הנבואה לא התממשה, הודות להתפתחות הטכנולוגיה ואולי כי מלתוס פשוט טעה. אבל נבואות

ומי בעצם יכול לדעת אם בין כל המערבולות החברתיות ואסונות הטבע עולמנו מתקדם לעתיד טוב יותר או שמא הוא הולך ומידרדר? לאחר חורבן הבית הנבואה ניתנה לשוטים, אבל חולשת הנבואה אינה פוטרת אותנו מהדרישה להכין את עצמנו לעשור הקרוב. היא אינה פוטרת אותנו מהדרישה לבחון את התהליך שעובר על העולם ולהעריך אם, בסך הכל, העולם צועד בכיוון טוב שיש לעודד או בכיוון רע שיש להתאמץ לשנות.

מפעם לפעם אנו זוכים להציץ באוסף נתונים שמתאר את הכיוון שבו העולם צועד. וההצצה העדכנית מגלה נתונים מעוררי אופטימיות לגבי העשור הקרוב.

הנתונים מגיעים מדו"ח "פרויקט המילניום" (millennium-project.org), גוף מחקר בינלאומי שמורכב מעשרות מוסדות מחקר וממומן בידי אונסק"ו, ממשלת ארצות הברית, הבנק העולמי ועשרות מדינות ותאגידים. הדו"ח, "2011 The State of the Future", מתאר את מצבו של העולם כיום לפי 28 מדדים, ועל כל אחד מהם אומר אם הוא במגמת שיפור או הידרדרות. והשורה התחתונה הפתיעה אפילו אופטימסטים כפייתיים כמוני.

ב־18 מ־28 המדדים הגלובליים מצב האנושות משתפר. בארבעה מדדים המגמה אינה ברורה, ורק בשישה מדדים המצב מחריף. את המדדים האלה איגדו אנשי פרויקט המילניום למדד המאוחד "אינדקס מצב העתיד", שאמור לנבא את השינוי במצב האנושות בעשור הקרוב. ונכון להיום, ואף על פי שהפסימיזם תמיד היה פופולרי יותר, גרף העתיד שלנו מטפס.

מה במדדים עצמם? "המתנדנדים" כוללים את רמת האבטלה, שעלתה בשני העשורים החולפים ומאיימת על השקט החברתי במדינות, אך שמצפים כי כעת תתחיל לרדת. אי־ודאות יש גם בנוגע לשיעור האנשים שחיים תחת משטר דמוקרטי. שיעורם כיום עולה, אבל אין ביטחון שהמגמה תימשך. באופן דומה לא ברור מה יקרה עם מצב הייעור בכדור הארץ, ועם השימוש באנרגיה חלופית.

אבל דיווחי המדדים האופטימיים מקלים על החששות: יש עלייה מתמדת בשיעור האנשים שיש להם גישה למים זורמים ונקיים, בשיעור יודעי הקרוא וכתוב, בשיעור הילדים שלומדים בבתי ספר, במספר הרופאים לנפש, בשיעור משתמשי האינטרנט באוכלוסייה ובתוחלת החיים. כולם בקו שיפור מרשים ועקבי זה שלושה עשורים.

שיעור הנשים החברות בפרלמנטים, מדד שמייצג את מידת השוויון בחלוקת הכוח, נמצא בצמיחה מתמדת. הרעב, תמותת התינוקות וקצב ההתפשטות של האיידס נמצאים בירידה, ואפילו מספר ראשי הנפץ הגרעיניים המבצעיים בעולם הולך ומצטמק. לעומת אלה, שיעורי התקציבים של מדינות וחברות שמופנים למחקר ופיתוח ממריאים.

יש עוד הרבה מה לתקן. הזיהום הסביבתי ובזבוז המשאבים גדלים, האטמוספרה מתחממת, מספר הפליטים וההרוגים בפעולות טרור עולה, השחיתות בקרב פוליטיקאים מתרחבת וההשתתפות הפוליטית של אזרחים במדינות דמוקרטיות מצטמקת. אבל זו רשימת הבעיות, וייתכן שהמצב כרגע עדיף על מצב הפוך.

אילו נתוני פרויקט המילניום שימשו כתעודה לסיום שנת הלימודים שמוענקת לאנושות לקראת תחילת השנה הבאה, התעודה הזאת היתה מספיקה כדי להעלות את עצמנו כיתה. עדיין כיתה טיפולית, אבל בהחלט ראויה לשנת לימודים חדשה מבורכת.