לאן נעלמו חברי הכנסת?
ועדת טרכטנברג שהחלה בגיבוש המסקנות קיבלה 5,000 פניות והצעות. אך דווקא קולם של נבחרי הציבור כמעט ולא נשמע
14:5506.09.11
בתחילת השבוע ירדה ועדת טרכטנברג למחתרת והחלה בשלב גיבוש המסקנות של הדו"ח המדובר אותו היא צפויה להגיש בתוך כשבועיים. עד כה התקבלו בוועדה כ-5,000 פניות והצעות, והופיעו בפניה כ-110 נציגי ציבור. למרות זאת, דווקא קולם של חברי הכנסת כמעט לא נשמע.
מדובר באירוע חריג. בימים כתיקונם נוהגים הח"כים להביע את עמדתם על כל נושא שקשור ולא קשור לתחום עבודתם. אך דווקא בימים האחרונים בהם פועלת ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי - שנדמה כי השמיים הם הגבול בכל הקשור למנדט שקיבלה - נעלמו הח"כים מהעין. אף לא אחד מהם הופיע בפני הוועדה.
ל"כלכליסט" נודע כי פחות מ-10 ח"כים אכן פנו לוועדה, שלחו תוכניות עבודה מפורטות, ולחצו עליה שתאפשר להם להופיע. בין השאר פנו חברי הכנסת זבולון אורלב, זהבה גלאון שתוכניתה נחשפה ב"כלכליסט", ויצחק הרצוג. מצד שני, כמה ח"כים פרסמו תוכניות כלכליות אך כלל לא שלחו אותן לוועדה. אחד מהם הוא שאול מופז שטוען כי "לא התבקש", להגיש את היוזמה שגיבש. מופז טוען כי: "אני חושב שנושא הקמת ועדה הוא לא נכון. במשמרת של נתניהו פרצה המחאה. הוא צריך לתת פתרון".
ח"כ זבולון אורלב צילום: דימיטרי שבנצקו טרכטנברג עצמו נפגש בעיקר עם שרים, ביניהם שר האוצר, השר להגנת העורף, וסגן שר הבריאות. לא מן הנמנע כי חלק מהח"כים נעלבו. חברי סיעת 'ישראל ביתנו' למשל כבר הודיעו כי יש בידם תוכנית מוכנה, דרשו מרה"מ לקדמה מייד, וטוענים כי "תוכנית של טרכטנברג לא תצא לפועל. הם הסתבכו עם עשרות ומאות הצעות שעושות סלט שלם".
הסיבה לקצר בין הח"כים לוועדה נעוצה ככל הנראה ברצון של ראש הוועדה פרופ' מנואל טרכטנברג לנתק אותה בשלב זה מהדרג הפוליטי, ולבסס את מעמדה כוועדה מקצועית ועצמאית. אי-מתן במה לפוליטיקאים היא ככל הנראה חלק מתפיסת העולם של הוועדה.
ח"כ אורלב מנגד טוען כי "אני חושב שעשו טעות להתעלם מח"כים. אני מקדיש לזה הרבה מאמץ. בוודאי שהיו צריכים לשמוע גם אותנו". עם זאת לאחר מאמצים הצליח אורלב להיפגש עם חלק מחברי הוועדה, במקום עם טרכטנברג עצמו, לפגישות אישיות והציג בפניהם תוכנית, מגובה ע"י מרכז המחקר של הכנסת. גורמים בוועדה הגדירו את התוכנית כ"מרשימה".
ח"כ הרצוג, שהתארח לאחרונה ב"כלכליסט", שיגר הצעה שמטרתה להקצות את מיליארדי השקלים המופנים היום לקצבאות הילדים, כחיסכון לילד עד שיגדל. במכתבו לוועדה מבקש הרצוג כי הצעה זו תיכלל בשורת ההמלצות שתגיש הוועדה לממשלה. מדובר ביוזמה אותה ניסח בהיותו שר רווחה, וכעת מגובשת כהצעת חוק שהונחה על לפיה קצבאות הילדים יהפכו לחסכונות אישיים עבורם לטווח ארוך. אלו יוכלו להיפדות רק למטרות דיור, עסק או השכלה בגיל בגרות.
הח"כ הוסיף "התוכנית תוצע עבור כל ילדי ישראל, ללא קשר לרמת הכנסת הוריהם. עם זאת, החוק יאפשר למשפחות מעוטות הכנסה להפריש סכום קטן מהקצבה בלבד. ההפקדות המקבילות של הממשלה יעשו באופן פרוגרסיבי למשפחות מעוטות הכנסות - כך שמשפחות אלה תקבלנה סכומים גבוהים יותר באופן יחסי".
