למה מאדימים מבושה ומחווירים מבהלה?

השינויים בצבע הפרצוף שלנו הם פלא אמיתי, משום שלפחות לכאורה אין להם סיבה מספקת. ההסמקה, לדוגמה, לא עוזרת למסמיק. זו לא הצפה של הגוף בדם כהכנה לפעולה, כפי שקורה בשעת ריתחה, אלא סתם צביעה של הפרצוף. ההסמקה מגלה את סודותינו ובכך יכולה לפעול נגד האינטרסים הפרטיים שלנו. נראה שהאבולוציה צרבה לתוכנו מנגנון שתכליתו להלשין עלינו.

וכאן מתגלה תכונה חשובה של האבולוציה שלא זוכה למספיק תשומת לב: היא מוכנה לדרוס את האינטרסים של הפרט לטובת אלו של החברה.

ההסמקה מגלה את סודותינו צילום: shutterstock

תאר לך שבט שמורכב כולו מאלופי פוקר. כולם מרמים את כולם. אווירה של חשדנות, שחיתות. לא חברה בריאה. עכשיו דמיין לעצמך מנגנון שמכריח את חברי השבט להיות כנים. מגנון כזה יפתח קשת חדשה של אפשרויות לשיתוף פעולה, ולכן לשגשוג. וזה סוד ההסמקה. היא מחזקת את החברה, ולכן מגדילה את סיכויי המסמיקים שמרכיבים אותה לשרוד ולהעמיד צאצאים מסמיקים.

למרבה הבושה נערכו מעט ניסויים בתחום. מחקר שנערך בשתי אוניברסיטאות אנגליות ב־1982 הראה שאנו סולחים בקלות יתרה לאנשים שנראים נבוכים. בן אדם יכול להתנצל עד מחר בלי להתכוון למילה, אבל אם הוא מסמיק אנו משתכנעים שהוא מודע לחומרת מעשיו. ניסוי שנערך באוניברסיטת ויסקונסין ב־1995 הראה שילדים שנוטים למבוכה מתנהגים יפה יותר מילדים אחרים. אולי הם יודעים מראש שקשה להם להסתיר התנהגות קלוקלת ולחיות איתה בשלווה.

חיוורון כתגובה לפחד נחקר אפילו פחות. ההפחתה בזרימת הדם לפני השטח מותירה יותר דם למערכות אחרות, והיא עשויה להקטין דימומים במקרה של פציעה שטחית, אך אלה יתרונות זעירים. סביר שגם זה מנגנון פרסומי שמועיל לחברה. החיוורון מגלה לאחרים שיש ממה לפחד, ולפעמים הוא מגלה שאתה מפחד מהם ובכך מונע קונפליקט.

גם כעס קשה לנו להסתיר. גם שיעמום. אנו בוכים כשרע לנו ומחייכים כשטוב לנו. אנחנו מסיטים את המבט כשאנו משקרים. מלקקים את השפתיים כשאנו עצבניים. צועקים כשכואב לנו ועושים פרצוף טיפשי כשאנחנו נבהלים. בשביל זה יש פרצוף, כדי לפרסם רגשות ולבנות רשת חברתית יציבה יותר. כמו פייסבוק, רק באמת.

יש משהו מטריד בכך שאמא טבע מתנהגת כמו משטר טוטליטרי שרומס את פרטיותנו בטיעונים של "טובת הכלל", אבל זה לא סיפור חדש. מארק טוויין ציין פעם שהאדם הוא לא רק החיה היחידה שמסמיקה, הוא גם החיה היחידה שצריכה להסמיק. אולי זו סיבה לבושה, אך נודה באמת: חוסר יכולתנו לשמור סודות הוא אחד הדבקים שמחזיקים את החברה. לכן אנו מרכלים. לכן אנו בוכים. לכן אנחנו מפרסמים עיתונים.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il