בחסות נתניהו: הכנסת אישרה את התיקון לחוק לשון הרע

הכנסת אישרה הלילה את "חוק ההשתקה", המבקש להכפיל פי שישה את סכום הפיצוי על לשון הרע, גם ללא הוכחת נזק, ל-300 אלף שקלים. למרות הפצרותיהם של חברי הכנסת מהאופוזיציה, שהזהירו מפני פגיעה קשה בדמוקרטיה ובחופש העיתונות, 42 חברי כנסת הצביעו בעד, בעוד ש-31 התנגדו. קודם לכן אישרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחליט על משמעת קואליציונית בהצבעה, הגיע לקראת תום הדיון כדי להצביע בעד. למרות שהודיע מראש שסיעתו תיעדר מההצבעה, גם אהוד ברק הגיע ברגע האחרון עם השר שלום שמחון כדי לתמוך בהצעה.

מאחורי הצעת התיקון ל"חוק לשון הרע" עומדים חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד), מאיר שטרית (קדימה), זבולון אורלב (הבית היהודי), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וישראל חסון (קדימה). לפי ההצעה, אם יוכח כי הפרסום נעשה שלא בתום לב, ומבלי שניתנה לנפגע אפשרות נאותה להגיב, עשויים הפיצויים להגיע עד 1.5 מיליון שקלים.

ח"כ שטרית התייצב להגן על ההצעה בפתח הדיון. "עיתונאי חייב לדווח אמת ואסור לו לדווח דברים שהם לא אמת", אמר, "הוא חייב להיזהר, בעיקר כשדנים בכבודו של אדם ובשמו הטוב". הוא ציין כי הוא תומך בהעלאת גובה הפיצוי, אך לא בחלקו של ח"כ יריב לוין בהצעה, המאפשר לקבוע פיצוי מקסימלי של מיליון וחצי שקלים במקרה שלא פורסמה תגובה. "מצאנו את עצמנו באותה מיטה", הסביר.

אחרי שטרית עלתה חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ), שאמרה שמדובר ב"חוק רע". היא אף הזהירה כי "אם ההצעה הזו תעבור, אנחנו נהיה עדים לתביעות סרק בסכומים גבוהים. המטרה שלהן תהיה לסלק חוקרים ועיתונאים". חברה לסיעה, ניצן הורוביץ, הזהיר כי "אדם מן היישוב וכלי תקשורת מהיישוב לא ייקח סיכון" בעקבות החקיקה.

"סנקציה רצחנית"

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "בשיטות משפט ברבריות במיוחד, העונש על לשון הרע הוא פשוט כריתת הלשון - וזה בדיוק מה שמציעים לנו לעשות בהצעת החוק הזו. יש כאן הצעה לסנקציה קיצונית, פרועה, רצחנית, על פרסום שלא הסב שום נזק. אני חושב שאפילו בסעודיה היום אין חוק כזה". 

חנין הזהיר ממצב בו עיתונאים יחששו לערוך תחקירים. "מי יעז אז להעלות טענות?", תהה, "מי ייקח סיכון ויאמר דברי ביקורת - אפילו אם הביקורת היא אמיתית? לחוק הזה, עמיתיי חברי הכנסת, יהיה לא אפקט מצנן, לחוק הזה יהיה אפקט מקפיא על התקשורת".

גם יו"ר העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', יצאה נגד ההצעה, שאותה כינתה "נשק יום הדין". לדבריה, "תביעות הדיבה לא באות לתבוע את עלבונם של אנשים רגילים, להם אין עורך דין. זה אך ורק כלי בידי החזקים, כלי בידי בעלי ההון".

ח"כ רוחמה אברהם בלילא (קדימה) הודתה כי "העיתונות זקוקה לחשבון נפש עמוק", אך הצהירה כי היא מעדיפה את העיתונות כפי שהיא כיום "על פני שלטון האימים של כל האקוניסים, של כל הדנונים ושל כל היריבים". היא גם הזהירה מפני פגיעה בחופש הביטוי של בלוגרים ומשתמשים בפייסבוק: "החוק הזה הוא אות קלון, בושה בפרק החקיקה הפאשיסטי של הממשלה הגרועה הזאת". 

ח"כ אורלב, אחד מיוזמי ההצעה, הודה כי במתכונת הנוכחית הוא אינו ראוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית. הוא הודיע שיצביע בעד ההצעה, אך הבהיר: "תמיכתי בקריאה שנייה ושלישית מותנית בכך שתנוח דעתי מכמה סוגיות מאוד חשובות שעלו כאן". 

חברת הכנסת ציפי חוטובלי (ליכוד) ביקשה להזכיר לחבריה המחוקקים, כי הצעת החוק עלולה לפגוע גם בעיתוני הימין, שלהם לדבריה "יש כיס מאוד קטן". "זאת הצעת חוק שבניסוחה הנוכחי אינה טובה", אמרה חוטובלי וציינה כי הגיעה עם ח"כ לוין להסכמות שלפיהן ההצעה תעבור סדרת שינויים, "כדי שכולנו נהיה שלמים איתה".

"אני כמעט מבקש - הכפישוני"

גם חבר הכנסת אורי אורבך (הבית היהודי) יצא נגד הצעת החוק והזהיר כי היא תגרום לעיתונאים "לשקשק". "זאת הולכת להיות העסקה המשתלמת ביותר לחברי כנסת, לשרים, לשועים, לנגידים, טוב שמן טוב משם טוב", אמר, "אני כמעט מבקש - הכפישוני. 300 אלף שקל. שנה עבודה בכנסת. כבר עדיף ללכת על הריגה במקום זה, זה קנסות שלא מקבלים על הריגה. אני אומר לכם, אתם פשוט השתגעתם".

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) תקף בחריפות את שר המשפטים, יעקב נאמן. "הוא אפילו לא נבחר ציבור", הזכיר והאשים כי "יש לנו שר משפטים מסוכן, יש לנו שר משפטים נטול כל רסן. הוא לא מדבר, אין לו שיקולי רסן, אין לו שיקולי פריימריז, אין לו ציבור שהוא צריך לרצות - יש לו לקוחות, יש לו לקוחות, גם עסקיים, יש לו לקוחות גם פה, במערכת הפוליטית".

ח"כ אילטוב הגן על ההצעה: "אפשר לדון אם 50 אלף שקלים זה מעט ואם 300 אלף שקלים זה הרבה, אפשר להתפשר באמצע. אבל בואו נדבר על העיקרון - האתיקה העיתונאית בשנים האחרונות לא

נשמרת על ידי העיתונאים". הוא הוסיף כי "מה לעשות, למילים יש הרבה משקל. הרבה אנשים מושפעים מהמילים, הם הולכים לקלפי עם המילים האלה". 

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הגן על ההצעה בשם הממשלה - ותקף את אמצעי התקשורת: "מביאים עיתנואים פחות טובים, מביאים כותרות שאין זמן לבדוק אותן. אבל מה לעשות שמאחורי הכותרות יש בני אדם, ולבני אדם יש משפחות שצריכות לשאת את הבושה והחרפה".

למרות קריאות שונות להחריג מהחוק אנשי ציבור, ח"כ לוין מתכוון להמשיך בהליכי החקיקה כרגיל. אתמול, בעקבות הפרסום ב-ynet כי החוק יחול גם על משתמשי פייסבוק, הודיע לוין כי יפעל להחרגתם מן החוק. בניסוחו הנוכחי של החוק - נכון לעכשיו - הוא יחול גם על משתמשי פייסבוק.