$
מוסף מנהלים דצמבר 2011

דירוג כלכליסט: 50 המנהלים הטובים של 2011

אנליסטים ומנהלי השקעות בכירים בשוק ההון דירגו גם השנה את המנכ"לים המצטיינים במשק הישראלי. להלן התוצאות

עומרי כהן 10:3828.12.11

באחת מישיבות הבוקר האחרונות של מערכת "כלכליסט", עלתה לדיון השאלה מהי תרומתו של מנכ"ל בחברה הנמצאת בשיא פריחתה: האם ההצלחה יכולה להיזקף לזכותו, או שהוא בסך הכל רוכב עליה? למרות שהתשובה היא תלוית משתנים רבים, ולמרות שאי אפשר להשוות ארגון אחד לארגון אחר, חלקו של המנכ"ל משמעותי

דיו כדי שלא יהיה ניתן לביטול. הרי אף סימפוניה המנוגנת בידי מאות נגנים לא תישמע מושלמת בלי המנצח.

 

שנת 2011 הציבה בפני המנכ"לים שלנו אתגר חדש: בניגוד ל־2008, בשנה החולפת לא נדרשו המנהלים להתמודד עם משבר פיננסי, אלא קודם כל עם משבר אמון אנושי - משבר של צרכנים. המחאה החברתית דרשה מהם מחשבה מחוץ לקופסה והחלטה מהירה על נטישת המודלים של חברות הייעוץ הבינלאומיות לטובת התמודדות יומיומית עם השטח הבוער. בפעם הראשונה זה שנים ארוכות, המעמד הבינוני, זה שמשלם מסים, משרת במילואים ומניע את גלגלי הצריכה הפרטית, יצא לרחובות בצעקת חמס נרגשת. בניגוד לשנים עברו, הפעם האויב היה הן מדיניות הממשלה והן החמדנות של בעלי ההון.

 

המנהלים של 2011 נדרשו להעמיד את מיטב כישוריהם למבחן מול ארגון מותקף, מול מוניטין שנשחק במהירות, מול דעת קהל עוינת, מול חרמות ומול עובדים מבולבלים, שמחד מרגישים מחויבות לארגון, אבל מאידך יוצאים להפגין נגד בעליו ברחובות.

 

בשפה המקצועית קוראים לזה ניהול משברים, והבעיה המרכזית עם משבר היא בראש ובראשונה הזיהוי שלו. כאן העיתוי הוא הכל. מי שידע לזהות את המשבר מוקדם ולהשתמש בכל ארגז הכלים העומד לרשותו ידע לשמור על הארגון שעליו הופקד. אולם אותם מנהלים שלא ידעו לקרוא למשבר בשמו, שגררו רגליים מבלי לקבל החלטות אופרטיביות מרחיקות לכת והמתינו עד יעבור זעם, או שניסו לכבות את באר הנפט שנדלקה להם בחצר בזרנוק של מים, הם אלו שייאלצו לשלם את המחיר.

 

אבל לא רק מחאה חברתית היתה ב־2011. השנה הזו החלה עם פרוץ האביב הערבי, שהשפיע על מצבה הגיאו־פוליטי של ישראל, ועם הצונאמי ביפן, שפגע בשרשרת הייצור העולמית. בהמשך הסתיימה תוכנית התמריצים של הנגיד האמריקאי בן ברננקי והצמיחה בכלכלה הגדולה בעולם נבלמה. במקביל החריף במפתיע משבר החובות הממשלתיים באירופה, ואותת ליצואנים הישראלים שעליהם להיערך לשנה של מיתון. כל אלו הציבו אתגרים משמעותיים בפני המנכ"לים, ויכולתם לעמוד באתגרים תתברר כנראה ברבעונים הקרובים.

 

במהלך נובמבר הרכבנו את רשימת החברות שמנהליהן יעמדו לבחירה. ויתרנו על חברות האחזקה חסרות הפעילות הממשית, והכנו רשימה של 150 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה באותה העת. הרשימה הועברה ל־134 אנליסטים ומנהלי השקעות בכירים מ־23 גופים, העוקבים באופן שוטף אחר ביצועיהן של החברות ואחר הפעילות של המנהלים שאת עבודתם הם מכירים מקרוב. אלה העניקו לכל מנהל דירוג בארבעה פרמטרים שונים: אמינות, ביצועים, שקיפות והתחשבות בבעלי מניות מיעוט. לכל פרמטר הוענק ציון מ־1 עד 10, והוא זכה למשקל זהה בדירוג הסופי. חברות שדורגו על ידי פחות מתשעה טפסים לא נכללו בדירוג הסופי.

 

בעשרת המקומות הראשונים של הרשימה השנה לא תמצאו את מנהלי הבנקים וחברות הביטוח. הקריסה במניות הפיננסים, ההפסדים מהשקעות בבורסה והחשש מפני אשראי גרוע שחולק בעבר ביד רחבה מדי לטייקונים - ניכרים היטב בתוצאות הסקר. לא במקרה, הנציג הבכיר של המגזר הוא אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, שגם השנה ממשיך להציג שיפור עקבי בביצועים - הרבה בזכות צמצום החשיפה למגזר העסקי והישענות על משקי הבית.

 

ואלו הזוכים:

 

מקום 1: מוטי גוטמן, מטריקס

 

מקום 2: אבי מוסלר, אמות

 

מקום 3: גבי זליגסון, נובה

 

מקום 4: גזי קפלן, אסם

 

מקום 5: רמי הדר, אלוט תקשורת

 

מקום 6: רפי לבל, פריגו

 

מקום 7: נתן חץ, אלוני חץ

 

מקום 8: שמואל סייד, ריט 1

 

מקום 9: רוני סופר, גזית גלוב

 

מקום 10: רמי לוי, שיווק השקמה

 

לדירוג המנהלים המלא ליחצו כאן

 

בדירוג השתתפו 134 אנליסטים ומנהלי השקעות מ־23 הגופים הבאים:

אי.בי.אי, איילון ביטוח, אלטשולר שחם, אנליסט, אפסילון, אקסלנס, בנק דיסקונט, הדס ארזים, הלמן־אלדובי, הראל ביטוח, הראל פיננסים, ילין לפידות, כלל פיננסים, לאומי שוקי הון, מגדל שוקי הון, מיטב, מנורה, פסגות, פעילים, תכלית דיסקונט, תמיר פישמן, KZI, RBC

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x