הגזענות, כפי שהסבירה לי מזי טזזו
היא שירתה בצה"ל, למדה משפטים ומנהל עסקים ולא מתכוונת לוותר לנו: היא רוצה שישראלים מכל הצבעים יילחמו בגזענות
מזי טזזו נולדה בסודן בדרך מאתיופיה לישראל. היא מספרת שהוריה החכמים הכינו אותה ואת תשעת אחיה לארץ במילים האלה: "יהיו מי שיקראו לכם בשמות גנאי, יהיו גם מי שיציבו בפניכם מכשולים רבים בדרך וזה דבר טבעי, כיוון שלא היו אתיופים רבים קודם לכן בארץ ישראל. רק תמיד תזכרו שזה עניין של זמן עד שיתרגלו לצבע החדש, והפתרון העיקרי מצוי בידיים שלכם - תשתלבו, והכי חשוב, אל תוותרו לעצמכם ותרכשו השכלה - זהו הכלי שאיתו תנצחו".
כמצוות הוריה, מזי השתלבה ורכשה השכלה. בצבא שירתה כמפקדת תצפיתניות ברפיח. אחר כך למדה משפטים ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי ועבדה במשרד עורכי דין מוכר. לאחרונה החליטה להתמקד בייזום נדל"ן והקימה עם עוד עורכת דין צעירה, אפרת חיניץ, את "איתנות" - שותפות עסקית לליווי פרויקטים נדל"ניים של תמ"א 38.
פגשתי אותה לראשונה עוד כשהיתה סטודנטית ועקבתי בהנאה אחרי סיפור ההצלחה המתוק, כמעט סרט הוליוודי. אבל מזי טזזו לא שמחה על ההפי־אנד האישי שלה. היא היתה בשבוע שעבר בקריית מלאכי וחזרה מזועזעת, הן מהניסיון של ועד שכונת בר יהודה לערוך הסכם בכתב בין בעלי הדירות בשכונה שלא למכור או להשכיר דירה לאנשים שנראים כמוה; והן מהעובדה שכמעט כל המפגינים בקריית מלאכי היו מהצבע שלה. היא רוצה שישראלים מכל הצבעים ייצאו נגד הגזענות. היא מקווה שתהיה הפגנה גדולה בתל אביב בשבוע הבא.
אפרת חיניץ (מימין) ומזי טזזו. סיפור הצלחה צילום: צבי פרנק מזי חוששת שהוריה טעו. הגזענות לא נעלמה עם הזמן, אלא שינתה את פניה. היא כועסת על "אותם הנלוזים והטיפשים מוגי הלב שזימנו את חברתי נטולת המבטא לראיון עבודה והתעקשו בטלפון שתגיע, כי נשמע שהיא מאוד מתאימה למשרה, אך משנתגלה לעיניהם 'המחזה המצמרר' בלובי הכניסה למשרד, שהיא שחורה, בלעו את הרוק ומיד מסרו לה שהמראיין עסוק ושאין להם צורך בעובדים כרגע, כי המשרה כבר אוישה והם מאוד מתנצלים".
היא כבר ניסחה לעצמה מה תאמר לכם, לנו, בהפגנה בתל אביב: "אני מקווה שיש מי שיעמוד לצדי ויעז, יחד איתי, ולפעמים במקומי, להעמיד במקום את כל אותם האנשים, גזענים חסרי לב שגרמו לי למחנק בגרון וללחלוחית בעיניים שעה שבקור רוח שפטו אותי רק בגלל צבע עורי והפרידו אותי מחבריי בכניסה למועדון".
120 אלף יוצאי אתיופיה חיים בישראל, כשליש מהם נולדו כאן. יש לא מעט עמותות שמסייעות זה שנים לקהילה. יש שוחרי טוב שמשמיעים את קולם מעת לעת נגד הגזענות. אבל נדמה שמשהו חדש קורה. צעירים נחושים, ברוכי כישרונות וחסרי מורא - כמו מזי טזזו וכמו מולט אררו, הסטודנט מקבוצת "אתיופים מאוחדים" שיצא השבוע מביתו בקריית מלאכי לצעדת מחאה לכנסת בירושלים, וכמו גדי דסטאו יברקן, שיודע איך הפוליטיקה הישראלית עובדת ודוחף את חבריו להתפקד למפלגות הגדולות - מבינים שהם צריכים להוביל בעצמם את התיקון. הם מאמינים בעצמם. בואו נעזור להם.
לכתבה באנגלית לחץ כאן
