$
דו"ח המבקר 2012

מבקר המדינה: הרשלנות הרפואית עולה מיליארדים למערכת הבריאות

בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של 7% מדי שנה בתשלומים ששילמה המדינה בגין תביעות רשלנות רפואית ועלייה של 260% בתשלום הממוצע לתובע. למרות זאת למדינה אין בסיס מידע ברור מה גודל העלות הכוללת של ביטוח רשלנות רפואית למוסדות הרפואיים

מיקי פלד 16:0101.05.12

מיליארדי שקלים מתבזבזים כל שנה במערכת הבריאות המצומקת תקציבית גם כך עקב רשלנות רפואית, כך כותב מבקר המדינה בדו"ח השנתי שלו לשנת 2012. לא רק זאת, אלא שבשל החשש מתביעות, רופאים אף מסתירים מידע מעמיתיהם ומחולים. המבקר מפנה אצבע מאשימה למשרדי הבריאות והאוצר, שאינם עושים

מספיק כדי למנוע את הפגיעה האפשרית בחולים ולהפסיק את בזבוז המשאבים הכספיים נחוצים.

 

על-מנת להגן על הסגל הרפואי מפני תביעות רשלנות רפואית מבצעים קופות החולים, בתי החולים שאינם ממשלתיים ובתי חולים פרטיים כמו אסותא והרצליה מדיקל סנטר ביטוח רשלנות רפואית באמצעות חברות ביטוח פרטיות. בתי החולים הממשלתיים מבוטחים במסגרת קרן מיוחדת בניהול חברת הביטוח הממשלתית ענבל. רופאים רבים המועסקים במגזר הציבורי-ממשלתי משתמשים בביטוח הנקנה עבורם גם לשם כיסוי הפעילות שלהם בקליניקה הפרטית או בבית החולים הפרטי. הסדר שכזה כבר הפך לנורמה ונחשב לחלק מההטבות המקובלות לשם השארת רופאים איכותיים במערכת הבריאות הציבורית.

 

בסוף 2010 עמד סך התביעות על רשלנות רפואית נגד בתי החולים הממשלתיים על 3.2 מיליארד שקל. בחמש השנים האחרונות, כותב המבקר, חלה עלייה של 7% מדי שנה בתשלומים ששילמה המדינה בגין תביעות רשלנות רפואית ועלייה של 260% בשש השנים האחרונות בתשלום הממוצע לתובע. יחד עם עלייה של 22% במספר התביעות מאז 2005 רק נגד בתי החולים הממשלתיים, עולה תמונה שעשויה בעתיד לאיים על הקיום הפיננסי של מערכת הבריאות.

 

למרות זאת, באופן אבסורדי, למדינה אין בסיס מידע ברור מה גודל העלות הכוללת של ביטוח רשלנות רפואית למוסדות הרפואיים. למעשה, ההערכות היחידות שיש כיום נעשו על-ידי חברת מארש ב-2006 מטעם משרד האוצר, אך התוצאה שעלתה בידי החברה היא של טווח עלות של לא פחות מ-1.2 עד 5.2 מיליארד שקל ולמשרדי הבריאות והאוצר אין מידע אמין יותר. המבקר מגדיר זאת כ"מחסור חמור במידע", שחיוני לא רק להבנת מצבה הפיננסי האמיתי של מערכת הבריאות, אלא גם לקביעת תעריפים נאותים ולעדכון שוטף של סל הבריאות, במיוחד בתחומים הרגישים לתביעות כאלו כמו מיילדות וטיפול בפגים.

 

העלות הגבוהה של תביעות הרשלנות הרפואית גוררת אחריה גם תופעה של רפואה מתגוננת. במקרים כאלו הרופאים לא מסתכלים רק על טובת החולה, אלא גם חושבים על צבירת ראיות לשימוש בבית המשפט לכך שהדיאגנוזה שלהם והטיפולים שניתנו לחולה הם נכונים. בשל כך, כותב המבקר, נפוצות יותר ויותר תופעות כמו הפניה של החולה למפגשי ייעוץ רפואיים רבים וביצועי יתר של בדיקות ותצלומים. מרגישים כי הם צריכים להראות, כלומר שבנוסף לעלויות הישירות שיש לתביעות, יש גם עלויות עקיפות שנוצרות בשל הרפואה המתגוננת, במערכת בריאות שגם כך סובלת ממחסור תקציבי.

 

אותה רפואה מתגוננת באה לידי ביטוי גם בכך שרופאים ממעטים לשתף את עמיתיהם באירועים רפואיים חריגים שגרמו לפגיעה או אף למוות של חולה. הסיבה לכך, אומר המבקר, היא כי מתן הפומביות לאירוע החריג עשויה לשמש נגד הרופאים בבית המשפט.

 

מה שעשויה להיות אחת הסיבות להעלאת מחירי פוליסות הרשלנות הרפואית לבתי החולים והרופאים היא השליטה של חברת הביטוח הראל בתחום ביטוחי הרשלנות הרפואית. הראל שולטת בתחום בין השאר גם באמצעות בעלותה החלקית בסוכנות הביטוח מדנס, שמבצעת את מרבית הפוליסות הללו. המבקר אומר כי יש צורך בבחינה יסודית של התחום על ידי הרשות להגבלים עסקיים שתבדוק גם האם קיים מונופול של הראל בתחום.

 

ממשרד הבריאות נמסר, כי "מנכ"ל המשרד פנה לממונה על ההגבלים העסקיים למצות את הבדיקה לגבי העדר התחרותיות בענף ביטוחי האחריות המקצועית ברפואה. המשרד החל בגיבוש הנחיות לפיקוח על מוסדות רפואיים המבצעים ביטוח עצמי ומונה צוות ייעודי לבחינת נושא חיסיון המידע ולגיבוש המלצות בתחום חיסיון דוחות ומסמכים רפואיים. המלצות יוצגו תוך 6 חודשים. כמו כן, מתוכנן אתר אינטרנט לשיתוף ידע בתחום בטיחות הטיפול. האתר יעלה לאוויר עד חודש יולי 2012. משרד הבריאות נמצא בשלבי סיום של אפיון מערכת לדיווח אינטרנטי, בשיתוף מוסדות הרפואה. המערכת תאפשר דיווח המחויב על פי תקנות בריאות העם, אשר אינו חסוי, וזאת לצד דיווח וולונטרי חסוי".

 

ממשרד האוצר נמסר: "נלמד את הדוח ונפיק לקחים כמתבקש".

 

מחברת הראל נמסר: "הראל מעניקה ביטוח משנה בתחום הרשלנות הרפואית - תחום עתיר סיכונים - אך ורק בגיבוי מבטחי משנה בינלאומיים לגבי רוב רובו של הסיכון הביטוחי. הראל עושה זאת למרות שמבחינה עסקית מדובר בתחום הפסדי עבורה. מבטחי המשנה הם שקובעים את הפרמיה. בשל הגידול הדרמטי במספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל והגידול החד בסכומי הפיצויים שפוסקים בתי המשפט, בודדים הם מבטחי המשנה שמוכנים להעניק כיסוי לתחום זה, וזאת לאחר שמבטחי משנה שפעלו בתחום בישראל בעבר, ספגו הפסדים כבדים מאוד, שגרמו להם להפסיק את פעילותם בישראל. הראל הודיעה בעבר והיא סבורה כך גם כיום, כי מדינת ישראל, קרי חברת הביטוח הממשלתית ענבל, היא זו שצריכה להעניק ביטוח לכלל מוסדות הרפואה הציבורית בישראל, ולא רק לבתי החולים הממשלתיים, המהווים ממילא כ- 60% מהרפואה בישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x