$
אלכס זבז

האם עליית מחירי המזון בישראל הכרחית?

גם בארה"ב צפויה התייקרות של מוצרי המזון, אבל הרבה יותר מתונה מבישראל

בשבוע שעבר פרסם משרד החקלאות סקירה בה תיאר את המגמות בשוק הסחורות החקלאיות בעולם והסביר את ההתפתחויות האחרונות, על הסיבות שהובילו להתייקרויות, על מבנה השווקים ועל השלכות הבצורת בארה"ב. לצד ההסברים המלומדים הציג משרד החקלאות את הערכותיו לגבי השפעת ההתייקרות של מחירי הסחורות
החקלאיות על מוצרי המזון בישראל.

 

מחברי הסקירה מציינים בסקירתם כי הערכה לגבי אחוזי השינוי של מחירי התשומות למזון היא בגדר ניחוש בלבד וכי התחזית לשינוי המחירים לצרכנים אינה ודאית כלל ותלויה בגורמים רבים. אף על פי כן, הסקירה מציגה הערכות לגבי השינויים העתידיים במחירי המזון לצרכן בישראל. מחברי הסקירה מציינים שהמחירים כבר החלו לעלות, אולם ההשפעה המשמעותית אמורה להגיע בחודשים הבאים.

 

לפני קצת יותר משבועיים גם משרד החקלאות האמריקאי פרסם מחקר דומה, בו העריך את השפעת הבצורת על מחירי המזון בארה"ב, בעוד שלהבדיל מעמיתו הישראלי, העריך המחקר בארה"ב שהשנה לא תהיה כמעט השפעה של הבצורת על מחירי המזון והותיר את התחזית להתייקרות מחירי המזון בשנת 2012 ללא שינוי. משרד החקלאות האמריקאי העריך שרק בשנת 2013 תחול עלייה מסוימת במחירי המזון.

 

לפי המחקר הישראלי, מחירי החלב בישראל צפויים להתייקר בשיעור של 6%-13%. בארה"ב העריך משרד החקלאות שההתייקרות בשנת 2013 תהיה בשיעור שבין 3.5% ל-4.5% בלבד. על פי משרד החקלאות הישראלי, התייקרות הביצים בישראל צפויה להיות בין 8%-17%. על פי עמיתו האמריקאי, בארה"ב הביצים צפויות להתייקר ב 3%-4%. פערים בסדר גודל דומה קיימים גם בשורה של מוצרים אחרים.

 

כיצד בארה"ב, צפויה התייקרות הרבה יותר מתונה מאשר בישראל?

 

חשוב להבין שהתייקרות הסחורות החקלאיות בשוקי העולם שונה מבחינת השפעתה על המחירים בישראל מן ההתייקרות של מוצרי האנרגיה למשל. בדרך כלל מציינים את שני סוגי ההתייקרויות בנשימה אחת ומסיקים ששניהם מובילים באותה מידה לייקור המחירים בארץ.

 

ישראל מייבאת את כל הדלק ולכן תלויה לחלוטין במחירי הנפט בעולם. לעומת זאת, לא כל המספוא הניתן כמזון לבהמות בישראל מקורו בחו"ל, חלקו מיוצר בארץ. לכן, ההתייקרות שמקורה בחו"ל אמורה להיות מגולגלת רק בחלקה על עלויות הייצור בארץ. ניתן להגדיל את הייצור המקומי של הסחורות החקלאיות במהירות יחסית במקרה של התייקרות התשומות בחו"ל. הגדלת התפוקה החקלאית אינה דורשת הקמת מפעל חדש. ישראל אומנם לא רוסיה, אוקראינה או קזחסטאן, בעלות שטחים אין סופיים בהם אפשר במהירות לזרוע סוגי גרעינים שבמחסור, אך גם אצלנו לא מדובר בהיצע קשיח לחלוטין.

 

הדו"ח של משרד החקלאות בישראל מציין שאי הוודאות בקשר למחירי המזון גבוהה מאוד. בנוסף כותבים מחברי הדו"ח שהאטה בביקושים באירופה ועודף היצע של בשר בשוק האירופאי לא בהכרח יאפשרו עלייה במחירי החלב והבשר. כמו כן, מציין הדו"ח, שעל פי הבדיקה של ארגון ה-OECD מחירי החלב בישראל יקרים ב-10% ביחס למחיר העולמי.

 

אולם, למרות הנסיבות הללו, כותרת הדו"ח, כפי שמופיעה באתר של משרד החקלאות, מציינת כי "עד סוף השנה יתייקרו מחירי החלב, הביצים והעוף לצרכן בעוד 17%“. ידיעות על עליות המחירים הצפויות תפסו כותרת בכל מדיה אפשרית. המסר לציבור ברור – היכונו לעליית מחירים.

 

האם משרד החקלאות הישראלי לא רק מציג ניתוח אובייקטיבי של העובדות, אלא גם מכין את הקרקע לעליית מחירי המזון ומשרת בכך את לקוחותיו החקלאים? הצרכן ששומע מכל במה אפשרית שהבצורת בארה"ב מובילה לעלייה במחירי המזון בישראל, יגיע "מוכן" לספוג את ההתייקרות של מוצרי המזון בביקורו הבא בסופרמרקט הקרוב.

 

הכותב הוא אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש בית השקעות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x