מי אשם בהתייקרויות?
מחירי הקוטג' היוו את רק את הטריגר שגרם לפרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011. על מה שלא עשתה הממשלה שבורחת מאחריות
המחאה החברתית הביאה להקמתה של ועדת טרכטנברג, גרמה לתובנות שצריך לפרק את הריכוזיות ואת המונופולים, חיזקה והרחיבה מאוד את הרגולציה ויצרה לחץ ציבורי כנגד חברות שהעלו מחירים.בהכללה ניתן לומר שהמחירים, למעט אלו שבשוק הסלולר, לא ירדו, מחירי הדיור לא השתנו, התהליכים לפרוק הפירמידות איטיים מאוד ובטווח הקצר גורמים ליותר נזק מאשר לתועלת? והאשמה היחידה בעליית המחירים הינה ממשלת ישראל.
מבקר המדינה הלין לאחרונה על תיאום בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר שגרם להסרת הפיקוח על תשעה מתוך עשרה מוצרי מזון בסיסיים בשוק החלב, כולל הקוטג'. הסרת פיקוח זו גרמה לגל מתמשך של עליות מחירים שחלקו הגיע לשיעורים של 30%-40%. משרדי הממשלה שאחראים לנושא: האוצר, החקלאות, התמ"ת ומשרד הרווחה התעלמו ממנו. התיאום בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר, נועד להשגת אינטרסים של יצרני החלב: "האוצר יתמוך בחקיקת חוק תכנון משק החלב, שימנע יבוא ויבטיח את היצור המקומי, ומשרד החקלאות יסיר את הפיקוח ממרבית מוצרי החלב שבפיקוח".
האינטרסים של הציבור לא יוצגו בתיאום הבלתי קדוש הנ"ל. התובנה ברורה: משרדי האוצר והחקלאות חיזקו את הריכוזיות של משק החלב. משרדי הממשלה שאחראים לרווחת בציבור התעלמו מהנעשה. ושר האוצר האשים את הריכוזיות ואת הפירמידות בעלית המחירים. ועכשיו טוען השר שטייניץ שהתקשורת מסלפת והמחירים לא גבוהים. התקשורת אשמה.
מיסים ורק מיסים גורמים לעלויות לא סבירות
העוסקים בתעשייה, במסחר ובשירותים בישראל, נתונים לסד של מיסוי, בכל אשר יפנו, שמקשה עליהם להגיע לנקודת איזון. מחירי הדלק, הכוללים מעל 50% מס ובלו הם מהגבוהים בעולם. מחירי כלי הרכב הכוללים מעל 60% מס הם הגבוהים במדינות OECD ומהגבוהים בעולם. במחירי רוב מוצרי המזון המיובאים יש מרכיב גדול מאוד של מכס המעלה מאוד את המחיר לעוסקים ובעקבותיו את המחיר לצרכן. שיעור המע"מ הוא מהגבוהים בעולם, בייחוד על המזון הבסיסי. שיעור המיסים העקיפים שעבר זה מכבר את הרף של 50% מהכנסות המדינה, מכביד מאוד על העוסקים ומתבטא, בין היתר במע"מ, בארנונה, חשמל, דלק, מים, בהיטלי הובלה, יבוא ונמלים ובמחירים גבוהים של שירותים שהם צריכים לרכוש מהרשויות. שיעור המיסים הישירים שעולה אף הוא, מכביד. כאשר גם על השכר עצמו יש שורה של מיסים, מס מעסיקים ותנאים סוציאליים, המעלים את עלויות השכר של המעבידים בשיעורים שבין 25-45%.
שטייניץ מאשים את התקשורת כרגיל
לכולנו מתבררות כמה תובנות: א. הטלת האשמה רק על הריכוזיות איננה כנה. מי גידל אותה ומי אפשר את פעילויותיה? תשובה לשאלה זו מגולמת בהסרת הפיקוח על מוצרי החלב. ב. הרגולציה לא הגבירה את התחרות, להיפך היא מסמסה אותה והורידה את אטרקטיביות הפעילות של שווקים רבים בישראל. הבורסה הדועכת מהווה סממן אחד לחוסר האטרקטיביות. מצב זה איננו מאפשר ירידת מחירים, כי אין מהיכן. ניתן לראות כדוגמא את הרווחיות הנמוכה מאוד של ענף קמעונאות המזון בישראל ולהבין שמשם לא תבוא ישועה. ג. שיעור המסים העקיפים והישירים, ומס על מס, גורם לירידת האטרקטיביות של הקמה וניהול עסקים בישראל. בוודאי שהוא איננו מאפשר הורדת מחירים לצרכנים. התוצאה של כל אלה גורמת ללא מעט עוסקים, למקסם עליות מחירים, אפילו פרועות, כי הם צריכים להתקיים. המסקנה ברורה: הממשלה גרמה וגורמת לעליית המחירים במשק. עוד גזרות והתייקרויות צפויות כידוע בקרוב. שר האוצר מאידך סבור שהתקשורת מעוות מציאות והחיים זולים יחסית אצלנו. שהציבור ישפוט.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.