מלחמת הבנקים המרכזיים
האם ההקלות כמותיות הן דרכן של מדינות המערב להתמודד עם ייצוב המטבע הסיני?
כתבתי כבר לא פעם ואני בטוח כי אתם עייפים מתיאור ההדפסות של הבנקים המרכזיים בעולם. נדמה כי בתואר ראשון לבנקאי מרכזי קורס ההדפסה תופס מקום מרכזי בימים אלה. התוצאה היא מאוד ברורה אבל בכל זאת מעניין לראות את הנתון שמתאר את היקף הנכסים במאזן של הבנק המרכזי ביחס לתוצר של אותה
נתון זה מלמד על תחרות עזה בין הבנקים המרכזיים על מי יצליח להביא את גודל המאזן שלו לגבוה יותר על מנת לפחת את ערך המטבע שלו. כך ניתן לראות את איזור היורו שמגיע כבר ל-35% מהתמ"ג, כשאחריו יפן עם מעל ל-30%, המקום השלישי שייך לבריטניה עם 25%, וארה"ב משתרכת מאחור עם יחס של כ-20% בלבד.
מה שניתן לראות זה את מלחמת ההדפסות שמתנהלת בין הבנקים המרכזיים, שללא ספק צברה תאוצה מאז המחצית השנייה של 2011. מעניין לראות כי היחס בין מאזן הבנק האירופי המרכזי לתוצר של גוש היורו כבר גדול מהיחס של יפן, וכן ניתן לראות כי הפד בארה"ב, שהיה רגוע למדי, חש צורך להצטרף למהלך עם השקת QE3 לפני כשבועיים.
הפתעה מעניינת ביותר ניתן למצוא אגב, כאשר מוסיפים את היחס הזה בבנק המרכזי של סין. לכאורה, אין אנו שומעים על הדפסות סיניות והרושם הראשוני (שלי) היה כי נפגוש יחס צנוע למדי מול מדינות המערב, שמדפיסות את עצמן לדעת. זה נכון אם שוכחים את הרכישות האינסופיות של הבנק המרכזי בסין בכדי לייצב את המטבע הסיני. מבט אל הנתונים מלמד כי בסין היחס רשם שיא לאחרונה של 70% ובשנה וחצי האחרונות הוא ירד לרמה של "רק" 60%.
אפשר ללמוד מכך כמה דברים:
1. גם סין קנתה את הצמיחה שלה תודות לרוח גבית של התערבות מוניטארית. זה מכניס קצת מימד של "צדק" להחלטה של מדינות המערב להמשיך ולהדפיס בכמויות גדולות. אמרו מעתה – הקלות כמותיות הן דרכן של מדינות המערב להתמודד עם ייצוב המטבע הסיני?
2. שימו לב כי בשנה וחצי האחרונות היחס הזה, בין מאזן הבנק המרכזי לתוצר, בסין הולך ומתכווץ, כאשר באופן לא מקרי זה גם הזמן בו נחלשה הצמיחה הכלכלית בסין. הפרשנות המרכזית להתכווצות הזו היא שילוב של המשך צמיחה (גידול במכנה) מול ההתמודדות של סין עם זרימת כספים עצומה אל מחוץ לסין, עובדה שמקשה על הבנק המרכזי להמשיך ולהגדיל את המאזן שלו.
3. ברננקי אמנם עושה הרבה רעש תקשורתי, אבל כרגע הוא מהאחרונים ברשימה. סביר להניח כי לאחר ההשקה של QE3 נראה תמונה זו משתנה במהירות.
ואם כבר בסין עסקינן
זה שכלכלת סין נחלשת זה כבר לא סוד. העובדה שיועץ מרכזי וחבר בוועדת המדיניות המוניטארית בסין אומר שזה צפוי להימשך לתוך שנת 2013, היא כבר ערך מוסף.
היועץ, ששמו סונג גוקינג אמר לבלומברג כי הצמיחה בסין תאט לקצב של 7.3%-7.4% ברבעון השלישי של 2012 ותתבסס על 7%-7.5% במחצית הראשונה של 2013. אגב, מקור אחר צוטט בתחילת השבוע שעבר באומרו כי הצמיחה ברבעון הראשון של 2013 תהיה נמוכה מ-7%.
עוד ציין היועץ כי התנאים המוניטאריים ימשיכו להיות הדוקים לאור הזהירות שנוקטים הבנקים, ואולי חשוב מכל, הוא ציין כי קיימת ביקורת פנימית קשה בסין על השקעת היתר והלחצים האינפלציוניים - שני גורמים שמקטינים מאוד את הסבירות ל"תמריץ פיסקאלי" נוסף בעתיד הקרוב.
עדות זו חשובה מאוד בניסיון להבין האם היעדר התגובה החזקה מצד השלטון בסין נובע מהחלטה מודעת ובחירה בצד צעדי צנע, או שמא מדובר בקיפאון זמני עד להחלפה של השלטון ברוב. העדות של היועץ בהחלט מבססת את הדעה הראשונה כנכונה.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.
