טובעים בגל החמים של ההתייקרויות
כל עוד הצרכן הישראלי לא ישנה את הרגלי הצריכה שלו, הקרב מול חברות הענק אבוד מראש
- החיתולים מתייקרים: חוגלה קימברלי מעלה מחירים בעד 6.3%
- שטראוס מייקרת מוצרים ב-3%
- מבקר המדינה מנסה לעכב התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח
געשו ורעשו ומה קרה?
ארגוני המחאה הצרכנית לא נותרו אדישים. באופן כמעט אוטומטי הם הפיצו הודעות לוחמניות לכלי התקשורת. גם הרשתות החברתיות געשו ורעשו. ומה קרה? כלום. לא רק שלא קרה כלום אלא שהמצב רק החמיר. כי אחרי שהחברות ראו שאפשר להעלות מחירים גם לצרכנים בעלי תודעה צרכנית מפותחת ובכל זאת דבר לא קורה, הן התירו את הרסנים והציפו את החוף בגלים נוספים של התייקרויות. החברה המרכזית למשקאות הודיעה על התייקרות קוקה־קולה, ספרייט, פריגת ונביעות. יפאורה תבורי לא נותרה חייבת והודיעה על התייקרות תפוזינה, ספרינג, מיץ פז, RC קולה ואפילו שוופס וקריסטל. גם בטמפו ייקרו את גולדסטאר, היינקן ומכבי, וגם את משקאות פפסי וג'אמפ. אסם ייקרה את הבמבה, זוגלובק את הנקניקים, סידס את השוקולדים, חוגלה קימברלי את החיתולים, נייר הטואלט, התחבושות ההיגייניות והטמפונים, והנה גם תנובה ושטראוס מייקרות את מוצרי החלב, מלבד הקוטג' והמילקי.
כמעט חזרנו לנקודת ההתחלה. שנה וארבעה חודשים מפרוץ מחאת הקוטג', והצרכן הישראלי שב להיות מה שהיה - מיואש, רפה כתפיים, סופג ומשלם. כאילו מעולם לא ניצח את בעלי השליטה, כאילו מעולם לא הצליח להצמיד לקיר את חברות הענק. אז, בשיא המחאה הצרכנית, היה ברור שחברה שתוציא את קצה אפה מהמחבוא ותעלה מחירים - תיסקל למוות. והנה, החברות מייקרות מוצרים, והצרכן הישראלי לא פוצה פיו. וגם אם כן, הוא אינו משנה את הרגלי הצריכה. הוא מקלל וקונה.
הם רבים מאיתנו
אולי ההסבר לכניעה הוא שהם פשוט רבים מאיתנו. המוצרים שאנו צורכים וצריכים. איך אפשר להחרים את כולם? מילא קוטג', אבל איך מחרימים סל מוצרים שלם? ואולי זו בדיוק הסיבה שהחברות מצליחות לנצח בקרב הזה, ולהוכיח שמה שנדמה כתחרות הוא רק אשליה. כשכולם מעלים מחירים, הצרכן לא יכול להצביע ברגליים. אין לו שום אלטרנטיבה, למעט שינוי מוחלט של אורח חייו, ולזה, כנראה, הצרכן הישראלי עוד לא מוכן.
