העדות של שרי אריסון: "לא ידעתי כלום על עסקיו הפרטיים של דני דנקנר"
בעלת השליטה בבנק הפועלים הופיעה כעדת תביעה בכתב האישום שהוגש נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר. לדבריה, תמכה ביו"ר "כיוון שלא אתלה אדם בכיכר העיר ללא הוכחות", למרות שקיבלה מסר מהפיקוח על הבנקים על אי שביעות רצונם
שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, היא אחת מיני רבים שמסרה את גרסתה במסגרת חקירת המשטרה בפרשת דנקנר. אריסון המופיעה כעדת תביעה בכתב האישום שהוגש השבוע נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, סיפרה לחוקרי המשטרה על מצבו הכלכלי ועל העסקה עם הבנק הטורקי שתפסה לבסוף חלק נכבד בכתב האישום שהוגש נגדו השבוע.
- בלעדי ל"כלכליסט": החוב המתגלגל של דני דנקנר
- הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד דני דנקנר
- אריסון: לא ידעתי על ההלוואה של דנקנר
אריסון, שמסרה את גרסתה אך לא נחקרה באזהרה, סיפרה בעדותה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, ב-9 באוגוסט 2010, כי הכירה לראשונה את דני דנקנר לאחר שאבא שלה קנה את בנק הפועלים. בסביבות שנת 1998, לדבריה, אביה ביקש ממנה להיות בדירקטוריון של הבנק ובדירקטוריון היא הכירה את דני דנקנר ואת נוחי דנקנר. אריסון סיפרה לחוקרים על הנסיבות שהובילו להחלטתה למנות את דני דנקנר ליו"ר דירקטוריון הבנק: "באותה תקופה שלמה נחמה היה יו"ר הדירקטוריון. בתחילה הוא יצא מאריסון השקעות, וחשבנו מה יהיה הזמן הנכון שהוא ייצא מבנק הפועלים. התקיימה בינינו שיחה עניינית שבה סיכמנו ששלמה יוצא מהבנק. זימנתי את עו"ד פיני רובין ואת גד סומך, ואמרו לי שבגלל שזו חברה ציבורית אני חייבת מיד לדווח על ההסכם ששלמה יוצא. לא רציתי לדווח שמישהו יוצא מבלי לדווח שמישהו נכנס, והמועמד שנראה לי הכי טבעי היה דני. הוא היה כ-10 שנים בדירקטוריון, הוא היה סגן יו"ר הדירקטוריון, יו"ר ישראכרט והכי מתאים מיידית להחליף את שלמה. קראתי לדני, שאלתי אם הוא מעוניין, הוא אמר שכן וכך התקבלה ההחלטה. מה שהנחה אותי היה יציבות הבנק".
דני דנקנר בהארכת מעצרו (ארכיון) צילום: יריב כץ
כשאריסון נשאלה מדוע החליטה להמשיך ולתמוך בדנקנר למרות שקיבלה מסר מהפיקוח על הבנקים על אי שביעות רצונם מתפקודו, היא השיבה: "אני לא אתלה אדם בכיכר העיר ללא שום הוכחה". אריסון הוסיפה, "זה מאוד קשור לערכים שלי. אני בנאדם שכל מה שאני עושה – בעסקים, בפילנתרופיה, בחיים האישיים – אני הולכת לפי האמת הפנימית שלי, לפי ערכים. כשזימנו אותי לפיקוח הם דיברו על העסקה באוקראינה ושוב – זה עבר אישור דירקטוריון ואישור של בנק ישראל, אז להגיד בדיעבד שזה לא היה חכם ולהפיל את זה על דנקנר, לא היה מקובל עליי." לדבריה, שדיברה עם דנקנר על טענות הפיקוח על הבנקים נגדו היא לא זוכרת איך הוא הגיב אבל הוא "מאוד כעס".
אריסון נשאלה במשרדי המשטרה מה ידעה למעשה על עסקיו הפרטיים של דנקנר. "כלום", היא משיבה. "אבל עוד לפני כן ידעתי שהיה בלגן במשפחה שלו בגלל שרכשתי את תעשיות מלח. רכשתי את תעשיות מלח בגלל שביקשו את זה ממני מבנק ישראל. עשיתי עסקה עם האמריקאים. לא הייתה לי כוונה לרכוש משהו מעבר למה שהיה לי. אז נוחי דנקנר רצה להיכנס ופנה אליי. הרגשתי שהוא מנסה להשתלט מאחורי הגב שלי, ולכן קיבלתי החלטה מיידית לרכוש את המניות של האמריקאים בבנק הפועלים. במשפחת דנקנר מאוד כעסו על הרכישה של החלק של האמריקאים. הבנתי שנוחי כבר סידר את כל העסקה שהוא גם יקנה את החלק של המשפחה, כבר היה לו הסדר עם המשפחה, ולי לא היה לא עניין ולא צורך לקנות אותם, ואז נוצר בלגן במשפחה שלהם ודני צילצל אליי ואמר שהוא נאלץ לצאת נגדי אם לא ארכוש את החלק של משפחת דנקנר, כי אם לא המשפחה תחליף אותו. אמרתי לו: 'תעשה מה שאתה מוצא לנכון, לי אין עניין לקנות את החלק הזה'. ואז בפיקוח על הבנקים לחצו עליי שאקנה את החלק של משפחת דנקנר, אמרתי להם שאין לי עניין". לדברי אריסון, היא רכשה בהמשך את החלק בעקבות המלצה שמדובר בעסקה טובה. "אחרי שקניתי ועשיתי מה שהם ביקשו, הם יצאו בעיתונות נגד הרכישה בטענה שהם צריכים לחשוב האם מתאים שתהיה לבנק בעלת שליטה אחת".
אריסון. "הולכת בעקבות האמת הפנימית שלי" אריסון תיארה בפני החוקרים את מערכת היחסים בינה לבין דנקנר ולדבריה מדובר ב"יחס חם, אוהב". "עד המשבר", הוסיפה, "אני לא חושבת שהייתה לי שיחה אחת איתו על עניינים אישיים. אחרי המשבר הוא דיבר איתי על דברים משפחתיים. אחרי המעצר הוא דיבר איתי על החוויה. שאלתי אותו אחרי שחזר מהמעצר מה הסיפור, והוא אמר לי שזה קשקוש, שהוא מקווה שהאמת תצא. הוא אמר לי שכל מה שעשה הוא קיבל עליו קבלות, ושהוא קיבל אישורים של הדירקטוריון. מעבר לזה לא דיברנו".
כשאריסון נשאלה מדוע החליטה למנות את דנקנר למנכ"ל אריסון השקעות כאשר נרמז על ידי הפיקוח על הבנקים שאינם שבעי רצון מהתנהלותו כיו"ר דירקטוריון בנק פועלים, השיבה כי היא "חושבת שעושים לו עוול". לדברי אריסון, דני אמר לי שהוא רוצה לעזוב את הפועלים כי הוא לא רוצה לפגוע בי ולא בבנק, לא בעובדים ולא בלקוחות. כן חשובה לו יציבות הבנק והוא לא יעזוב עד שנגיע להסדר לגבי היו"ר והמנכ"ל. אמרתי לו שאני מוכנה שהוא יעזוב אם הוא יסכים לעבור אליי".
עוד סיפרה אריסון בעדותה כי לא הייתה מעורבת כלל בעסקת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים. "אני חושבת", אמרה, "ששמעתי על הרכישה הרבה אחרי". אריסון נשאלה במסגרת עדותה מה ידוע לה על ההלוואה של 5 מיליון יורו שלקח דנקנר מאיש העסקים הליט צ'ינגלולו, בעל מניות המיעוט בפוזיטיף ובעליו של הבנק ההולנדי DHB. לגרסתה, "בזמן שדנקנר היה במעצר "צילצל לנייד שלי השותף הטורקי צ'ינגלולו, ואמר לי להעביר לדני מסר להחזיר את ההלוואות מיד כי כבר לוחצים עליו מהפיקוח, וזה גרם לו נזק. אמרתי שאני לא יודעת על מה הוא מדבר, והוא ענה שאני לא צריכה לדעת כלום, רק להעביר לדני את המסר". "אני זוכרת", הוסיפה בהמשך, "שצ'ינגלולו היה מאוד תקיף לגבי ההלוואה, אבל לא ידעתי על מה מדובר. צ'ינגלולו לא מסר לי פרטים הקשורים בהלוואה, אבל דיברתי עם דני כשהוא חזר ממעצר הבית לאחר שהוא נעצר, ואמרתי לו שקיבלתי את הטלפון מצ'ינגלולו ומה שהוא ביקש, ושאלתי במה מדובר. דני אמר לי שהוא קיבל הלוואה, שהכל כשורה, עם אישורים ושאין לי מה לדאוג, שהכל לפי הנהלים".
