הפרקליטות ערערה על זיכויו של אולמרט בפרשות "ראשונטורס" וטלנסקי
פרקליטות המדינה הגישה ערעור על הכרעת הדין בעניינם של אהוד אולמרט ושולה זקן, לפיה זוכה אולמרט מהעבירות שיוחסו לו בפרשת "ראשונטורס" ובפרשת "טלנסקי". עוד הגישה הפרקליטות ערעור על גזר הדין בפרשת "מרכז ההשקעות"
הפרקליטות הגישה הערב לבית המשפט העליון ערעור נוקב שמבקש לקעקע מן היסוד את פסק דינו של המחוזי בעניין אהוד אולמרט. הערעור הוא לאורך כל החזית: ראשונטורס, טלנסקי והעונש. הוא מחזיק 100 עמודים וחתומים עליו כל הבכירים: פרקליט המדינה משה לדור, המשנה לפרקליט יהושע למברגר,
ערעור ראשונטורס נשען על חוסר הסבירות במסקנה של המחוזי כי אולמרט לא ידע על החיובים הכפולים בנסיעותיו. "האפשרות, כי מעשי המרמה, שבאו לידי ביטוי בגבייה עודפת של כספים מארגונים שונים, שימשו בלא ידיעתו למימון נסיעותיו, הינה בלתי סבירה", נכתב בערעור שמגייס את "טביעות האצבע" שמעידות על מודעותו של אולמרט: תגובות והנחיות בכתב שהפנה לשולה זקן ולמתאמת הנסיעות רייצ'ל ריסבי-רז. "לפיכך", נכתב, "בלתי סבירה היא המסקנה – אף לא ברמת הספק – כי בלשכה התנהלה העשייה "בבועה", בעוד אצל המשיב (אולמרט) נוצר "חלל תודעתי" ששרד ככזה על פני שנים, ועל פני מיילים של טיסות, בדבר המרמה וניצולה לכיסוי הוצאותיו הפרטיות".
אם בראשונטורס מתמודד הערעור עם המסקנה העובדתית של בית המשפט (אולמרט לא היה מודע למעשי המרמה שנעשו בסביבתו), הערעור בפרשת טלנסקי נשען על טיעון נורמטיבי. " טעותו המהותית של בית המשפט" נכתב בערעור היא במסקנה שלא נעברה עבירה של הפרת אמונים כאשר איש ציבור מקבל לידיו "עשרות אלפי דולרים, עיקרם במזומן; מפקיד את כולם או חלקם בקופה סודית הנסתרת מעין כל, יחד עם מאות אלפי דולרים נוספים שהוא מחזיק בה; אינו מדווח על כך לאיש; ויתר על כן, מצהיר הצהרות כוזבות וחסרות למבקר המדינה, שבהן מושמטת במתכוון החזקת הכספים; ובמקביל מסייע בתוקף מעמדו לעסקיו של מעניק הכספים (טלנסקי – מ.ג.)....".
הערעור תוקף את המסקנה שמדובר ב"כספים פוליטיים". "בית המשפט הנכבד (העליון – מ.ג.) מתבקש לתקן את קביעתו של בית המשפט קמא הנכבד (המחוזי), לפיה יש אפשרות שהכספים היוו "כספים פוליטיים". מדובר, בראש ובראשונה, בטעות נורמטיבית: כספים שהתקבלו על ידי נבחר ציבור במזומן, המנוהלים בהסתר, שאין לגביהם כל רישום או תיעוד, ושאין כל אפשרות לעקוב אחר מסלולם ועל דרך הוצאתם (או כל חלק מהם) – אינם יכולים להיכנס לגדר "כספים פוליטיים", וודאי לא באמצעות אמירה בעלמא המציגה אותם כך".
"השלד המרכזי בשתי פרשות אלו", נכתב, "הוא ניצול מעמדו, סמכויותיו ואפשרויותיו של המשיב כשר בכיר – ממלא מקום ראש הממשלה בעת האירועים (וקודם לכן ראש עירית ירושלים) - לקבלת טובות הנאה שאסור היה לו לקבלן".
הערעור מכוון גם כנגד העונש הקל שהושת על אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, היחידה בה הורשע אולמרט – מאסר על תנאי בלבד ולא מאסר בפועל או בעבודות שירות. "קיים דיסוננס עמוק בין קביעותיו הנורמטיביות של בית המשפט קמא הנכבד באשר לחומרת מעשיו של המשיב לבין מיזעור הענישה עד כדי איונה, הלכה למעשה. דיסוננס זה חוטא לתכליתה העיקרית של הענישה, ומעביר מסר מטעה לציבור".
אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט מסר בתגובה: "הגשת הערעור היא עוד שלב במסע הרדיפה חסר המעצורים כנגד אולמרט, אותו מנהלת הפרקליטות. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, מהווה הבעת אי אמון מוחלטת של הפרקליטות באחד ההרכבים הבכירים ביותר של בתי המשפט המחוזיים בישראל. לערעור אין כל הצדקה, מלבד שיקום האגו הפגוע של ראשי המערכת בפרקליטות. מדובר במסע חסר רסן בזבזני הממומן כל כולו על חשבון הקופה הציבורית. יש להצר על כך, שבמדינת ישראל עסוקה הפרקליטות בוונדטה אישית, שרק מחריפה את העוול שכבר גרמה לאולמרט, וזאת במקום לעסוק בתיקון התנהלותה השערורייתית."