ניתוח כלכליסט
המדינה צפויה לבקש דחייה של הוספת התקציב לקופות החולים
מנכ"ל משרד הבריאות חושש שהמדינה תתקשה לעמוד בלוח הזמנים שקבע בג"ץ: לקבוע נוסחה חדשה לעדכון סל הבריאות כדי להיטיב עם החולים עד סוף דצמבר. כל זאת בעוד שקופות החולים עומדות בפני משבר תקציבי ועלולות להפסיק את תשלומיהן לבתי החולים
08:1815.11.12
המדינה לא תעמוד בלוח הזמנים שקבע לה בג"ץ להעניק תוספת לתקציב סל הבריאות המממן את פעילות קופות החולים, כך מעריך מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו. כזכור, ביוני האחרון נתן בג"ץ ארכה של חצי שנה למדינה למצוא נוסחה חדשה לעדכון השנתי של סל הבריאות, כזו שבה לא תהיה "פגיעה רחבה" בבריאות הציבור, כפי שקבעו אז השופטים סלים ג'ובראן בהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופט חנן מלצר. התקופה הזו מסתיימת ב־21 בדצמבר.
קראו עוד בכלכליסט:
- באוצר טענו שהגדילו את תקציב קופות החולים, המציאות הפוכה
- שאלות ותשובות: העתירה הבאה מעבר לפינה
- בעקבות פסיקת בג"ץ: קופות החולים נערכות למאבק מול האוצר
גמזו התייחס לנושא ואמר ל"כלכליסט" כי "ההערכה שלי היא כי הנושא לא ייגמר אלא אחרי הבחירות. כלומר, המדינה תבקש ארכה מבג"ץ. מכיוון שאין תקציב מדינה ל־2013, להערכתי יש קושי אובייקטיבי על מקבלי ההחלטות לחתוך ולמצוא פתרון. מכיוון שזו סוגיה מורכבת מאוד, הכוללת שינוי מהותי בתוך סעיפי התקציב של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אני מניח שבג"ץ יבין את הסיטואציה המיוחדת". יש לציין כי ישנה עוד אפשרות להגעה להסכמה, אם המגעים בין הצדדים יואצו משמעותית בזמן המועט שנשאר.
מצב כספי רעוע
על פי הערכה, העדכון של סל הבריאות אמור להוסיף כ־100 מיליון שקל לבסיס תקציב הסל כל שנה. אולם הנושא נמצא במבוי סתום, בין השאר משום שבמשרד הבריאות רוצים שהנוסחה החדשה תגדיל משמעותית את המשקל שיש לשכר של הצוותים הרפואיים בנוסחת עדכון סל הבריאות, מ־58% כיום ל־68%, בעוד שבאוצר מוכנים לעלייה קטנה יותר.
המחלוקת על השכר אולי קטנה באחוזים אך גדולה בכסף, שכן הוצאות שכר הרופאים והאחיות גדלו בשיעור גבוה מזה של שאר חלקי הנוסחה, הכוללים את מדד המחירים לצרכן, מדד תשומות הבנייה ועוד. על פי הצעת האוצר, מדובר בתוספת של כמה עשרות מיליוני שקלים לשנה בלבד. הקופות, מצדן, טוענות לצורך בתוספת של כ־600-500 מיליון שקל בשנה.
הארכה שצפויה המדינה לבקש יכלה לעבור בשקט יחסי אלמלא מצבן הכספי הבעייתי של ארבע קופות החולים. אלו עלולות לסיים את 2012 עם גירעון של כ־1.9 מיליארד שקל, לאחר שאת מחצית השנה הנוכחית סיימו הקופות בגירעון של 725 מיליון שקל, ומיליארד שקל בשנה שעברה. מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס אף איים שלא לשלם לבתי חולים ממשלתיים החל מינואר בשל בעיה תזרימית, וקופות מאוחדת ולאומית ביקשו לדחות תשלומים לספקים וצופות קשיים תזרימיים גדולים אם לא ייחתמו איתן הסכמי תקצוב מיוחדים על סך של כ־200 מיליון לכל אחת.
הסכמי תקצוב אלו אמורים היו להיחתם כבר, אך גם כאן אי־העמידה של המדינה בלוח הזמנים של בג"ץ מונעת חתימה על ההסכמים. זאת משום שמשרד האוצר מתנה את התקציב בחתימה על סעיף של מיצוי תביעות מצד הקופות כלפי המדינה. אולם הקופות רוצות לשמור לעצמן את הזכות לתבוע את המדינה במקרה שנוסחת עדכון תקציב סל הבריאות שתיקבע בסופו של דבר לא תהיה מקובלת עליהן. זאת אף שמי שעתר לבג"ץ הן שתי הקופות הגדולות - כללית ומכבי. לכן במשרד הבריאות מנסים לשכנע את שתי הקופות הקטנות להסכים למיצוי התביעות, מתוך הנחה כי במקרה של אי־הסכמה על הנוסחה שתי הגדולות יעתרו שוב.
חשש מסחרור פיננסי
אם זה לא מספיק, המחלוקת הכספית הגדולה באמת תגיע בקרוב לפתחה של מערכת הבריאות. כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" לפני שלושה שבועות, סגן החשב הכללי באוצר יאיר טל הודיע לקופות כי הוא יקזז מכספי סל הבריאות הניתנים להן ב־1 בדצמבר סכום של 389 מיליון שקל, בהחזר של מקדמה בסך 1.2 מיליארד שקל שניתנה להן בשנה שעברה. בעקבות זאת הודיע גמזו לאוצר כי אם זה יקזז מהתקציב, הוא ינחה את הקופות שלא לשלם לבתי החולים הממשלתיים.
הדעות חלוקות בין בכירי מערכת הבריאות בשאלה מה יקרה אם שני הצדדים - טל וגמזו - יממשו את איומיהם. בתסריט האופטימי, המדינה תכסה את עלויות הטיפול במבוטחי הקופות בבתי החולים, וספקי תרופות וציוד רפואי שרוכשים בתי החולים יסכימו לדחות את תשלום הכספים המגיעים להם עד שיוסדר הנושא התקציבי. כדי לכסות את העלות התקציבית של צעד כזה, האוצר יממש איום נוסף שלו, ויקזז מיידית מהכספים המגיעים לקופות החולים את עלות הטיפול במבוטחיהן בבתי החולים - כלומר הקופות כן ישלמו לבתי החולים, אך באופן עקיף.
בתסריט הפסימי, שממנו חוששים בכירי הקופות, מערכת הבריאות עשויה להיכנס לסחרור פיננסי ולחזור לתמונות של המשבר הגדול האחרון מ־1998, אז מחסור תקציבי הוביל למדפי תרופות ריקים ולמחסור קשה בציוד רפואי.
במכתב לגמזו כתב טל עוד כי "חובות הקופות לבתי החולים הממשלתיים הנם נכס מדינה", ולכן לגמזו לא נתונה הסמכות לוותר על נכס כזה. מה גם, כתב טל, שהאוצר משאיר אצל הקופות את שאר המקדמה שניתנה להן, בסך של כ־800 מיליון שקל, ובפועל אין קיצוץ בכספי סל הבריאות עצמו. באוצר טוענים גם כי לקופות החולים יש מספיק כסף כדי להמשיך ולממן את השירותים בבתי החולים, ורמזו כי מדובר בניסיון ליצור לחץ ציבורי במו"מ.
באגף התקציבים באוצר הוסיפו כי מי שלא עזר לגירעון קופות החולים הוא גמזו עצמו, שהוציא חוזרים לארבע הקופות בעלות של כמיליארד שקל ללא שיפוי מהמדינה. אולם גמזו השיב כי מחובתו כרגולטור של מערכת הבריאות להפעיל את הקופות בהתאם לחוק.
מהאוצר נמסר כי "האוצר ומשרד הבריאות פועלים במרץ כדי לגבש מתווה לשינוי אופן עדכון המדדים במסגרת לוחות הזמנים, כמתחייב מפסק דינו של בית המשפט העליון". מהכללית נמסר כי "ברגע שתוגש בקשת ארכה, הכללית תלמד אותה ותגיב". ממכבי נמסר כי "כל עיכוב או גרירת רגליים מבזים את בג"ץ. לא ניתן לפגוע בחולים".
