המבצע הסתיים, והממשלה והכנסת חוזרות לנושאים הבוערים

בכמה יתייקר חלב בפיקוח?

ועדת המחירים הבין־משרדית לנושא מחירי מצרכים ושירותים תקבל החלטה סופית על שיעור ההתייקרות מוצרי החלב שבפיקוח בתוך כשבועיים. זאת, לאחר שהמחיר שבו קונות המחלבות את החלב מהרפתות עלה באוקטובר בכ־9.5%. עם מוצרים אלה נמנים החלב הטרי בשקית ובקרטון (1% ו־3%), אשל, גיל, חמאה רגילה, שמנת חמוצה, גבינה צהובה עמק וגבינה צהובה גלבוע. כתוצאה מכך מחירי מוצרים אלו צפויים לעלות ב־4%–5%.

בעוד שמבקר המדינה יוסף שפירא הביע את התנגדותו להעלאת המחירים, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אישר למשרדי החקלאות והאוצר לייקר את החלב שבפיקוח. עם זאת, וינשטיין ביקש מהמשרדים להתחייב לתקן את הליקויים שנמצאו בדו"ח מבקר המדינה בנושא עדכון המחירים.

בשבועיים הקרובים תנהל ועדת המחירים הליך שימוע לתנובה ולטרה, שמוכרות את מוצרי החלב שבפיקוח, ולאחר מכן תכריע.

אורנה יפת

השורה התחתונה: אם לא יהיו הפתעות, השמנת והחלב יתייקרו בקרוב.

מוצרי חלב שיתייקרו בקרוב צילום: אריאל בשור

עמלות ההפצה: חזית נוספת בין המדינה לבנקים

הצעת החוק, שמקדם יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, להורדת עמלות ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות תחזור לשולחן הדיונים. עמלת ההפצה שגובה הבנק ממנהל הקרן בגין הפצת קרנות נאמנות לציבור מגיעה לעתים ל־70% מדמי הניהול שנגבים מהלקוח, וכך נוצרת למעשה רצפת דמי ניהול שמנהל הקרן לא יכול לרדת ממנה - שאם לא כן יפסיד כסף. הבנקים טוענים שדמי הניהול בקרנות יקרים ממילא, ורק תחרות באמצעות הכנסת קרנות נאמנות זרות ארצה תפתור את הבעיה.

הבנקים אף איימו כי אובדן הכנסות צפוי של 100 מיליון שקל שלו הם חשופים בעקבות הרפורמה יוביל לפגיעה במערך הייעוץ שהם מפעילים. לפני מבצע עמוד ענן נידונה הצעת החוק של האוזר בוועדת הכספים בכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סבר שיש לוודא כי ההנחה שממנה ייהנו מנהלי הקרנות עקב החוק תגולגל ללקוחות, ולפיכך יש להגביל בעתיד את דמי הניהול של מנהלי הקרנות - סמכות שהאוזר דווקא לא התלהב ממנה.

רחלי בינדמן

השורה התחתונה: הכנסת תמשיך לדון בחוק להוזלת עמלות ההפצה

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: מיקי אלון

העמקת גביית המסים בדרך

חוק הגברת האכיפה, שאמור להעניק לרשות המסים כלים חדשים בהתמודדות עם ההון השחור, צפוי לעבור בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת. זאת, לאחר שוועדת השרים אישרה אותו באמצע אוקטובר. מאחר שלא כונסה ישיבת מליאה בשל מבצע עמוד ענן, ההליך לא התקדם. על פי הצעת המחליטים, אמור החוק החדש להכניס לקופת המדינה 2 מיליארד שקל.

הצוות האחראי לחקיקה הוקם על ידי שר האוצר יובל שטייניץ בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, ובראשו עומד מנהל רשות המסים דורון ארבלי. בטיוטת החוק מוצע לתקן את חוק הלבנת הון ולהכניס לתוכו גם עבירות מס הכנסה. כך תקבל הרשות סמכויות מוגברות להילחם בתופעת מעלימי המס במדינה.

צעד נוסף הוא תיקון לחוק מע"מ. נכון להיום, אסור לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עולה על 20 אלף שקל. בהצעת החוק מוצע להנמיך את הסכום ל־10,000 שקל ולהטיל קנס אזרחי בשיעור של 15% מסכום העסקה בעת הפרת החוק.

הדר קנה

השורה התחתונה: הזדמנות למגר תופעה פסולה ולהקטין את הגירעון.

דורון ארבלי, ראש רשות המסים צילום: ישראל מלובני

מקדמים תחרות בענף המזון

מרבית ההמלצות של ועדת קדמי לבחינת מחירי מוצרי המזון בישראל אמורות להגיע בשבועות הקרובים לאישור הכנסת, זאת לאחר שהממשלה אישרה אותן ב־21 באוקטובר. מאז ועד היום נמצאות ההמלצות שאושרו בהליך חקיקה בין משרדי הממשלה השונים.

המלצות אלה, גם בגרסתן המרוככת שאושרה בממשלה, אמורות לקדם את התחרות בשוק המזון לטובת הצרכנים. אם ההמלצה לחייב את הרשתות לפרסם בצורה מקוונת מחירים בכל הסניפים כדי לאפשר השוואות מחיר אזוריות תיושם בצורה יעילה ופשוטה, היא עשויה לחולל מהפכה בכל הקשור לתמחורי המזון. כיום תמחור המוצרים הוא סוד שמור, כשבאמצעות מחירונים שונים לאזורים שונים מצליחות הרשתות להגדיל את רווחיותן על חשבון הצרכן.

המלצות נוספות הן הפחתת חסמי היבוא ופרסום מחירי הירקות בשוק הסיטונאי בנקודת המכירה. המלצות הוועדה מטפלות בקביעת מחירי החלב לחקלאי, באופן שיפחית את המחיר ויעודד רפתנים קטנים לצאת מהענף.

גיל קליאן

השורה התחתונה: בכוחה של הכנסת להסדיר את נושא תמחור המזון.

קניית מוצרי מזון צילום: עמית שעל

מיזוג פוטאש וכיל: מחצבי המדינה על המדף

בשבועות הקרובים צפויה לעלות לדיון מחודש שאלת הבעלות הזרה על מחצבים ישראליים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", כיל ופוטאש מנהלות מגעים למיזוג בעסקת מניות שבה יקבלו בעלי המניות של כיל מניות בחברה הקנדית. בעלת השליטה בכיל, החברה לישראל, צפויה לקבל בעסקה כזו 15% ממניות פוטאש.

אלא שכשמכרה המדינה את בעלותה בכיל לשאול אייזנברג, לאחר הנפקתה בבורסה לפני כ־20 שנה, היא הותירה בידה מניית זהב. משמעות מניה זו היא סעיף בתקנון החברה שמקנה למדינה זכות להטיל וטו על כל עסקה של מכירת 14% מהאחזקות בחברה. המדינה אכן ניצלה את סמכותה והקפיאה את העסקה לכל הפחות ליום שאחרי הבחירות, כלומר עד להקמת הממשלה ה־33, ככל הנראה בתחילת חודש אפריל.

עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בעסקה ואמר כי מדיניות ממשלתו היא "הבאת משקיעים זרים", כך שאם נתניהו ייבחר שוב, העסקה עשויה לקבל אור ירוק.

תומר אביטל

השורה התחתונה: המדינה עשויה להעביר את מפעלי ים המלח לקנדים.

מפעלי ים המלח צילום: עמית שעל

מגדילים את כמות הכסף בבורסה

הנהלת הבורסה בתל אביב בוחנת בימים אלו מהלכים להגדלת מחזורי המסחר, ובהם רישום מדד ת"א־25 למסחר כפול בבורסת החוזים העתידיים של אירופה (Eurex). אם המהלך ייצא לפועל, יהפוך המדד הישראלי לזמין למסחר קרוב ל־24 שעות ביממה. מחזור המסחר היומי הממוצע בבורסה ב־2012 הוא כמיליארד שקל.

בשבוע החולף אישר דירקטוריון הבורסה הצעה עקרונית להשקת אופציות וחוזים עתידיים שבועיים על מדד ת"א־25. האופציות השבועיות זהות במאפייניהן לאופציות החודשיות, פרט למשך החיים שלהן. אופציות שבועיות הן בדרך כלל סחירות יותר מאופציות חודשיות בעלות מאפיינים דומים. השקת האופציות השבועיות צפויה להביא לעלייה במחזורי המסחר הן בנגזרים והן במניות ת"א־25. המסחר באופציות השבועיות צפוי להתחיל לקראת סוף הרבעון השני של השנה הבאה.

בשנת 2011 היה מחזור המסחר הממוצע 1.7 מיליארד שקל, נמוך במעט מ־2010, אז נרשם ממוצע של 2.04 מיליארד שקל.

ענת ציפקין

השורה התחתונה: בתוך כחצי שנה נוכל לראות הבדל במחזורי המסחר.

בורסת תל אביב צילום: עמית שעל

מנשימים את המאבק בריכוזיות

הרפורמה לצמצום הריכוזיות במשק עשויה לעלות מחדש על שולחן הדיונים כבר בשבוע הבא. הדיונים הוקפאו בשל חששם של יו"ר ועדת הכספים משה גפני ויו"ר הכנסת רובי ריבלין מהשפעה של בעלי ההון הנפגעים מהחוק על הח"כים. לכן העדיפו להמתין עד לאחר הבחירות. מנגד, חששו באוצר מהאפשרות שהכנסת הבאה תטרפד את החקיקה. לבסוף הושגה פשרה בין הכנסת למשרד האוצר לגבי קידום החוק בעת הפגרה: הדיונים על החוק אמורים להתחדש בדצמבר, מיד לאחר הפריימריז בליכוד ובעבודה שיתקיימו השבוע.

ריבלין הודיע כי יחליט סופית על מתכונת הדיונים במהלך הימים הקרובים. תזכיר החוק לצמצום הריכוזיות, שאותו קידמה הממשלה כבר באפריל, קובע בין היתר כי בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי לא יחזיק בגוף פיננסי משמעותי. אך הממשלה התמהמהה, ובינתיים החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להקדים את הבחירות כדי לא להתמודד עם דיוני התקציב 2013 בצל שנת הבחירות.

תומר אביטל

השורה התחתונה: חוק הריכוזיות עוד לא נפח את נשמתו.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים צילום: עמית שעל

מאגרי הגז: מסקנות צמח מחכות לממשלה

שלושה חודשים עברו מאז פרסום מסקנות ועדת צמח שקבעו את הכמות המקסימלית ליצוא גז, אך טרם נקבע דיון בממשלה לאישור ההמלצות. המשרד להגנת הסביבה היה היחיד שהתנגד להן, בטענה שעדיין לא ידוע כמה גז יש לנו, בין היתר לאחר שבספטמבר ואוקטובר התגלה כי הקידוחים במאגרים מירה ושרה נכשלו. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מתכוון להעלות מחדש את התנגדותו, ואליו צפוי להצטרף שר התמ"ת, שלמשרדו לא היה נציג בועדה. ארדן מקווה כי גם שר התחבורה יצטרף אליו, שכן דו"ח הועדה לא הביא בחשבון תחבורה מונעת גז טבעי.

היו מי שהאשימו את ראש הממשלה, שטרם הביע עמדה בעניין, כי הוא יאשר את ההמלצות במחטף וללא דיון מעמיק. בינתיים, בין עמוד ענן והבחירות לא ברור מתי בכלל ייקבע הדיון בממשלה. מי שעומדים ומחכים הם היזמים והמשקיעים הזרים. תחושת אי־הוודאות לגבי היקף יצוא הגז והמתיחות הביטחונית באזור, מדאיגות את היזמים מפני בריחת משקיעים ושהגז שהתגלה יישאר בקרקע עוד שנים רבות.

חן פונדק

השורה התחתונה: אי־ודאות לגבי עתיד הענף וחשש מבריחת משקיעים.

אסדת קידוח

הבנקים ינסו לשמר הכנסות

בבנקים מצפים להוראות הסופיות של בנק ישראל בעקבות המלצות הביניים של ועדת זקן מיולי האחרון שקראו להם להפחית עמלות, להעלות את הריבית על יתרת זכות ולהקטין את הריבית על הלוואות. כעת יוכלו הבנקים לשוב ולפעול לצמצום הפגיעה בהכנסותיהם.

במשך 240 יום עבדו חברי ועדת זקן לבחינת הריכוזיות בבנקים על המלצותיהם - כפול מהזמן שהוקצב להם. לבסוף הועדה קבעה את מה שרוב לקוחות הבנקים כבר הבינו: המערכת הבנקאית היא ריכוזית, מתאפיינת ביעילות נמוכה וייתכן שקיים בה סבסוד צולב בין המגזר הקמעונאי למגזר העסקי.

אך עד שההוראות הסופיות יתפרסמו, ראשי הבנקים ימשיכו במאמציהם מול בנק ישראל לריכוך מסקנות הועדה. בבנקים ימתינו גם למסקנות הממונה על ההגבלים העסקיים, שהודיע בעקבות פרסום מסקנות הביניים כי הוא שוקל לבצע מהלכים דרמטיים במערכת הבנקאית, כמו פיצול בנקים או חבירה של גופים מוסדיים לבנקים קטנים.

שניר הנדלר

השורה התחתונה: הבנקים צפויים להפעיל מכבש לחצים על בנק ישראל.

דודו זקן. מערכת בנקאית ריכוזית צילום: מיקי אלון

התחרות בענף המלט מתקרבת

השבוע תפרסם סוף סוף הוועדה להגברת התחרות בענף המלט את מסקנותיה. הועדה התעכבה בעבודתה משמעותית, ללא קשר למבצע עמוד ענן - ההמלצות יפורסמו כחצי שנה לאחר הדד־ליין המקורי, שנקבע לה. עם זאת, כעת טוענים בוועדה שיש לישם את המסקנות במהירות, ושכל השהיה נוספת עלולה לבצר את מונופול נשר ולהקשות על כניסת מתחרים לענף. עיקרי ההמלצות הם הקלות למתחרים חדשים שיקומו לנשר, ופתיחת רציפים נוספים בנמלים להגברת יבוא מלט.

לפי ניתוחי הוועדה, השפעת יישום ההמלצות יבוא לידי ביטוי רק מ־2017. "כדי לספק את הביקושים המקומיים הגדלים בשנים הבאות תוך כדי הגברת התחרות, חייבים להחליט כבר היום כיצד ייראה השוק בעתיד. אחרת המונופול יתרחב ונמצא את עצמנו נותרים עם אותם חוליים", אמר מקורב לוועדה. סיבה נוספת להאצת קידום המסקנות היא הבחירות הקרובות. הדו"ח מקובל על מקבלי ההחלטות הנוכחיים, וחלקו אף לא דורש חקיקה.

תומר אביטל

השורה התחתונה: השבוע צפויות להתפרסם ההמלצות לרפורמה בענף.

מפעל המלט נשר צילום: טל שחר

קופות החולים: ענף הבריאות לפני סחרור 

אם לא יימצא פתרון של הרגע האחרון, משרד האוצר עשוי לקצץ 389 מיליון שקל מכספי סל הבריאות המגיעים לקופות החולים ב־1 בדצמבר. זאת, בשל הבור התקציבי. אם לא יימצא תחליף למהלך, מערכת הבריאות עשויה להיכנס לסחרור פיננסי שיוביל לפגיעה כספית בשרשרת האספקה של תרופות, ציוד רפואי וציוד אחר.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו כבר הודיע שאם האוצר יממש את איומו, הוא יורה לקופות החולים שלא לשלם לבתי החולים עבור טיפולים ובדיקות למבוטחיהן. באוצר הגיבו ואיימו שיקזזו את עלות הטיפולים מתקציב הקופות. באוצר מעוניינים לקזז את הכסף על חשבון מקדמה שניתנה לקופות החולים ב־2011.

במקביל, המדינה טרם גיבשה נוסחת עדכון חדשה לתקציב סל הבריאות בגובה כ־100 מיליון שקל בשנה, בניגוד להוראת בג"ץ לגבש את הנוסחה עד 21 בדצמבר. הממשלה צפויה אפוא לבקש הארכה. כמו כן, גם הסכמי התקצוב הייעודיים עם קופות החולים מאוחדת ולאומית טרם נחתמו.

מיקי פלד

השורה התחתונה: תקציב מערכת הבריאות שוב נותר בחוסר ודאות.

רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: עטא עוויסאת

ערוץ 10: זיכיון השידור בנקודה מכרעת

בסוף דצמבר יסתיים זיכיון השידורים של ערוץ 10. בשבוע שעבר הגיע הערוץ להסכמות לגבי הסדר פריסת החוב המסתכם ב־65 מיליון שקל עם הוועדה המשותפת לאוצר ולמשרד ראש הממשלה. במסגרת ההסדר נקבע כי הזיכיון יוארך בשלוש שנים, מהלך שדורש שינוי חקיקה שיוביל משרד התקשורת - אך נכון לעכשיו, נראה כי הנושא נופל בין הכיסאות.

על פי הסדר החוב, הערוץ יקבל הלוואה של 65 מיליון שקל מהמדינה לכיסוי חובות העבר, שאותה יחזיר במשך שש שנים החל מינואר. כנגד ההלוואה הערוץ יעמיד ערבויות - 10 מיליון שקל כערבות בנקאית של בעל המניות הדומיננטי רון לאודר והשאר ערבויות של הערוץ.

במשרד ראש הממשלה טוענים שההסדר תקוע במשרדי הרשות השנייה: "חלק מההסדר נוגע להשלכות הנוגעות לזכייניות רשת וקשת, ולא ניתן לקדם אותו ללא התייחסות לסוגייה זו", אומרים שם. ברשות השנייה טוענים מנגד: "כבר העברנו את עמדותינו בנושא".

שלי פריצקר

השורה התחתונה: הפתרון עשוי להימצא רק ברגע האחרון - סוף דצמבר.

עובד ערוץ 10 מפגין