ועדת המלט: ליצור תנאים להקמת מפעל נוסף שאיננו נשר

"יש שחקן אחד בשוק המלט שיגיע ב-2022 לפוטנציאל הייצור שלו", כך הכריז גל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים, בתדרוך עיתונאים במשרד האוצר. הרשקוביץ עומד בראש הוועדה הממשלתית להגברת התחרות בענף המלט שמפרסמת היום (ב') את מסקנות הביניים שלה.

המלצות הוועדה קובעות בין היתר הקצאת רציף ייעודי למלט תוך עידוד הגדלת הכמות המיובאת, איסור יבוא של קלינקר ומלט על ידי נשר, יצירת תנאים להקמת מפעל ייצור נוסף שאיננו נשר, שיפור הפיקוח על מחיר המלט כך שיתבצע ביוזמת הרגולטור ולא רק לבקשת המפוקח וקביעת מחיר מקסימום לכל סוגי הצמנט האפור שמספקת נשר.

הרשקוביץ הסביר, כי "יש ריכוזיות גבוהה ביותר בענף - חברת נשר שהיא מונופול מוכרז, מחזיקה כ-85% משוק המלט, וחברת תעבורה תפזורת מחזיקה בכ-83% מפעילות ההובלה. היבוא עומד על כ-15% מהצריכה המרכזית".

מפעל נשר ברמלה צילום: טל שחר

באוצר אומדים את הביקוש המקומי כך שיגיע ל-8 מיליון טון ב-2030. "אלא שאנחנו נגיע לייצור שפוגש ביקוש, בהנחה שהייבוא נותר על כנו, ב-2022", אמר הרשקוביץ. "אם הייבוא יגדל אז הביקוש יפגוש את ההיצע ב-2024. למעשה באותן שנים נהיה בעודף ביקושים מול יכולת ייצור. המשמעות היא מחסור, כי ההיצע קשיח, ועליית מחירים תפגע בתשתיות ובבנייה".

באוצר כבר ניהלו תהליך של 'שמיעה' (לפני הליך השימוע שייערך בהמשך) של גורמים רלוונטיים. מלבד נשר שמעו בוועדה נציגים מחברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, התאחדות הקבלנים, איגוד המובילים, חברת כימוביל, לב רון, נור - צמנט ועוד. לאחר השימועים - הצפויים בשבועות הקרובים - יפורסם הדו"ח הסופי.

בוועדה חברים, בין היתר, ד"ר שלומי פריזט הכלכלן הראשי של רשות הגבלים עסקיים, יגאל מאור מרשות והנמלים ועופר דרור מהמועצה הלאומית לכלכלה.