דו"ח מצב המדינה
דו"ח טאוב - חינוך: גם טרכטנברג לא סייע ליצירת שוויון במערכת החינוך
ההוצאה של הורים מהחמישון התחתון עלתה ב־28% בשנים 2003–2010 והגיעה ל־9% מהכנסתם. אך יישום ההמלצות בתחום החינוך של ועדת טרכטנברג ייטיב דווקא עם האוכלוסיות המבוססות ויגדיל את אי־השוויון
החמישון התחתון משלם אמנם פחות על חינוך ילדים מתחת לגיל 3, אולם נטל ההוצאה היחסי על חינוך מתוך כלל ההכנסה גבוה יותר אצלם. נחום בלס בחן בדו"ח מצב המדינה 2011–2012 השנתי של מרכז טאוב את גובה ההוצאה הממוצעת על חינוך לילד בגילי 0–3 בשנים 2003–2010 לפי חמישונים. בשנים אלה עלתה ההוצאה הממוצעת בקרב החמישון התחתון על מעון יום או גן טרום חובה ב־28% ל־463 שקל. בחמישון העליון העלייה היתה מתונה יותר - 2.7% בלבד.
כתבות נוספות בנושא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב
תלמד, תעבוד, תרוויח - כבר לא בהכרח נכון
המחאה הקטינה מעט את אי-השוויון
פרופ' בן דוד: סכנה קיומית למדינה
היעדר השכלה גבוהה מקשה על מציאת עבודה יותר מבעבר
המדינה הוציאה רק 15.7% מהתוצר ב-2012 על רווחה
משקי הבית לא יוכלו להמשיך ולממן מכיסם את הוצאות הסיעוד התופחות
הפרטת השירותים החברתיים עלתה למשקי הבית ביוקר
בחינת החלוקה למסגרות בגילי 0–3 לפי חמישוני הכנסה בשנים 2003–2010, העלתה כי 45.4% מהילדים בחמישון התחתון נמצאים במסגרות חינוך לגיל הרך ו־53.5% מטופלים בבית. לעומתם, 72.8% מהחמישון העליון מטופלים במסגרות חינוך, 9.2% על ידי מטפלת ו־18.1% מטופלים בבית. ההוצאה היחסית על חינוך ילדים מתוך כלל ההכנסה של משק הבית, היתה גבוהה ב־2.5% בממוצע בשנים 2003–2010 עבור החמישון התחתון. ב־2010 הוצאה זו היוותה 9% מההכנסה של חמישון זה ואילו הורים מהחמישון העליון הוציאו על חינוך בשנה זו 6% מהכנסתם.
המחקר העלה כי יותר ילדים הולכים לגנים פרטיים עם השנים - כ־26 אלף ילדים בני שנתיים, שהם כשישית מהשנתון הגילי, למדו בגנים פרטיים בשנת 2010, לעומת כעשירית מהשנתון הזה בשנת 2000.
בלס בחן גם את ההוצאה לתלמיד כשיעור מהתמ"ג לנפש. במחצית השנייה של שנות התשעים היתה קרבה בנתוני ישראל בהשוואה ל־OECD, אבל מאז ההוצאה בישראל נמצאת במגמת ירידה ואילו ההוצאה במדינות ה־OECD נמצאת במגמה הפוכה. בלס מציין כי ייתכן שמגמה זו התהפכה בשנים 2009–2012 בשל העלייה המשמעותית בתקציב החינוך בישראל והמיתון במדינות ה־OECD, אולם התרשימים העדכניים ביותר שניתן להשיג במאגר ה־OECD הם עד 2008.
המחאה החברתית (ארכיון) צילום: אריאל בשור הפערים בהוצאה לתלמיד בין ישראל ל־OECD כשיעור מהתמ"ג לנפש גדלו בשנים 2000–2008. בבתי הספר היסודיים שיעור ההוצאה הישראלי היה גבוה ב-2% בשנת 2000, והוא הפך בסוף התקופה לנמוך ב־2% בהשוואה ל־OECD. בבתי הספר העל־יסודיים שיעור ההוצאה הישראלי היה נמוך ב־1% בשנת 2000 והוא הפך לנמוך ב־3% בהשוואה ל־OECD.
בלס מבקר את המלצות ועדת טרכטנברג שיושמו על כך שההוצאה הנוספת עבור הכשרת אלפי גננות לא הובאה בחשבון בוועדה או בממשלה. בלס מוסיף גם כי המלצות הוועדה והחלטות הממשלה שהתקבלו בעקבותיהן כרוכות בהקצאה תקציבית גדולה, שבחלקה לפחות היא בבחינת תוספת הכנסה נטו לאוכלוסיות המבוססות, מאחר שאוכלוסיות חלשות כלכלית נהנות כבר היום מחינוך חינם לגילי 3–4 ומסבסוד במעונות.
לדברי בלס, אימוץ המלצות טרכטנברג הרגרסיביות במהותן יתרום להגדלת אי־השוויון הכלכלי־חברתי.
