המתנגדות לשכר של מקלר ופרוכטר: "לבחון מחדש ולקזז סכומים ששולמו בעבר"

עו"ד ליאור דגן, המייצג את שש הרשויות שעתרו ב־2008 נגד הסכמי שכר הטרחה של רו"ח בועז מקלר בקשר לתביעת הענק שהוגשה בשם 142 רשויות נגד מינהל מקרקעי ישראל, דורש מהפרקליטות לפנות לבית המשפט העליון ולבקש שיערוך בדיקה חוזרת של סוגיית שכר הטרחה, או לכל הפחות להבהיר כי כל סכומי שכר טרחה ששולמו בעבר למקלר יקוזזו משכר הטרחה הסופי.

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי בעת ששופטי העליון בראשות הנשיא גרוניס פסקו שכר טרחה אסטרונומי בגובה של 78 מיליון שקל, אשר מתוכו לפחות 51 מיליון שקל הם הנתח של רו"ח בועז מקלר ושל עו"ד חיים פרוכטר, הם לא ידעו שהשניים כבר קיבלו מיליוני שקלים שכר טרחה ישירות מהרשויות בגין פעולות נוספות שביצעו מול המינהל.

לפי החשיפה ב"כלכליסט", במקביל להליך המשפטי פנה מקלר למינהל בשם הרשויות ודרש להעביר להן כספים בגין "טעויות טכניות" שנפלו בחישובי המינהל. המינהל קיבל חלק מהדרישות והעביר כספים לרשויות. בגין זאת גבה מקלר בממוצע 25% מהסכומים כשכר טרחה. בידי "כלכליסט" נמצאים מסמכים המעידים על שכר טרחה בסך 5 מיליון שקל ששולם עד כה, אך לטענת שש הרשויות מדובר ב"עשרות מיליוני שקלים".

פרקליט המדינה משה לדור צילום: עמית שאבי

"הסכמים בלתי חוקיים"

עו"ד דגן הפנה את מכתב הדרישה מטעם הרשויות למנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ד"ר חיה זנדברג, שטיפלה בתיק עם פרקליט המדינה משה לדור. הוא טען כי עולה ששופטי העליון לא היה מודעים למלוא הטענות בעניין

התביעה שהובילה לשכר הגבוה 78 מיליון שקל שכר טרחה, על חשבונכם המדינה תשלם לשני רואי חשבון ושלושה משרדי עורכי דין את שכר הטרחה הגבוה ביותר שנפסק אי פעם בישראל. כל מה שהיה צריך זה לזהות עילת תביעה, להחתים 180 רשויות מקומיות על הסכמי ייצוגן, ולגזור קופון מהסכסוך בין הגופים הציבוריים ענת רואה, 112 תגובות לכתבה המלאה 

הסכמי שכר הטרחה. לדבריו, "מדובר בהסכמים בלתי חוקיים", בין השאר מאחר שהם עומדים בסתירה חזיתית לחוק לשכת עורכי הדין ולהוראות תקנות רואי חשבון, אשר אוסרים על מי שאיננו עו"ד להחתים לקוחות על הסכמי שכר טרחה למתן שירות משפטי, וכן אוסרים על עו"ד או רו"ח לשתף בהכנסותיו את מי שאיננו בעל אותו מקצוע.

לדברי דגן, חמור מכך הוא שלבית המשפט העליון הוצג מצג כאילו המייצגים לא קיבלו סכומים כלשהם בגין הטיפול בסוגיית דמי היטל ההשבחה, ונטען שהם לקחו על עצמם סיכון במשך 13 שנה שהתיק יסתיים בלא כלום, ובפועל הם קיבלו מיליוני שקלים, ולדעת דגן אף עשרות מיליוני שקלים, בהתאם להסכמי שכר הטרחה הגבוהים המקוריים. "נושא זה חייב היה להיות מוצג בפני בית המשפט העליון לפני פסיקת שכר הטרחה", טען.

חשיפת "כלכליסט" אתמול הפתיעה הן את הפרקליטות והן את האוצר, שהיה מעורב במשא ומתן לשכר טרחת המייצגים, וכלל לא היו מודע לכך ששכר טרחה נוסף כבר שולם להם. נתונים שמהם ניתן ללמוד על שכר הטרחה המלא שקיבלו מקלר ופרוכטר נמצאים בידי מינהל מקרקעי ישראל. אולם דוברת המינהל אורטל צבר מסרה אתמול שעדיין אין ברשותה הנתונים.

בניגוד לשש הרשויות שתקפו את חוקיות הסכמי שכר הטרחה בבית המשפט, כל יתר 136 הרשויות שייצגו מקלר ופרוכטר לא הביעו כל הסתייגות מהסכמי שכר הטרחה שמעבירים 25% מהכסף שהתקבל ויתקבל מהמינהל לידיים פרטיות.

שמעון סוסן, ראש המועצה חבל מודיעין

"זו שחיטה, זה כספי ציבור"

שמעון סוסן, ראש המועצה האזורית חבל מודיעין, שהיתה אחת הרשויות שהגישו את התביעה נגד הסכמי שכר הטרחה, אמר אתמול כי מאז הגשת התביעה הופעלו עליו לחצים כבדים לסגת ממנה. בשיחה עם "כלכליסט" אמר סוסן כי ראשי הרשויות האחרים רצו לקבל את הכסף המגיע להם ממינהל מקרקעי ישראל ולכן לחצו שיסכים לדרישת השכר של המייצגים: "באו אליי ראשי רשויות, ניסו לשכנע אותי להוריד את התביעה בשביל לגמור את העניין. אמרתי להם שאני לא מוכן.

שמבחינתי אם רו"ח מקלר צריך לקחת 25% מהכסף אז אני מוותר על כל הסכום המגיע לי לטובת המדינה". לדבריו: "אני הייתי כמו קוץ בעין. כולם אמרו לי 'אתה מכניס מקלות בגלגלים ומפריע לנו לקבל מיליארדים', אבל אני אמרתי 'זו שחיטה, זה כספי ציבור'. לא רק ראשי רשויות פנו אליי אלא גם מטעם המייצגים שלחו אליי אנשים אבל לא הצליחו שאפסיק את התביעה. אני מופתע ממה שבית המשפט העליון עשה ומהשכר שאושר".