סטנלי פישר: "ייתכן שהממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים"

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, השתתף הבוקר (ב') בפאנל בנושא "איך שולטים במערכת המוניטארית העולמית", בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.

העלאת מסים או קיצוץ הוצאות? משנה לך מאיפה נסגר הפער?

"השאלה היא מה אפשר לעשות בפועל. המחקר מראה שהשינויים (קיצוץ) בהוצאות אפקטיביים יותר מאשר העלאת מסים כדי לטפל בגירעון".

"השווקים בישראל מצפים ששיעור הריבית בישראל יירד ב-50% סבירות להתרחשות כזו. ברור שאם יש מקום לקצץ בשיעור הריבית נעשה זאת, ואני מקווה שלא נצטרך. אולם אנחנו שומרים עין קפדנית מאוד על מחירי הדירות, ואם יהיו סימנים שהם עולים, יש לבדוק מהלכים נוספים macro prudential, שעשויים לתת פתרון לנושא הדיור".

הנגיד סטנלי פישר (ארכיון) צילום: מיקי אלון

"חלק נובע מהכלכלה הגלובאלית, בעיקר לנוכח העובדה שהייצוא הישראלי לא גדל בקצבים שראינו בעבר, וזו בעיה עולמית ידועה. בארץ יש האטה בתחום ההשקעות החיצוניות, וכיום משקיעים חיצוניים פחות מתרשמים מ-3% צמיחה לעומת 5% בעבר. בכל הנושאים האחרים יש חוסר וודאות גיאו פוליטית לגבי ההחלטות של הממשלה הבאה.

"החשש העיקרי הוא נושא הגירעון התקציבי. זה לא יהיה קל לטפל בנושא הזה. השאלה היא האם הממשלה תצליח לעשות את מה שעשתה ב-2003, וזה לשים את הכלכלה במסלול צמיחה מוצלח מבוסס. זה האתגר העיקרי. החשש הוא שבגלל המצב הפוליטי. התקציב לא יעמוד בקריטריונים, והמשמעות היא שבשנת 2014 נהיה שוב קרובים ליעד תקציב שהוא פחות שאפתני ממה שצריך להיות. אצביע על כך שהגירעון לשנה הזו היה צריך להיות 2% והוא כאמור כעת 4.2%. אני מעריך שבשנה הבאה היעד יהיה 3%. זה קשה מאוד להיות שאפתני בהתחלה, אולם הרבה יותר קשה בהמשך. זה החשש המרכזי.

"החשש הנוסף שלי הוא בסוגיה שקשה יותר להתמודד איתה, והוא האקלים העסקי. הבנק העולמי מוציא כל שנה דוח שקוראים לו DOING BUSINESS. בשנתיים האחרונות ירדנו ממספר 32 למספר 38. זה משקף תחושה כללית שהאקלים העסקי שקע. זה קשור לבירקטורקיטיה. למקומות בהם אנחנו בולטים בבעיות שלנו, כולל הנושא של בנייה".

אמרתה שאתה מתערב כאשר צריך. האם מחירי הנדל"ן והדירות יצאו משליטה?

"הבעיה המרכזית של הבנק המרכזי בנושא הזה, היא שהבנקים עוסקים במימון של הביקוש לשוק הדיור. אנחנו יכולים להעלות את הריבית, לכפות רגולציה, שתמתן את השפעת שיעורי הריבית הנמוכים על שוק הדיור. אולם, הורדת המחיר בצד הביקוש, לא גורם לבניית יותר בתים, אלא פחות בתים. המקום האמיתי לפתור את בעית הדיור הוא בצד ההיצע. אם מגדילים את היצע הקרקעות, אפשר יהיה להוריד את מחירי הדיור. אם אפשר להאיץ את תהליכי הרישוי, ושם הפקק אנחנו במקום, 140 מתוך 186 מדינות, זה המקום לפעול. נושא ההצע יפתור את בעיית הדיור בישראל".

מה דעתך על מה שקורה באירופה?

"אני לא נותן הרבה משקל למה שאנשים אומרים, שידעו לפני כן אבל שכחו להגיד. ידוע היום שאירופה חייבת איחוד פיסקאלי מיידי. אני לא שמעתי את זה ב-1997 לדוגמה. כולם חכמים לאחר מעשה"..

מה מדאיג אותך יותר, מה שקורה באירופה או הצוק הפיסקאלי בארה"ב?

"הם שניהם בעלי פוטנציאל חמור, ואיני רוצה לדרג. אולם בכל הקשור לצוק הפיסקאלי, אם הנשיא אובמה ירצה לקצץ את שיעורי המסים, וגם הרפובליקאים ירצו, שניהם יהיו במצב בו ירצו להגיע להסכם. איני יודע מה יקרה, אולם אני מקווה שהפוליטיקאים יעשו את הדבר הנכון.

"כאשר ידם של הפוליטיקאים מונחת על תקציב, הם רוצים להוציא ממנו יותר כסף. זה טבעי, כך הם פועלים.  זו הסיבה שבמדינות רבות צריך משרד אוצר חזק מאוד, כמו שיש לנו. אני לא שולט על ההוצאות של הממשלה. ולכן אני יכול רק לייעץ לממשלה ומותר לי לדבר. אולם, אני מעדיף לדבר ישירות לקובעי המדיניות ולא לקהל בפומבי. מדינות מעדיפות גירעונות, אולם לאחרונה התרבות הזו השתנתה באופן דרמטי בשני מקרים - קנדה ואוסטרליה. בשלב האחרון הן חזרו בתשובה, והמצב שם השתפר דרמטית בשני המקרים. הם ראו מה התוצאות של מדיניות כלכלית טובה".

אתה מסיים את כהונתך ב-2015. האם תרצה כהונה שלישית?

"זה לשים אותי בין הרגשות לעקרונות שלי. אני מאמין באמונה שלמה בהגבלת כהונה. לא ראיתי אף אחד שהשתפר אחרי עשר. חשבתי פעם שאני צריך להפסיק ללמד כאשר הפסקתי להרגיש פרפרים בבטן. אני לא רוצה לאבד את המורא, ואני עדיין מאותגר, זו זכות גדולה להיות בתפקיד הזה".

האם תישאר בישראל, אחרי שתשלים את כהונתך?

"אני מאוד רוצה להישאר כאן. אני מרגיש מחובר מאוד לישראל. יש לי גם משפחה בארה"ב וצריך להחליט. אולם איני מתכוון להיעלם מהבמה המקומית".

תשאף לתפקיד ציבורי במדינה אחרי שתסיים את כהונתך כנגיד בנק מרכזי?

"יש מעט מאוד תפקידים שארצה לעשות מלבד התפקיד הנוכחי. איני חושב שהם פנויים כרגע"