הכלכלה לאן? המפלגות מתמודדות עם 13 שאלות כלכליות
כחודש לפני הבחירות פנה "כלכליסט" למפלגות בשאלון זהה במטרה לנסות ולהפוך את הסיסמאות וההבטחות שמאפיינות את השיח של תקופת טרום הבחירות לכדי אמירות פרטניות וברורות יותר על עמדתן החברתית כלכלית. כולן נענו לאתגר מלבד הליכוד ביתנו
האם תתמכו בהעלאה נוספת של יעד הגירעון?
העבודה: המקור התקציבי לתוספות הנדרשות ליישום התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה, בה כיסוי הגירעון האדיר, הוא בהעלאת שיעור המס והעמקת שיעור הגביה מן העשירים ומן התאגידים החזקים במשק. לא ממעמד הביניים, ולא דרך קיצוץ בשירותים חיוניים דוגמת חינוך, בריאות ורווחה.
- לתמצית תשובות כל המפלגות - לחצו כאן
התנועה: הגירעון גדול הרבה יותר. כדי לעמוד ביעד הגירעון החריג של 3% שנקבע על ידי ראש הממשלה תידרש פעולה משולבת של התאמות שיגיעו ל־20 מיליארד שקל. אנחנו מאמינים שהמצב הכלכלי קשור לשינוי סדר עדיפות לאומי והחלטות מהותיות שיש לקבל בנוגע לתהליך המדיני, שיוויון בנטל, תקציב הביטחון, שוק הדיור, מיסוי ועוד.
הבית היהודי: העלאה של יעד הגירעון היא מכירת עתידם של הדורות הבאים, בגלל חוסר מוכנות לגלות אומץ פוליטי ולנקוט בצעדים לא פופולאריים. שירות ציבורי שמסופק היום בכספי חוב, משמעותו כי בעתיד תיאלץ הממשלה לגרוע כמות גדולה יותר של שירותים ציבוריים בכדי לשרת את החוב.
ש"ס: אנחנו בוחנים מספר חלופות, אחת מהן היא הפניית ההכנסות הצפויות מהפקת הגז הטבעי - שהורחבו משמעותית כתוצאה מועידת ששינסקי - לכיסוי הגרעונות.
יש עתיד: העלאה נוספת של יעד הגרעון תהיה החלטה לא אחראית. לכן יש לקצץ בתשלומי העברה לבחורי ישיבות שאינם משרתים בצבא ולא יהיה מנוס מקיצוץ בקצבאות הילדים ובתקציבים המופנים להתנחלויות אשר נמצאות מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים ואשר אינם קשורים להוצאות הנובעות מגידול טבעי באוכלוסייה.
בהנחה שהעלאת מסים היא הכרחית - באיזה כלי מיסוי תעדיפו להשתמש? האם תבטלו הטבות קיימות והאם תתמכו בהטלת מס ירושה?
העבודה:
השינוי במדינות המס אותו מציעה מפלגת העבודה מתמקד בהעלאת המיסוי הישיר על תאגידים גדולים ועל עשירים באמצעות בלימת תכנוני מס, העמקת הגביה, מס חברות דיפרנציאלי על החברות החזקות במשק וצמצום הטבות מהן נהנות חברות אלו במסגרת חוק עידוד השקעות הון, וגביית תמלוגים ריאליים על אוצרות טבע, בדומה למתווה ששינסקי.
מנגד יונהג מע"מ דיפרנציאלי אשר יביא להפחתת מס עקיף, המוחל כעת באופן עמוק יותר על מי שהכנסתו נמוכה יותר - דבר שאין בו הגיון. מפלגת העבודה מאמינה כי צדק חברתי משמעו בין היתר נטל מס דיפרנציאלי, ולפיכך בנוסף להורדת המע"מ לא תבטל הטבות קיימות דוגמת פטור מקרנות השתלמות או פטור ממע"מ פירות וירקות.
מס הירושה מופיע בסעיף המקורות של התכנית הכלכלית של מפלגת העבודה, ומפלגת העבודה תתמוך בהטלתו רק על ירושות של 15 מליון שקלים ומעלה, וגם זאת באופן מדורג.
התנועה: אנחנו נגד העלאת המסים העקיפים, ונבחן את כל הפטורים ממס, כולל את הפטורים לקבוצות הלחץ. בין צעדי המיסוי שלנו יהיה מע"מ דיפרנציאלי, ששיעורו יהיה נמוך על מוצרי יסוד ויהיה גבוה יותר על מוצרי יוקרה.
לא נסכים שרובו של מס הירושה, ייפול על מעמד הביניים. נבחן האפשרות להפעילו באופן מצומצם וממוקד לסכומי ירושה גבוהים במיוחד. על מנת שלא יהיה צורך לבטלו כמו שבוטל מס העיזבון, נקפיד שהתוספת להכנסות המדינה אכן תצדיק את עלות הפעלת מערכת הגביה.
הבית היהודי: העלאת מס חברות פירושה פגיעה ישירה בכושר התחרות של ישראל בעולם ומכאן גם פגיעה במקומות עבודה, והעלאה של מחירים ושל יוקר המחיה. העלאת מס הכנסה השולי על השכבות החזקות, עשויה להוביל לתכנוני מס שיובילו לירידה בגבייה. העלאת המע"מ המהווה כלי אפקטיבי ופשוט יחסית, וביטול פטור המיסוי שניתן לקרנות השתלמות ממנו נהנים בדרך כלל עובדים חזקים יותר עשויים להוות רע הכרחי. הבית היהודי לא תתמוך בהטלת מס ירושה.
ש"ס: העלאת מיסים אינה מחוייבת המציאות, היא עלולה אף לפגוע בצמיחה ומי שיפגע קשות אלו אלה שאין להם. מיסים שגובים מהחזקים, בדומה למס ירושה, נהוגים במקומות רבים בעולם המערבי. זה מגביר את השוויון ומצמצם פערים.
יש עתיד: נפעל בכל דרך בכדי למנוע העלאת מיסים. אנחנו נגד ביטול הפטור ממע"מ באילת כי יש לעזור לתושבי העיר. הכסף טמון במקומות אחרים - הקצבאות לחרדים, סובסידיות עתק להתנחלויות, הסכמי השכר עם הוועדים הגדולים. יש עתיד תתמוך במס ירושה מדורג. יש לציין כי מס זה צריך לאזן בין השאיפה לצדק חברתי לבין הצורך למנוע בריחת הון מישראל אל מקלטי מס מעבר לים.
כיצד תקצצו בהוצאות הממשלה, האם ישנם פרויקטים לאומיים שיש לדחות והאם יש קיצוצים שהם בבחינת טאבו מבחינתכם?
העבודה: כיום מתוכננים לשנים הקרובות פרויקטיי תשתית שונים בתחום התחבורה, בהם כבישים מיותרים ומחלפי ענק, בתקציב עתק של למעלה מ־100 מיליארד שקל. אלא שפרוייקטים אלו כמעט ולא יביאו לשיפור בעיית התחבורה המרכזית של מדינת ישראל: הפקקים ועומסי התנועה האדירים בגוש דן ובמטרופולינים. לפיכך מפלגת העבודה מציעה הפניית המשאבים הדרושים לטובת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, אמינה, נגישה וזולה, בעיקר במטרופולינים, אשר עלותה
פחותה בהרבה מהחלופות החלקיות המוצעות כיום. מפלגת העבודה לא תוביל קיצוצים בתקציבי הבריאות, החינוך, הדיור, הרווחה או בתקציבים נוספים שיפגעו בשרותים הבסיסיים אותם המדינה מחויבת לספק.
התנועה: שינוי סדר עדיפות לאומי משמעו השקעה בתשתיות לפי צרכים לאומיים ולא פוליטיים. כלומר, לא במקומות שלא יהיו חלק מישראל בהסדר עתידי. התנועה תפעל לרפורמה והתייעלות בביטחון. לא נפגע בדרגים לוחמים ובהצטיידות ונחזור למתווה ברודט. יש לפעול לשיפור חוסר הפריון והיעילות הנמוכה של הממשלה שמעמד הביניים היצרני משלם באמצעות מסים את מחירם. התנועה תפעל לעצירת ההטבות לקבוצות הלחץ - בראש ובראשונה להתנחלויות שמחוץ לגושי ההתנחלויות. לא ננקוט מדיניות מיסוי שתפלה לרעה את מעמד הביניים היצרני לעומת קבוצות הלחץ.
הבית היהודי: טיפול בהוצאות הממשלה צריך לכלול התייעלות של תקציב הביטחון, רפורמה בתחום העסקה במגזר הציבורי שתאפשר העסקה גמישה והעברת פרויקטים תשתיתיים הממומנים כיום על ידי המדינה למודלים של BOT שיאפשרו שימוש במשאבים פרטיים לצורך פריסה יעילה ומהירה של תשתיות, על אף המצוקה התקציבית. מפלגת הבית היהודי לא תקצץ מתקציב החינוך.
ש"ס: לא ניתן לפגוע בקצבאות הביטוח הלאומי. אסור לפגוע בקצבאות לאוכלוסיות שאין להן. לא בקשישים, לא בנכים, לא בחד הוריות ולא בילדים. בנוסף, לא נדחה פרוייקטים תשתיתיים שמטרתם לחבר את הפריפריה למרכז והגדלת הפוטנציאל לתעשייה ולבטיחות בדרכים.
יש עתיד: יש עתיד סבורה כי יש לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל־18 ולבטל את המוסד המבזה של ״שרים ללא תיק״ וסגני שרים על תקן שרים. יש לקדם רפורמה לייעול משרדי הממשלה. בנוסף, יש לקצץ בתשלומי העברה לבחורי ישיבות שאינם משרתים בצבא ולא יהיה מנוס מקיצוץ בקצבאות הילדים ובתקציבים המופנים להתנחלויות אשר נמצאות מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים ואשר אינם קשורים להוצאות הנובעות מגידול טבעי באוכלוסייה. יש עתיד לא תעלה מיסים למעמד הביניים.
מה עמדתכם בנוגע למדיניות הרווחה וקצבאות הביטוח הלאומי? האם תשקלו רפורמות בתחום, למשל בתחום קצבאות הילדים?
העבודה: אחת הסיבות לכך שישראל הפכה לענייה במדינות המערב היא הפגיעה הקשה והמתמשכת בתחום קצבאות הביטוח הלאומי, ובפרט בקצבאות האבטלה והזקנה. מפלגת העבודה מתעתדת להפנות משאבים רבים יותר ליצירת רשת ביטחון סוציאלית אמיתית, שהיא חיונית לשימור המרקם החברתי המשותף שניצב בבסיס קיומנו כמדינה.
התנועה: מדינת רווחה היא ערך. נעביר חוק יסוד זכויות חברתיות, שיהפוך לכיפת הברזל החברתית בישראל, ויקבע את חובתה של המדינה ביחס לאזרחיה. החוק יתן רשת ביטחון סוציאלית אמיתית למי שלא יכול. נבחין בין קצבאות זקנה ונכות לנזקקים לבין קצבאות ילדים המשולמות למי שמסרב לקחת חלק בשירות ובשוק העבודה. נעודד את מעמד הביניים היצרני ונדחוף את השכבות הלא יצרניות אל שוק העבודה.
הבית היהודי: מדינת רווחה צריכה לדאוג אך ורק לאלו שאין להם, ואינם יכולים לדאוג לעצמם. נכון להיום "מלכודת הרווחה" מובילה לכך שהאוכלוסיה החרדית, וחלקים נוספים בחברה הישראלית מצויים במלכודת עוני המתגמלת חוסר תעסוקה. מדובר קודם כל בעוולה חברתית, אשר דנה משפחות וקהילות לחיים של עוני, שהוא פעמים רבות בין דורי. הצדקה הנעלית ביותר היא על פי הרמב"ם זו שמחלצת עני ממצבו. אל הסיוע שאנו מספקים לעני ולחלש, אנו צריכים לצרף יד מושטת בכדי להוציא אותו מעוני. תוכניות ליציאה מהבטחת הכנסה לתעסוקה כדוגמת תוכנית מהל"ב, הכשרה מקצועית, ייעוץ, הכוונה ומתן תמריצים לעבודה, צריכים להוות את הבסיס למדיניות רווחה שכוללת לא רק חסד, אלא גם תיקון חברתי אמיתי.
ש"ס: קצבאות הילדים הן המכשיר הטוב ביותר להשקעה בתשתית האנושית העתידית של החברה בישראל. לעיתים זה לחם לאכול ובגד ללבוש לאלה שאין להם.
יש עתיד: מפלגת יש עתיד מאמינה בסיוע לאוכלוסיות החלשות בישראל ולמי שמצבו הבריאותי אינו יכול לאפשר לו לקיים את עצמו. לצד זאת, מערך הקצבאות בישראל הפך מכלי סיוע לחלשים לכלי פוליטי של מפלגות סקטוריאליות לטובת הציבור שהן מייצגות. כך למשל תשלומי העברה לבחורי ישיבות, שאינם משרתים בצבא ואינם עובדים לפרנסתם. אימוץ תכנית שירות שווה לכולם, שתעודד השתלבות מלאה של האוכלוסייה בשוק העבודה, תביא לצמצום ניכר בקצבאות אלה.
האם ניתן לקצץ בתקציב הביטחון שלא באמצעות התייעלות פנימית?
העבודה: עד היום כל המפלגות שדיברו בססמאות על קיצוצים בתקציב משרד הביטחון, אך בפועל, בשעת הש' נסוגו מהבטחותיהם כלפי הבוחרים וקיצצו במקום זאת בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה. כך עשתה גם הממשלה בבואה למצוא מקורות מימון לוועדת טרכטנברג. כאשר תאחז מפלגת העבודה בהגה השלטון, נערוך בדיקה יסודית של תקציב הביטחון ובמידת האפשר נפנה מקורות מ"בורות השומן" בתקציב משרד הביטחון אל עבר ההשקעה האזרחית.
התנועה: בגלל גודלו העצום של תקציב הביטחון, ניתן להשיג בו חיסכון של מיליארדי שקלים גם בהתייעלות פנימית וגם בהתאמת התקציב עצמו ליעדים בטחוניים משתנים.
הבית היהודי: תקציב הביטחון אינו כולו רק ביטחון, וראוי לייחס חשיבה ואומץ לצורך ייעול שלו. בהיותו התקציב הגדול ביותר מבין המשרדים הממשלתיים, וכזה שהצליח בזכות לחצים של שר הביטחון הקודם לחמוק מקיצוצים והתייעלות נדרשת. רפורמה בתקציב שתכלול התייחסות לנושא הפנסיות והשירות הצה"לי, וכן יצירת שקיפות ובקרה טובים יותר הינה הכרחית לאור האתגרים התקציביים.
ש"ס: ניתן גם ניתן להתייעל במערכת הבטחון כפי שאף משרד הביטחון התחייב בדוח ברודט.
יש עתיד: לאור הגרעון בתקציב המדינה אנחנו נמליץ לא להעלות את תקציב הביטחון, כפי שתוכנן, וכך יחסכו כ־3 מיליארד שקל. כמו כן ניתן לקצץ בתקציב הביטחון על פי מתווה ועדת ברודט.
מהי הבעיה העיקרית של מערכת הבריאות וכיצד תטפלו בה?
העבודה: מערכת הבריאות הציבורית בישראל מצויה במשבר עמוק עקב ייבוש תקציבי מתמשך בעשור האחרון ופריחתה של מערכת הבריאות הפרטית למי שידם משגת. משבר זה מאיים לפגוע בשירות הרפואי הבסיסי אותו מקבל הציבור. לכן, נדרש שיקום עמוק של המערכת.
התנועה: לא השיבה.
הבית היהודי: יש לשמור על האיזון העדין בין הרפואה הפרטית והציבורית בתי החולים, שיאפשר מחד לרופאים מצוינים במערכת הבריאות לזכות לתגמול על מומחיות ומוניטין שהם קנו להם, ומאידך ישמור על רמה נאותה של רפואה ציבורית.
ש"ס: עלינו להמשיך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית בדגש על הפריפריה. אסור שתהיה רפואה לעשירים ומי שאין להם יסבלו מרפואה מוזנחת.
יש עתיד: מפלגת "יש עתיד" מציעה תכנית הבראה למערכת הבריאות שתתמקד במחסור בכוח אדם ובמיטות אשפוז, בפער בין מרכז הארץ והפריפריה, בהזדקנות האוכלוסייה, בטיפול באזרח, בהפרדה בין רגולטור למבצע, במיסוד הרפואה המשלימה, בשירותי רפואה פרטית ותיירות מרפא. התכנית תעודד צעירים לשילוב בשירות האזרחי כנותני עזרב מערכת הבריאות, הפניית תקציבים לגיבוש תכנית חינוך לאורח חיים בריא ומתן עדיפות בהשתלות לחותמים על כרטיס אד"י. התכנית גם תפעל לקיום ביטוח סיעודי ממלכתי לכל אזרח. מקורות המימון לכך ייווצרו באמצעות העלאת מס הבריאות ב־0.5%. כמו כן, נפעל לאיחוד כל הגורמים המטפלים בקשיש במדינת ישראל, במרכז קהילתי אחד.
ממשלת ישראל ובנק ישראל לא הצליחו לבלום את העלייה במחירי הדיור. מהי התוכנית שלכם בתחום זה?
העבודה: האצת בנייתן של מאות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש על קרקעות ציבוריות בבעלות העיריות ובניהול של חברות עירוניות. העיריות יחכירו את הדירות לזוגות צעירים לתקופה של עד עשר שנים. יש להסדיר בחוק את מערכת היחסים בין שוכרים ומשכירים, לעודד ולתמרץ יזמים לבניית פרויקטים של שכירות ארוכת טווח תוך פיקוח על עליית שכר הדירה וכן לעודד את אכלוסן של דירות ריקות תוך הסבתם והתאמתם של אזורים שונים לאזורי מגורים. נפעל לביטול הפרטת מקרקעי ישראל, חיזוק מערך התכנון הציבורי באמצעות הקצאת תקנים וסמכויות, ביטול כפילויות במערך וקביעה כי קרקעות מתוכננות הנמצאות בידי קבלנים ואינן מנוצלות יושבו לציבור. בנוסף, נפעל לקידום בנייה ייעודיות וחד פעמית של 800 דירות ציבוריות אשר ייתנו מענה לשליש מהממתינים לדיור ציבורי ו־5% מהדירות בכל בניין באזורי ביקוש יעברו לבעלות המדינה לטובת זכאי הדיור הציבורי בתמורה להנחה במחירי הקרקע. בנוסף, יינתן סיוע ברכישת דירה ל־800 משפחות נוספות הזכאיות לדיור ציבורי באמצעות מתן מענק הון ראשוני.
התנועה: התוכנית של התנועה היא שימוש במנהל מקרקעי ישראל להקצאת קרקעות מוזלות ליעדים שיקבעו; נעודד חקיקה שתאפשר הגדלת זכויות בניה באופן שיוזיל את עלויות חלק מהדירות ויהפוך אותן לדיור בר השגה; קידום פרוייקטים של פינוי־פיצוי; פרויקטים של מחיר למשתכן עם עדיפות למגזרים היצרניים של ישראל; ערבות מדינה לקרנות הפנסיה שיממנו עשרות אלפי דירות להשכרה; קרקעות בחינם לבנייה פרטית ליוצאי צבא בנגב ובגליל; קיצור ופישוט הליכים בירוקרטיים; בנייה במחיר למשתכן־ שינוי הקריטריונים לטובת הציבור העובד; הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי; הגדלת היצע המעונות ועוד.
הבית היהודי: יש לפעול לפישוט הבירוקרטיה הנדרשת כיום בכדי לאשר פרוייקטים כדוגמת תמ"א 38 שיסייעו להגדלת היצע הדירות באזורים של בנייה רוויה. יש לפעול לשחרור מהיר יותר של קרקעות. הבית היהודי יקדם הקצאת חצי דונם בפריפרייה לכל צעיר או צעירה שיסיימו שירות צבאי או לאומי.
ש"ס: עליית מחירי הדירות היא תוצאה של הזנחה של עשור בו לא שיווקו מספיק קרקעות. שר השיכון אריאל אטיאס הצליח לבצע מהפכה ולעמוד ביעד שהציבה הממשלה לשווק 35,000 יחידות דיור בשנה ובסך הכל בקדנציה האחרונה 130 אלף יחידות דיור בכל הארץ ולכל המגזרים. הדבר נותן כבר את אותותיו במחירי הדירות החדשות שירדו בממוצע בכל הארץ בכ־%10. חייבים להכניס את היד לתקציב, להסיר חסמים בתשתיות שתוקעים פרויקטים, לוותר על הכנסות מקרקעות כדי לעודד בניה להשכרה ולדאוג בדחיפות לאשראי שנמצא במחנק וגורם לירידה בהתחלות בניה.
יש עתיד: יש עתיד הציגה תכנית שבבסיסה בניית 150,000 יחידות דיור תוך עשר השנים, בעשר ערים מרכזיות בישראל. התוכנית תמומן מכספי משקיעים מוסדיים והבניה תתבצע על קרקע ממשלתית. התוכנית תאפשר לצעירים מגורים בשכירות במרכזים עירוניים במחיר הנמוך ב־35% מהממוצע בשוק, תוריד את מחירי הדירות לקנייה ותאפשר הטבות לאוכלוסיות מועדפות שיוגדרו, כדוגמת שוטרים, מורים, אנשי מערכת הביטחון ועובדים סוציאליים. 5% מהדירות שיוצעו בפרויקט יוקצו לדיור ציבורי.
מהי עמדתכם בנוגע להתערבות ממשלתית במחירי מוצרים, מה השווקים בהם אתם מזהים כשלי תחרות משמעותיים וכיצד תטפלו ביוקר המחיה?
העבודה: נפעל להחזיר את הפיקוח לסל רחב של מוצרי מזון בשווקים בהם לא מתקיימת תחרות של ממש. בנוסף, נשקול לשנות את שיעור המע"מ שיוטל על סל של מוצרי יסוד בסיסיים כך שיהיה מוםחת ביחס למוצרים אחרים. יש לציין כי שוק המזון כיום מאופיין בכשלי שוק רבים, ובפרט במקטע הקמעונאי. בשבועות הקרובים תציג מפלגת העבודה לציבור תוכנית מפורטת ומקיפה להתמודדות עם כשלי שוק אלו, שמטרתה להביא להפחתה נוספת במחירי המוצרים.
התנועה: הממשלה צריכה להתערב בכל מקום בו היא מזהה כשל שוק, תחרות נמוכה, או חסמים. אנו ניתן תשומת לב מיוחדת לשחרור חסמים בתחומים רבים שמשפיעים על יוקר המחיה, בעיקר בשרשרת המזון מהיצרן דרך רשתות השיווק ועד לצרכן עצמו.
הבית היהודי: סבסוד חריף מדי של מחירי הלחם, הוביל בעבר לכך שהם שימשו כמזון לבהמות. פיקוח על שכר הדירה בחוק הגנת הדייר הוביל לכך שנכסי דיור שהיו בידי אזרחים פרטיים פשוט הופקעו. ככלל תחרות רבה יותר ולא פיקוח הינם דרך להוריד מחירים ולהותיר אותם נמוכים.
עלויות עודפות להם מובילים הועדים הגדולים בנמלים, חברת החשמל, הרכבת ומונופולים ממשלתיים נוספים, מובילים לעליות מחירים בשורה ארוכה של שירותים ומוצרים. קידום הרפורמה בחברת החשמל, הקמת הנמל הפרטי, נמל המפרץ בחיפה, ורפורמה של העסקה גמישה בחברות הממשלתיות ובמגזר הציבורי כולו שתתגמל מצוינות ותאפשר התייעלות יכולה לחסוך לציבור הישראלי מיליארדים רבים של שקלים, ולהפחתות מחירים ומסים.
תחום נוסף שזקוק בדחיפות לתחרות הוא הסקטור הבנקאי, אשר אליו לא נכנסו שחקנים חדשים במשך עשרות שנים. הקלה של הרגולציה על בנקים חדשים, ובמיוחד על זו של בנקים אינטרנטיים שמפחיתים בעולם את העלויות בצורה חדה יכולה לגרום לכך שהבנקים הישראלים יחששו סוף־סוף בלקוחות שלהם, לא פחות מכפי שהם חוששים מהעובדים שלהם, ויובילו צעדים של התייעלות ושיפור שיוזילו את האשראי והעמלות הבנקאיות.
ש"ס: אנו מאמינים שעידוד התחרות ופירוק מונופולים הם הערובה הטובה ביותר להבטחת איכות המוצרים ומחירם. עם זאת חייבים גם לפקח על מחירי מוצרי יסוד במידה והתחרות בענפים אלה לא תהיה אפקטיבית דיה, בעיקר עבור מי שאין להם.
יש עתיד: מפלגת יש עתיד תפעל להורדת מחירי הדלק, החשמל והמים, על ידי הפחתת מיסי המדינה ועידוד תחרות, קידום הפעלת תחנות כוח על ידי גז, ביטול הכמות הבלתי נתפסת של תאגידי המים והמשך ביטול מכסים על פי מתווה טרכטנברג. יש עתיד רואה את המדינה כגורם האחראי לעידוד התחרותיות ולקידום מנועי צמיחה כדרך מרכזית למאבק ביוקר המחיה.
כיצד תתמודדו עם החובות שמאיימים על קיומה של חברת החשמל, ומי צריך לשאת בנטל חובות אלו?
העבודה: בניגוד לשיח הציבורי המתלהם ולדימוי שלה, החברה דווקא יעילה. גרעונה נצבר לאורך השנים בשל הצורך להקים תחנות כוח ולתחזק את רשת החשמל על מנת לעמוד בביקוש הגובר. בשנתיים האחרונות, עקב ארועים חיצוניים, דוגמת הפסקת הזרמת הגז ממצרים ועליית מחירי הנפט, עלה מחיר הייצור, אולם הממשלה לא העלתה את התעריף, משיקולים פוליטיים. הטיפול צריך להיעשות במסגרת מדיניות כוללת במשק האנרגיה.
התנועה: משק החשמל חייב לעבור רפורמה מקיפה, שתכלול גם התייעלות של חברת החשמל, וגם הרחבה של חלקם של יצרני החשמל פרטיים, כולל שינוי מבני עמוק. ניצור רגולציה מחמירה שתבטיח שהשינויים המבניים לא יגרמו להתייקרויות מיותרות של מחיר החשמל.
הבית היהודי: החובות הם תולדה של התנהלות הממשלה ושל חוסר התייעלות. הוצאות השכר שלה מגיעות ללמעלה מ־4 מיליארד שקל. יש לקדם התייעלות בכוח אדם ושלילה של הטבות. כבר קרוב לעשור המדינה לא מקדמת הקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון שהייתה מפחיתה במיליארדי שקלים את המחיר שמשלם משק האנרגיה על המחסור בגז. יש לאחד את המשרד להגנת הסביבה והאנרגיה, וליצור משרד שייהנה מראיה רחבה של האינטרסים הירוקים והאנרגטיים של ישראל.
ש"ס: יש להוסיף יצרנים פרטיים, הגברת התחרות והוצאת של ניהול המערכת לחברה אובייקטיבית ועצמאית שתנהל את משק החשמל בבשלבים השונים ביצור, בחלוקה וההספקה. אסור שאזרחי ישראל ישלמו את מחיר המחדלים של הממשלה.
יש עתיד: נטל החובות הוא בראש וראשונה באחריות החברה. עליה לנקוט בצעדי התייעלות כולל בחינה מחדש של הטבת החשמל חינם המוענקת לעובדים ומעבר לייצור חשמל מגז.
איך בכוונתכם להתמודד עם האיומים על עתיד הפנסיה, כמו העלייה בתוחלת החיים, והאם בכוונתכם לפעול להעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים?
העבודה: מפלגת העבודה מאמינה כי למדינה אחריות ותפקיד מרכזי בהבטחת עתידם הפנסיוני של אזרחיה. כיום חסכונות הציבור מופקרים בשוק ההון ללהטוטים פיננסיים של עשרת בעלי ההון הגדולים ששולטים בפירמידות העסקיות - פירמידות אשר קורסות כיום בזו אחר זו ומסכנות את עתידנו הפנסיוני. התכנית של מפלגת העבודה מפרטת את הצעדים בהם תנקוט מפלגת העבודה בתחום הפנסיה, ובראשם העלאת שיעור האג"ח המיועדות להיות 50% מהתיק הפנסיוני. בנוסף, מציעה מפלגת העבודה מודל אחר לניהול פנסיוני אשר יבטיח כי חלק הארי של כספי הפנסיה של הציבור ישמש לפיתוח והשקעות יצרניות במשק ולא להמשך הפקרתם בבורסה לחסדיהם של ברוני ההון.
התנועה: יש לבחון, במסגרת בדיקה כוללת של שוק הפנסיה, את כשלי השוק, גובה דמי הניהול, עידוד קרנות הפנסיה, יש להשקיע במיזמים מחוללי צמיחה בישראל, לרבות בניית דירות לזוגות צעירים. כמו כן, יש לבנות רשת ביטחון שתגן על ערך ההשקעה ולחוקק חקיקה חדשה שתגן על המשקיעים מפני תופעת התספורות שהתרחשה בשוק הפנסיה ופגעה קשות בערך החסכונות של רוב אזרחי ישראל, שכספם מופקד בקרנות אלה.
הבית היהודי: על רקע העלייה המבורכת בתוחלת החיים וכן על רקע העלייה באיכות החיים בגילאים מבוגרים, אין מנוס מהעלאה הדרגתית של גיל הפרישה, שתאפשר לשמור על רמת הכנסה נאותה לקשישים.
ש"ס: יש לבחון צעדים שיבטיחו קיומה של הכנסה מספקת בגיל פרישה ובמקביל להגביר את השקיפות בתחום החיסכון ארוך הטווח. בנוסף, יש לקדם את החינוך הפיננסי בקרב כל האוכלוסייה כך שהציבור ידע לכלכל בצורה טובה יותר את צעדיו.
יש עתיד: לא נעלה את גיל הפרישה אבל בהחלט ניצור תכניות שמעודדות את המעסיקים ואת האוכלוסייה בגילאי הפנסיה להמשיך ולעבוד.
האם בכוונתכם לשנות את מבנה ההעסקה במגזר הציבורי?
העבודה: מפלגת העבודה תפעל לשינוי מודל העסקה במגזר הציבורי, בשיתוף ארגוני העובדים, תוך התבססות על העקרונות הבאים: קביעת שכר התחלתי גבוה ומנגנוני קידום שכר משמעותיים; העלאת רף הכניסה המקצועי לשירות המדינה; מתן תגמול לעידוד מצויינות; מתן יכולת ניהולית רחבה יותר למנכ"לים; ורוטציה של בעלי התפקידים הבכירים.
התנועה: נפעל לעידוד מצויינות, שכר דיפרנציאלי למצטיינים, הגדלת הפריון וגמישות ניהולית בניוד עובדים תוך שמירת זכויותיהם.
הבית היהודי: יש לעבור מחוזה העסקה קשיח המקדש קביעות וזחילת שכר שאינה תלויה בביצועים, לתרבות ארגונית המקדשת ערכים כמצוינות ואחריות אישית, שמקדמת עובדים שתורמים יותר, ובמקרה הצורך פולטת עובדים שאינם ממלאים את שליחותם הציבורית. שינוי כזה לא רק יחסוך בעלויות העסקה של עשרות מיליארדי שקלים, אלא יספק קריאת כיוון ערכית נדרשת במגזר הציבורי וייתן בידיהם של המנהלים בו כלי לניהול יעיל יותר.
ש"ס: יש להשלים את הרפורמה בנציבות שירות המדינה ולאפשר גמישות ניהולית למשרדים באמצעות מנגנון שמתגמל את המוכשרים והמוצלחים שמביאים תפוקות ותוצאות.
יש עתיד: יש לעבור למודל של העסקה ציבורית, שבו מתאימים עובדים לתפקידם וקידומם תלוי ביצוע והישג. יש לפעול לשינוי המבנה האירגוני של משרדי הממשלה שלא השתנה מאז שנות ה־70. נפעל לאוטונומיה למשרדי הממשלה כך שיוכלו לקבוע את סדר העדיפויות הפנים משרדי במגבלות התקציב, שיינתנו להם סמכויות לגייס עובדים ולבצע שינוים ארגוניים.
האם תתמכו בחוק לצמצום הריכוזיות והאם תפעלו לקידומו?
העבודה: העבודה תומכת במסקנות הראשונות שהוגשו לממשלה של הועדה לצמצום הריכוזיות וחושבת שהמסקנות רוככו שלא לצורך טרם הגשתן לכנסת. העבודה תומכת בדעת המיעוט של ראש אגף התקציבים באוצר גל הרשקוביץ' שביקשה לאסור כליל עסקאות בעלי עניין, אלא באישור בית משפט כלכלי.
התנועה: אנחנו נצמצם את הריכוזיות לטובת התחרות והורדת המחירים לאזרח בלי לחנוק את המגזר העסקי והיצרני.
הבית היהודי: המלחמה בריכוזיות העסקית והשלטונית היא האמצעי הטוב ביותר להבטיח תחרות, ותפחית את יוקר המחיה. כפי שיש להילחם בהון ושלטון, יש להקים ועדה להפרדה בין הפוליטיקה והועדים הגדולים. כצעד ראשון, תקדם סיעת הבית היהודי חוק שיאסור על יושב ראש ועד עובדים לכהן גם כחבר כנסת.
ש"ס: יש להגביר את התחרות, השקיפות ולבטל כמה שניתן את ניגוד העניינים במשק.
יש עתיד: המפלגה תומכת במסקנות ועדת הריכוזיות ורואה בקיומה של תחרות ובעידוד היצירתיות והפיתוח, כלי מרכזי במאבק להורדת יוקר המחיה. זאת תוך קידום וסיוע לעסקים קטנים.
מה דעתכם על שכר הבכירים במשק, והאם התיקון האחרון לחוק בעניין זה הוא מספק?
העבודה: חוק שכר הבכירים הממשלתי (תיקון 20 לחוק החברות) הוא חוק מסורס ונטול שיניים שכל תפקידו לבלום את החוק לצמצום פערי השכר שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ'. לאחר הבחירות בכוונתנו לקדם באופן נחוש את החוק לצמצום פערי השכר במשק הקובע כי בתוך ארגון פערי השכר לא יעלו על פי 50, וזאת מכיוון שדעתנו היא שרק חקיקה כזו תוכל לעצור את ההתפרעות של שכר הבכירים בחברות ציבוריות.
התנועה:
שכר הבכירים מוגזם והפערים החברתיים שנוצרו מחייבים מעורבות וקביעת תקרת גג לשכר בכירים. מקווים שתיקון 20 שנכנס לתוקפו, יצמצם את התופעות הלא ראויות שנחשפנו אליהן בחלק מהחברות. אנו בטוחים שגם במגזר העיסקי מבינים שיש לרסן את רמות השכר במגזר הציבורי ולהגדיל את הזיקה בין תגמול לבין ביצועים. אם לא, ניזום תיקון נוסף.
הבית היהודי: שקיפות, ערכים ואקטיביזם של משקיעים מוסדיים מהווים ערובה כנגד חזירות מוגזמת של מנהלים בכירים. רגולציה שתבקש להחליף את שיקול הדעת של המשקיעים ובעלי המניות בהכתבות של המחוקק, תפגע בשוק ההון ובסופו של דבר בציבור החוסכים.
ש"ס: צריך לנקוט צעדים מאוזנים אשר יבטיחו שלא יהיו פערי שכר משמעותיים במשק ושהעושר יגיע גם לעובדים שאין להם.
יש עתיד: יש עתיד תומכת בחוק שכר הבכירים במשק. יש לבחון כיצד משפיע התיקון לחוק זה שנכנס לתוקפו זה לא מכבר על שכר הבכירים ב־2013 ולכלכל צעדים בהתאם.