דני צידון: "על סף 2013 אנו במצב פחות טוב מזה שלפני משבר 2008"

התמורות השונות בעולם יתגלגלו לתוך המשק הישראלי, כך העריך המשנה למנכ"ל בנק לאומי וראש חטיבת שוקי הון דני צידון בוועידת תחסיות 2013 של "כלכליסט".

"כאשר מסתכלים על העולם, צריך לחלק אותו לשלושה מרכיבים ואולי אפילו לארבעה. המרכיב הראשון ארה"ב, אחרי שגומרים עם אמרות השפר על צוק הפיסקאלי, ארה"ב יצאה מהמשבר הפיננסי", אמר צידון. "זה לא אומר שיהיה שם טוב, זה לא אומר שלא יריבו בשבוע הקרוב ואולי בשבוע שלאחריו אבל המשמעות היא שארה"ב מטפסת לאיטה לכיוון הפוטנציאל שלה וכל השאלה היא כמה מהר היא תעשה את זה, האם בתוך שנתיים היא תחזור לפוטנציאל או בתוך שלוש. קצב הצמיחה עד אז ידשדש סביב בפחות מ-2% אבל לא נראה משם חדשות רעות גם אם יריבו עוד קצת על איך להקטין את הפער בין החובות לזכויות במאזן האמריקאי.

"המזרח צומח פחות מאשר בעבר, אבל עדיין מראה צמיחה יציבה והדבר החשוב ביותר שקורה במדינות בעיקר בסין והודו הוא שהצמיחה הפכה מלהיות תלויה בייצוא לתלויה בשווקים הפנימיים. זו חוליה מאוד חשובה בייציבות התהליך. בקונטקסט הבינלאומי עדיף לנו לוותר על צמיחה של 1%-2% בסין בשביל לקבל שמרכיב יותר גדול יהיה כלפי פנים. זה חשוב הן ליציבות הפוליטית, הן ליציבות הכלכלית והן לתמונה הגלובלית", אמר צידון.

לדבריו, הגוש הפחות ברור הוא השוק האירופי. "אירופה תמשיך לדשדש", אומר צידון, אבל אירופה היא לא מנוע צמיחה בקונטקסט העולמי כבר הרבה שנים. היא תדשדש בתנודתיות מעט יותר גבוהה מזו של השנה הקודמת אבל פחות גבוהה מב-2011 אז המערכות עמדו בשיא המתח שלהן, אבל היא תמשיך לדשדש".

דני צידון בוועידת תחזיות 2013 של "כלכליסט" צילום: אוראל כהן

לדבריו, גם העולם הערבי ימשיך להעיב על הכלכלה האזורית. "המערכת הרביעית היא האזור שלנו. העולם הערבי עובר שינוי מאוד גדול, ואם מישהו מחפש מוקדי סיכון כלכליים לעולם צריך לשים על מרכיב הגיאופוליטי זרקור חזק מזה ששמו עד היום".

"מאז 2008 טעינו בדרך"

צידון העריך כאמור שהתמורות ישפיעו על המשק הישראלי. "על סיפה של 2013 אנחנו נמצאים בנקודה פחות טובה מהמקום שהוא עמד בו ב-2008. אנחנו הגענו למשבר העולמי כמשק שבו היינו מאוד מוכנים. היינו משק לא ממש ממונף יחסית לעולם, ולכן עברנו את 2008 בצורה יפה. מאז טעינו בדרך. כמשק עשינו מספר טעויות, חלקן בסקטור העסקי, חלקן במשק הציבורי וחלקן בפרטי.

"בעיית יוקר המחייה במרכיבים גדולים שלה היא 'מייד אין יזראל'. בין אם זה בגלל מרכיבי הנדל"ן ובין אם מרכיבים אחרים היא קומבינציה של טעויות רגולטוריות בחלקן ושל אלה שמקבלים החלטות עסקיות בחלקן האחר. היא מתלבשת על עולם שטוח, כזה שלא נותן לנו יכולת לזוז קדימה. אבל זו בעיה שאנחנו יצרנו ועד שאנחנו נבין שזה האחריות שלנו לתקן את זה הבעיה הזו לא תתוקן.

"הבעיה הנוספת של המשק היא שהעולם שטוח אבל הוא עולם משתנה ואנחנו צריכים לשנות את יעדי הייצור שלנו והן את יעדי הייצוא. זה תהליך לא פשוט והמשק הישראלי עושה אותו בתבונה חלקית. גם פה צריך לתאם בין כל מרכיבי הרגולציה כדי לאפשר מעבר שהוא יותר מהיר לעולמות התוכן שיקרבו אותנו למזרח ולשווקים שממשיכים לגדול. היום זה המצב: יש תנועה גדולה בעיקר מייצוא לאירופה לייצוא למזרח, אבל התנועה הזו איננה אוספת לתוכה את כח העבודה הישראלי.

"אם לא יעשו צעדים של מעבר ללשמור את שער החליפין כפי שעשה הנגיד לפני מספר שנים, זה לא מספיק, תנועה כזאת צריכה להיות מלווה בהתערבות ממשלתית.

"העולם לא מבטיח לנו כותרות, לא טובות ולא מאוד גרועות. הבטן הנוספת שיש לנו היא בטן שאנחנו יצרנו ואנחנו צריכים לתקן אותה הן במישור המחירים – בעיקר בשוק הדיור - והן בשוק התעסוקה", סיכם צידון.