מנהלי בתי החולים יוצאים למאבק: "האוצר יגרום לפשיטת רגל"
בצעד חריג יוצאים מנהלי בתי החולים הממשלתיים בפומבי נגד האוצר בשל כוונתו להוריד 100 מיליון שקל בשנה מההכנסות מקופות החולים עבור טיפולים; האוצר: הכל נעשה בשיתוף פעולה ודבר עוד לא נקבע
בצעד חריג מאוד במערכת הבריאות, יוצאים מנהלי בתי החולים הממשלתיים למאבק גלוי נגד כוונת משרד האוצר להוריד באופן דרמטי את הכנסותיהם, כך נודע ל"כלכליסט". כמה מהמנהלים אף מתריעים כי צעד זה עשוי להוביל לפשיטת רגל של בתי חולים, שכן משמעות כוונת האוצר היא קיצוץ של מעל 100 מיליון שקל בשנה בהכנסות בתי החולים מטיפול במבוטחי קופות החולים. צעד כזה יחריף עוד יותר את הגירעון העמוק גם כך, המוערך בכמיליארד שקל.
- הבריאות שלכם, האינטרסים הכלכליים שלהם
- בתי החולים הממשלתיים מפגרים בפיתוח פטנטים
- ה-OECD: קופות החולים בישראל טובות, בתי החולים פחות
ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל בית החולים וולפסון, אמר מוקדם יותר ל"כלכליסט" כי "החישובים שעשינו מראים כי אפשר לצפות לפגיעה משמעותית בהכנסות לבתי החולים, ומכאן קצרה הדרך לפגיעה באותם אנשים שמתאשפזים בבתי החולים". לעומתו, בכיר באגף התקציבים במשרד הסביר ל"כלכליסט" כי "מטבע הדברים אין לנו שום אינטרס שאיזשהו בית חולים
יפשוט את הרגל. כל מה שאנחנו מנסים לעשות הוא בשיתוף פעולה, ודבר עוד לא נקבע. בשום פנים ואופן אין לנו כוונה לעשות דבר בכיפוף ידיים, אלא לדון ולשמוע כדי לקבוע יחד עם משרד הבריאות את האיזון הנכון בין הצרכים של כל הגורמים במערכת הבריאות".
הכל התחיל בבג"ץ
הסיבה לכך שהאוצר מתכוון להוריד את הכנסות בתי החולים קשורה במחויבות שנוצרה לו לגבי תקציב קופות החולים. ביוני האחרון הורה בג"ץ למדינה לשנות את הנוסחה שקובעת את מדד יוקר הבריאות, שלפיו מתעדכן כל שנה סל הבריאות. הסל, בשווי של יותר מ-30 מיליארד שקל, מגיע רובו ככולו אל קופות החולים. אלו בתורן מממנות את הטיפולים והבדיקות של המבוטחים שלהן בבתי החולים בסך של כ-14 מיליארד שקל בשנה. כמחצית מסכום זה מגיע אל בתי החולים הממשלתיים, ומחצית אל בתי החולים של שירותי בריאות כללית ובתי חולים עצמאיים כמו הדסה, שערי צדק, לניאדו ועוד.
הקופות טענו לפני בג"ץ כי מדד יוקר הבריאות לא משקלל בצורה מספקת את השינוי במחיר יום האשפוז, שהוא בין הפרמטרים הקובעים את התעריף שמשלמות הקופות לבתי החולים. מחיר יום האשפוז עצמו נקבע על ידי ועדת מחירים משותפת למשרד האוצר ולמשרד הבריאות ועד כה היה מתעדכן כמה פעמים בשנה בעת הצורך. הקופות טענו כי בפועל נוצר להם חוסר תקציבי של מעל 2 מיליארד שקל בשל הפער בין השינוי במדד יוקר הבריאות לבין מחיר יום האשפוז.
בג"ץ קיבל את העתירה של הקופות וקבע כי על המדינה להתאים את שני חלקי המשוואה – מדד יוקר הבריאות מצד אחד ומחיר יום האשפוז מצד שני. מכיוון שקשה לאוצר להגדיל באופן משמעותי את תקציב סל הבריאות, הוחלט על שינוי שיעלה בכ-100 מיליון שקל את הכנסות הקופות מסל הבריאות בצד אחד ויקטין את ההוצאות שלהן בסכום דומה בצד בשני.
מחכים לשימועים בסוף החודש
ההצעה של משרד האוצר היא לשנות את האופן שבו מחושב מחיר יום האשפוז. כיום המחיר הוא תוצאה של דיונים בוועדת המחירים בלבד, וההצעה של משרד האוצר, בהסכמה חלקית של משרד הבריאות, היא להפוך לפחות את רובו של מחיר יום
האשפוז לכזה המשתנה לפי מדדים אובייקטיביים שקובעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך, 68% מהשינוי במחיר יום האשפוז ינבע מהשינוי במדד השכר במגזר הבריאות והמינהל הציבורי, והשאר ייקבע באמצעות מדד המחירים לצרכן.
עם זאת, לטענת מנהלי בתי החולים ההוצאה הממוצעת שלהם על שכר היא 75% מהתקציב שלהם, וזו גם ההוצאה שעולה משמעותית כל שנה בעקבות הסכמים שנחתמים בין המדינה לארגוני העובדים השונים. כך, לדוגמה, אם מחיר יום האשפוז עלה ב-כ-7% ב-2011, על פי ההצעה הנוכחית של האוצר היתה צריכה להיות עלייה של 3.1% בלבד, פער שמשמעותו כ-100 מיליון שקל. הצעת האוצר אינה סופית, ותלויה באישור ועדת המחירים, שבה למשרד האוצר יש לא מעט השפעה וכוח, אך אם בראש משרד הבריאות עומד פוליטיקאי חזק, הוא יכול להתנגד לעמדת האוצר. שימועים ראשונים בוועדה כבר נקבעו לסוף ינואר ותחילת פברואר.