מי מרוויח מחשבון המים שלכם?

תעריף המים כולל בתוכו סבסוד של המגזר החקלאי והתעשייתי על ידי המגזר הביתי. בנוסף, תעריף המים כולל בתוכו את מימון הפרויקטים התשתיתיים. ולכן, כתוצאה מכך, הצרכנים הביתיים לרבות האוכלוסיות החלשות, מממנות פרויקטים שאמורים להיות מתוקצבים על ידי משרד האוצר וממומנים באמצעות תקציב המדינה.

השקייה בחקלאות. הצרכנים הפרטיים משלמים גם על המגזר החקלאי צילום: מאיר אזולאי

המים הינם מצרך חיוני וחלקים גדולים ממשק המים עונים על ההגדרה של מונופול טבעי. בכדי להגן על הצרכנים, מקובל להשית רגולציה כלכלית על מונופולים טבעיים. מטרת הרגולציה הזו היא להבטיח הכנסות סבירות לחברות המפוקחות שישקפו את העלויות האמיתיות, שיעניקו החזר סביר על השקעות העבר, ולקבוע אמות מידה של שירות ואיכות. מטרת הרגולציה היא גם להבטיח שהמחיר לצרכן - השירות שיקבל ואיכות המוצר - יהיו מבוססים על עקרונות אלה.

העיקרון בקביעת מחיר המים הינו עיקרון העלות המוכרת: קביעת מחיר כלכלי למים המשקף את עלותם המלאה. תעריפי המים למגזר הביתי נקבעו כתעריפים מדורגים: המדרגה הראשונה כוללת כמות מים בסיסית בתעריף נמוך יחסית. המדרגה השניה כוללת כל כמות נוספת ומחירה גבוה בהרבה. בינואר 2013, מ"ק בתעריף הנמוך יעלה 9.10 שקל כולל מע"מ, ובתעריף הגבוה 14.64 שקל למ"ק.

בין הסיבות להתייקרות מחיר המים מציינים ברשות המים את העליה במחיר החשמל. כ-40% מהעלות מקורו בעלויות חשמל המשמש תשומה עיקרית בכל מקטעי משק המים. הסיבה השניה להתייקרות מחיר המים היא הירידה החדה בצריכת המים במגזר הביתי. משק המים צורך ברובו חשמל בתעריף תעו"ז - תעריף לפי עומס המערכת וזמן הצריכה. התעו"ז יוצר קשר ישיר בין עלויות ייצור החשמל ואספקתו בשעות השונות ובין המחיר שמשלם הלקוח.

יש להתאים את שעות הפעילות עתירת האנרגיה במשק המים לשעות הזולות במשק החשמל ולהסדרי התעריפים השונים ולוודא שהמחיר המוזל מקבל ביטוי בתעריף הסופי.

יש להביא למצב בו כל צרכן במשק המים ישלם עבור העלות שנגרמת בעקבות צריכת המים המבוצעת על ידו. הדבר נכון למגזר הביתי, החקלאי והתעשייתי. על התעריף לשקף נאמנה את עלויות ייצורו המשתנות במשך היום ועל הרגולטור לעמוד על כך. במבנה הרגולציה הנוכחי, רשות המים נאלצת לאזן בין צרכים שונים והמגזר הביתי יוצא נפגע מהיעדר רגולציה כלכלית אמיתית כזו המבטיחה שהמחיר אותו הוא נדרש לשלם ישקף נאמנה את העלויות הנגרמות ליצרן בגין צריכתו.

הסיבה השניה להתייקרות המים מזכירה את הסיפור על העוזר שצבט בישבנו של המלך והתנצל בפניו באומרו שחשב שמדובר בישבנה של המלכה - הסיבה גרועה מהמעשה. היענות משקי המים לקמפיין הפרסומי "ישראל מתייבשת" וקביעת התעריף המדורג שייקר מאוד את מחיר המים, הביאו לירידה חדה בצריכת המים. אולם אליה וקוץ בה: העלויות הקבועות של ספקי המים והביוב, מהוות 48% מעלות המים. העלויות שאינן מושפעות מכמות המים הנצרכת כמו הון, אחזקה, מבנים, רכבים, שכר וכדומה, שתוכננו בהתאם לצריכה שהייתה נהוגה קודם לקמפיין החיסכון ולייקור התעריף - מתחלקות עתה על כמות קטנה יותר של מים שאנו צורכים.

הצורך בחיסכון במים, התייעלות הגופים המספקים מים ותיקון טעויות עבר שנעשו במשק המים אינו צריך להיות ממומן כולו באמצעות תעריף המים. יש צורך בהפרדת הרגולציה במשק המים והקמת "רשות לשירותים ציבוריים - מים", שתקבע את מחיר המים ותגן עלינו הצרכנים מבלי להיות מחויבת לאיזון בין אינטרסים שונים.

ד"ר אייל טבת הוא חוקר ומרכז מחקר בנושא רגולציה במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים