בנק ישראל: הממשלה חייבת להעלות השנה מסים ב-6 מיליארד שקל

הממשלה תהיה חייבת לקצץ השנה מתקציבה סכום של 13 מיליארד שקל, ולהטיל מסים נוספים בסכום של 6 מיליארד שקל. כך מזהיר בנק ישראל בסקירה הפיסקלית השנתית שפרסם היום (ד').

הסקירה היתה מתוכננת להתפרסם כבר בתחילת החודש שעבר, אולם בנק ישראל דחה את מועד פרסומה כדי לא להיחשד כמי שמתערב במערכת הבחירות.

לדברי מחברי הסקירה הפיסקלית, הצורך בקיצוץ התקציבי הגדול השנה נובע מהעובדה שההחלטות והתוכניות שאימצה הממשלה היוצאת גבוהות ביותר מ-9% מתקציב 2012, וב-13 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה שמאפשר לה הכלל הפיסקלי שאושר בכנסת בשנת 2010. עוד הם מציינים כי בשנים 2014 ו-2015 קיימים פערים משמעותיים נוספים בין העלות הצפויה של התוכניות שאישרה הממשלה היוצאת לבין תקרת ההוצאה המותרת.

שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: פלאש 90

מהסקירה עולה עוד כי גם לאחר הקיצוץ הנדרש בצד ההוצאות בתקציב, ובהנחה שהמשק יצמח השנה בשיעור של 3.8%, יגיע הגירעון לרמה של 3.6% מהתוצר לעומת יעד גירעון של 3%. לכן, כדי לעמוד ביעד הגירעון שקבעה הממשלה רק בקיץ האחרון יהיה עליה להעלות את שיעורי המסים או לבטל פטורי מס קיימים בסכום כולל של כ-6 מיליארד שקל. בנוסף לכך, יידרשו העלאות מסים נוספות גם בשנים הבאות.

"אם הממשלה לא תתאים את הוצאותיה", מזהירים מחברי הסקירה של בנק ישראל, "הגירעון הצפוי בשנת 2013 על בסיס עלות התוכניות שאישרה הממשלה ושיעורי המס הקיימים יגיע ל- 4.9% מהתוצר (כ-49 מיליארד שקל). עוד הם מזהירים כי אם הממשלה לא תבצע את ההתאמות הנדרשות גם בצד ההוצאות וגם בצד ההכנסות, היחס בין החוב לתוצר אינו צפוי לרדת בשנים הקרובות, כפי שהתחייבה הממשלה. זאת אלא אם תתממש ההנחה הלא מציאותית שהמשק הישראלי ירשום בשנים אלה שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד, של יותר מ-5% בממוצע לשנה.

אם הממשלה תבצע רק את הקיצוצים הנדרשים ולא תטיל יותר מסים, הגירעון הצפוי בתקציב יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים שאימצה הממשלה בקיץ האחרון לשנים הבאות, והיחס בין החוב לתוצר לא יקטן עד סוף העשור. ללא הקיצוץ הנדרש, עלול היחס בין החוב לתוצר להתקרב לקראת סוף העשור לרמה של 100%, לעומת כ- 75% כיום.

על הדרך שבה ניהלה הממשלה את תקציב השנה החולפת, כותבים מחברי הסקירה של בנק ישראל כי מודל המס של חטיבת המחקר בבנק מעלה שרוב הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לבין תחזית ההכנסות בתקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות.

לדבריהם, כרבע מהסטייה ניתן לייחס לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב הדו-שנתי לפני שנתיים. מרבית הפער זוהתה כבר במהלך 2011 והממשלה העלתה בהתאם לכך בסוף שנת 2011 את תחזית הגירעון מ- 2% ל- 3.4% מהתוצר. אולם בשל העובדה שהממשלה פעלה במסגרת תקציב דו-שנתי, לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב עצמו כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השנייה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.