פגיעה בקרן ההשתלמות - פגיעה בחינוך לחיסכון
סגירת קרנות ההשתלמות אולי תסייע בטווח הקצר לפתור את בעיית הגירעון, אולם בסופו של דבר היא עלולה לגרום לנזק חינוכי במודעות הציבור לחיסכון בכלל והחיסכון הפנסיוני בפרט
כמו בכל דיון על גזירות תקציביות, גם כעת מונפת חרב על קרנות ההשתלמות, המהווה שריד אחרון למוצרי חסכון הוני הפטורים ממס. בשונה מיתר קופות הגמל, קרן ההשתלמות היא קופת הגמל היחידה שאינה לקצבה וניתנת למשיכה כסכום הוני לפני גיל זקנה וללא תלות באירוע נכות או פטירה.
קרן ההשתלמות מהווה מוצר ישראלי ייחודי שאין כדוגמתו בעולם. ראשיתה באמצע שנות השישים במסגרת הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות. מטרתה בתחילה היתה להשביח את ההון האנושי באמצעות עידוד להשקעה בהכשרה מקצועית.
באותה העת ניתן היה לנצל ולמשוך את הכספים לצורך השתלמות בלבד. עם השנים התרחב מעגל הזכאים להצטרפות לקרנות ההשתלמות, ומתחילת שנות השמונים, הפכו קרנות ההשתלמות גם למסלול חסכון לטווח בינוני, ומלבד משיכת הכספים לצורכי השתלמות, ניתנה האפשרות למשוך את הכספים מהקופה לכל מטרה, ובלבד שעברו שש שנים. כך שכיום קרנות ההשתלמות משמשות בעיקר כמכשיר חסכון לטווח קצר-בינוני, תוך זניחת מימוש הייעוד המקורי שלהן להשתלמות. חריג לאמור הן שנות השבתון של המורים הממומן מקרנות ההשתלמות המיוחדות למורים.
במקביל לתהליך זה של הפיכת קרנות ההשתלמות למכשיר חיסכון ולא למכשיר מעודד הכשרה, החל משרד האוצר להתערב ולהגביל את ההפקדות בקרנות ההשתלמות. משרד האוצר קבע מגבלה על שיעורי המעביד להפקדה, הציב תקרה לפטור ממס, וביטל את הזיכוי על חלקו של העובד בהפקדות.
התערבות זו הגיעה לשיאה בשנים האחרונות במסגרת הובלת התנגדות של משרד האוצר להמשך מתן שתי ההקלות במס שנותרו למוצר זה, הפטור ממס בגין הפקדות המעביד, והפטור ממס על רווחי הון בגין רווחי ההשקעות של נכסי הקרן. זאת מתוך מטרה לסגור את קרנות ההשתלמות. נגד משרד האוצר, עומדת ההסתדרות כחומה בצורה, בין היתר משום שקרנות ההשתלמות עדיין רשומות כהישג משמעותי לטובת העובדים הנזקף לזכותה של ההסתדרות.
מלבד הגנת ההסתדרות, צריך לקחת בחשבון שהפקדות לקרנות ההשתלמות מחנכות את הציבור, ובעיקר את מעמד הביניים, לחסוך ולהכיר את מערך קופות הגמל המורכב ואת שוק ההון. חינוך זה מביא בין היתר להגדלת מעורבות הציבור גם בחיסכון הפנסיוני לגיל זקנה. סגירת קרנות ההשתלמות, והסטת הכספים לשכר החודשי השוטף, גורמת להגדלת הצריכה השוטפת וצמצום החיסכון של הציבור. לכן יש לזכור שסגירת קרנות ההשתלמות, אולי תסייע בטווח הקצר לפתור את בעיית הגירעון, אולם בסופו של יום הדבר עלול לגרום לנזק חינוכי במודעות הציבור לחיסכון בכלל והחיסכון הפנסיוני בפרט.
הצורך בחינוך פיננסי לציבור, זכה להכרה במסגרת החלטת ממשלה בסוף 2011, שעל פיה הוקמה מחלקה מיוחדת באגף שוק ההון במשרד האוצר, שמטרתה, בשיתוף גורמים נוספים, לקדם את החינוך הפיננסי בישראל. חבל שצורך זה אינו מקבל את המשקל הראוי בעת הדיון על עתיד קרנות ההשתלמות.
הכותב הוא עו"ד, מומחה בפנסיה, ביטוח וגמל ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'