כיוון התקציב נקבע ולפיד יתקשה לשנותו

הצעת התקציב והתוכנית הכלכלית הנלווית אליו יכללו קיצוץ גדול במיוחד בהוצאות הממשלה, תוספת גדולה לגביית המסים ושורה ארוכה של רפורמות מבניות, שנועדו לייעל ולפשט את הפעילות הכלכלית במשק. בצד ההוצאות יהיה על הממשלה לקצץ בשנתיים הקרובות לא פחות מ־20 מיליארד שקל, כ־14 מיליארד שקל מהם כבר השנה.

הקיצוצים הנדרשים בהוצאות הם הבעיה העיקרית של הממשלה החדשה, כי כשבאוצר מדברים על "שורה של קיצוצים ממוקדים בעשרות סעיפי הוצאה מוגדרים", הכוונה היא, בין היתר, לפגיעה בשירותי הרווחה, בחולים, בקשישים, בסטודנטים ובכלל בסיכוי לחיות במדינה מתוקנת יותר.

בהנחה שיאיר לפיד יתמנה לשר האוצר יהיה עליו ללמוד במהירות את ההבדל בין הסיסמאות שסיפקה מפלגתו בתשובות לשאלות "כלכליסט" לפני הבחירות לבין הדבר האמיתי. התוכנית הכלכלית של מפלגת יש עתיד לצמצום מספר משרדי הממשלה, לדחיפת חרדים לשוק העבודה, לעידוד מתן סיוע לעסקים קטנים ולקיצוץ בקצבאות לחרדים, בקצבאות הילדים ובתקציבים להתנחלויות - רחוקה מרחק עצום מיעד הקיצוץ הנדרש, 20 מיליארד שקל.

למעשה, כמו במקרה של שר האוצר בנימין נתניהו ב־2003, גם הפעם יביא שר האוצר החדש אג'נדה, אבל התוכנית הכלכלית שתוגש לממשלה תתבסס בעיקר על ניירות העבודה שכבר מוכנים זמן רב באוצר. באוצר מתכננים קיצוצים חדים בשכר בשירות הציבורי, בתקציב הביטחון, בקצבאות הילדים ובסעיפים נוספים.

אחת הדרכים להקטנת הקיצוץ הנדרש היא הגדלת יעד הגירעון בתקציב, שהוא הפער בין ההוצאות של הממשלה ובין הכנסותיה. ואולם, לצעד זה מתנגדים גם הדרג המקצועי באוצר וגם מפלגת יש עתיד, ולכן הוא כנראה לא יבוצע. דרך נוספת לקצץ פחות היא מהלך שעומד כבר כמה שבועות על הפרק, אף שכולם מכחישים את הכוונה לבצע אותו. מדובר בשינוי חד־פעמי של הכלל הפיסקלי ל־2013 ול־2014, שיאפשר לממשלה להגדיל בשנתיים הקרובות את מסגרת התקציב. היכולת להוציא יותר תאפשר לממשלה לקצץ פחות מהנדרש.

אמנם כדי לעשות זאת מבלי להגדיל את הגירעון יהיה על הממשלה להגדיל את הכנסותיה ממסים, אבל היא תעשה זאת, כמתוכנן, באמצעות ביטול פטורים, כמו הפטור ממס הכנסה וממס רווחי הון בקרנות ההשתלמות, הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממס הכנסה בגין השכרת דירה למגורים. מהלך משולב כזה תוכל הממשלה להציג כרע במיעוטו.