אלון דנקנר: "לא הייתי מעורב, כל שידעתי שרוצים לעשות שינוי בייעוד הקרקע"

עדותו של האח הבכור של דני דנקנר נפתחה בהצצה לחיים במשפחה, לצד אב נוקשה שהעביר את ילדיו בכל שלבי העבודה בחברה עד שמסר לידיהם את השליטה בה. "גדלתי בבית עם אבא קשה", סיפר דנקנר, "שנתיים הייתי נהג משאית של סמיטריילר של חברת המלח מעתלית לאילת, עברתי את כל שלבי העבודה במפעל, אם זה אריזה, הכל הכל, עד שבסוף שודרגתי והייתי למנהל המפעל ועם יציאתו של אבא לפנסיה, אברהם דנקנר, קיבלתי את החברה. דני דנקנר הוא אחי".

דני דנקנר בבית המשפט (ארכיון) צילום: אוראל כהן

כתב האישום בפרשת הולילנד, מייחס לדני דנקנר עבירה של שוחד. לפי האישום, העסיק דנקנר את הלוביסט מאיר רבין על מנת שישלם תשלומי שוחד ליעקב אפרתי, מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל דאז, על מנת לשנות ולהשביח ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת.

בשנת 2003, התקופה אליה מתייחס האישום, כך לפי דנקנר האח, הוא שימש כיו"ר שותף ביחד עם דני דנקנר עד שהאח הצעיר עזב לבנק הפועלים והוא נותר יו"ר לבדו. "יו"ר דירקטוריון – היינו שותפים. בלשון המעטה אני חושב שזה היה מבחינתי קטע של יותר לתת כבוד, אני האח המבוגר ואני ניהלתי את החברה. אני עסקתי כל הזמן ברכישות מכונות, יחסי עובדים, הוגדרתי כשר החוץ של החברה. קניתי מכונות ומכשירים למפעל במאות אלפי דולרים ולא הייתה אפשרות שדני לא יחתום לי, כי היה אמון מלא".

כשנשאל מה היה ידוע לו באותה תקופה על עסקת הקרקעות מול מנהל מקרקעי ישראל, סיפר דנקנר: "בעבר הרחוק תמיד ידעתי שכדאי יהיה לעשות עסקת נדל"ן עם המנהל, לא הייתי מעורב בזה. אמנם הייתי בישיבות אבל לא הייתי בהרבה דברים. הייתה חלוקת עבודה ביני לבין דני, הייתי מתייעץ איתו לכל אורך הדרך. בהתחלה דני היה יד ימיני, אני הפכתי אחר כך ליד ימינו. עד היום אני מתייעץ עם דני בכל דבר שאני עושה. ידעתי לכל אורך הדרך שחברת המלח רוצה לשדרג את הקרקעות לאחר שחברת המלח אילת מספקת את כל הכמות הנדרשת בארץ, ושמבחינה כלכלית זה יהיה כדאי".

אלון דנקנר צילום: אוראל כהן

לדברי דנקנר, הוא לא היה מעורב בעסקה ולא בתהליך עצמו וידע על כך רק "כשהתחיל המשפט עם דני" וכל הידוע לו היה שרוצים לעשות שינוי בייעוד הקרקע "ושמעתי את זה אבל לא ידעתי את מי לוקחים ואת מה לוקחים". "ידעתי רק שמדובר בעסקה", אמר, "לא הייתי מעורב, ודברים נודעו לי רק במהלך המשפט הזה".

במהלך עדותו, נשאל דנקנר האם הסכום שכביכול שולם על ידי אחיו, דני דנקנר לרבין, 1.3 מיליון שקל, הובא או אמור היה להיות מובא לידיעתו. "במקרה הספציפי לא", אמר האח, "ובדברים של דני בשוטף, גם לא". עוד ציין, כי הדירקטוריון "ידע בכל הוצאה שהיא" ואם לא היה נוכח בישיבות הדירקטוריון אז הפרוטוקולים מהם היו מובאים לידיעתו. "יש דברים שאני כן קורא את הפרוטוקול, ויש דברים שאני לא קורא", הוסיף דנקנר בעדותו.

"אז אתה אומר כשעברת על הפרוטוקולים לא ראית הוצאה של 1.3 מיליון שקל שלא במהלך העסקים הרגיל?", נשאל דנקנר על ידי התובע, עו"ד ירון גולמוב. דנקנר השיב: "אמרתי שלא ראיתי את הפרוטוקול הזה בכלל". בהמשך הוסיף: "אני אומר שאני לא מכיר את זה ולא ידעתי את זה, לא ידעתי את זה וכל מה שידעתי היה שדני מעוניין ביחד עם המשפחה לשנות את הייעוד של הקרקע".

לדברי האח, משפחת דנקנר היא משפחה מאוד נוקשה, הם ישבו בדירקטוריון ולא נתנו שהדברים יעברו מבלי לבדוק אותם וממבלי לרדת לפרטים. "(אני יודע את זה) מניסיון רב, על בשרי אני", אמר. לגרסתו, לגבי הסכום של 1.3 מיליון שקל, שהוא לא ידע ממנו – הדירקטוריון עצמו ידע ואישר. "אני הבנתי שהם אישרו את זה", אמר, "שהם מאמינים בדרך". "מאמינים בדני דנקנר?", שאל התובע ודנקנר השיב: "נכון".

דנקנר סיפר עוד על היכרותו רבת השנים עם אפרתי, לשעבר מנכ"ל המנהל ותיאר היכרות אישית שנרקמה בין השניים. "פניתי אליו גם בקטע של לסייע לנדב שחר בתפקידיו החדשים ברכב, אני עשיתי את ההיכרות והוא קיבל אותנו בכבוד רב, מעבר לזה מעולם לא דיברתי עם אפרתי באיזושהי צורה חופשית על נושא המלח. לא היינו קרובים אבל היה קשר טוב. אם היו אירועים היינו נפגשים, אם הייתי זקוק לעזרתו היינו נפכשים, לעזור לאחרים ואני יכול לתת דוגמאות".

דנקנר נשאל מתי נתבקש על ידי אחיו, אם בכלל, לדבר עם אפרתי על נושא הקרקעות והשיב כי לא נתבקש ואם התקיימו פגישות הוא עצמו היה שותף להן גם. "אני יודע דבר אחד", אמר, "שדני היה מוודא איתי, אם חלילה היינו צריכים לעשות משהו בהסתר, הייתי יכול למצוא את הדרך לאפרתי לבד, בחיים לא נתבקשתי לעשות את זה".