ממשלה אנטי אינפלציונית

העיסוק בסביבת האינפלציה לא תופס א הכותרות הראשיותך בעיתונים, וזאת למרות שלפי הכלכלה הפוליטית, עליית מחירים הינה אחת הסיבות העיקריות שפוגעת בסיכוייה של ממשלה דמוקרטית לזכות באמון הבוחר. 

על פניו, הבחירות האחרונות בישראל התקיימו על רקע קשיים בתקציב הממשלה. בפועל, התסיסה הפוליטית שהובילה לבחירות החלה עם פרוץ המחאה החברתית שהניפה את דגל יוקר המחיה.

אם נבחן את נתוני האינפלציה במשק שקדמו למחאה, נמצא שבין השנים 2008 ועד לאמצע 2011 - ב-75% מהזמן האינפלציה במשק חרגה מהגבול העליון של יעד האינפלציה העומד על 3%.

מאז, האינפלציה ירדה אפילו מתחת לרמה של 2%. ירידה באינפלציה אינה מעידה כי בעיית יוקר המחייה נפתרה. היו מספר הישגים, כגון הוזלת מחירי התקשורת או גני הילדים, אך בסקטורים רבים המחירים עדיין מגלמים חוסר יעילות, ריכוזיות וכוחות מונופוליים. בנוסף, חלק ניכר מן הירידה באינפלציה התרחש לא מסיבות "טובות" וקשור בהאטה בפעילות המשק ובירידה בביקושים.

צילום: בלומברג

עד מתי תישמר סביבת האינפלציה הנמוכה?

במבט קדימה, אפשר לצפות שקצב האינפלציה במשק יהיה נמוך גם בשנים הבאות בזכות מספר גורמים. השינוי העיקרי נובע מכך שהממשלה החדשה צפויה להיות אנטי-אינפלציונית באופייה. חלק משמעותי מהירידה באינפלציה צפוי לבוא מהתמתנות מחירי הדיור, ליתר דיוק שכר הדירה, שמהווה החלק הכבד ביותר במדד המחירים.

לא מוגזם להניח שהממשלה החדשה תשאף בכל כוחה לממש את ההבטחה העיקרית שלה, והאמת היא שסיכוייה להצליח במשימה אינם נמוכים. סעיף הדיור תרם למדד המחירים כמעט אחוז שלם מדי שנה בשנים האחרונות, כך שמעבר מעלייה להתייצבות או אף לירידה במחירי הדיור ישפיע משמעותית על קצב האינפלציה בעתיד.

בנוסף אותם כוחות פוליטיים חדשים ונחושים יובילו לפתיחה של כמה "סתימות" במשק בתחומים שונים, אשר בסופו של דבר יגבירו את יעילותו ויוזילו עלויות לצרכנים.

גורם נוסף שעשוי להביא בשורה של הפחתת מחירים טמון בהתחלה של זרימת גז מתוצרת הארץ. בשנים הקרובות נהיה עדים לתהליך של מעבר לשימוש בגז על ידי התעשייה המקומית, אשר יוזיל עלויות ויאפשר גם לצרכנים ליהנות מהשינוי.

העצבנות במחירי הנפט

מחירי הסחורות ומחירי הנפט בפרט גרמו לא פעם לעליות מחירים במשק בשנים האחרונות. אולם, העצבנות במחירי הנפט עשתה גם דבר טוב. עליות המחירים גרמו להתייעלות בשימוש באנרגיה ולפיתוח טכנולוגיות הפקה חדשות. לא רק המשקים המפותחים, אלא גם מדינות כמו סין, הפעילו לאחרונה תוכניות לפיתוח כלכלי שחוסכות אנרגיה.

בצד ההיצע, הטכנולוגיות שפותחו לאחרונה מאפשרות לארה"ב להפוך ליצרנית גדולה ואפילו ליצואנית נטו של חומרי אנרגיה בעתיד. התפתחות זו צפויה לא רק למתן את מחירי האנרגיה, אלא גם להקטין את תנודתיות המחירים עקב הקטנת התלות במפיקים מונופוליסטים.

הדאגה הגדולה מפני האינפלציה עולה מהשלכות הדפסות הכסף האגרסיביות על ידי הבנקים המרכזיים בעולם. אולם, למרות שמדיניות זו נמשכת כבר קרוב לחמש שנים, בינתיים לא נראים סימנים כלשהם של עלייה באינפלציה.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שהדפסת כסף שמממנת את הגירעונות הממשלתיים לא הייתה התנאי ההכרחי היחיד לאפיזודות של ההיפר-אינפלציה בעבר. בדרך כלל קדמו לעלייה חדה באינפלציה זעזועים בצד ההיצע, כגון מלחמות, אסונות טבע והחלפות משטר, או נטילת חוב גדול שנקוב במט"ח על ידי המדינה. כל עוד הפעילות המרחיבה של הבנקים המרכזיים מתרחשת במצב שלצמיחה  כלכלית אנמית וירידה בכמות האשראי - האינפלציה תהיה מתונה.

לסיכום נראה שהאינפלציה במשק בשנים הקרובות תישאר נמוכה, כאשר מרבית הסיבות לכך עשויות להיות "סיבות טובות" הן עבור הצרכנים שייהנו ממחירים מתונים, והן עבור הממשלה שתזכה לשקט פוליטי.