צמח: "צרכי המשק עד 2040? אי אפשר לדעת זאת בוודאות"

אחרי לחץ ציבורי בן מספר שבועות, משרד האנרגיה והמים פרסם הערב (ג') את הפרוטוקולים של ועדת צמח, שבחנה את נושא יצוא הגז הטבעי מישראל. הוועדה, שמונתה בסוף 2011, הגישה את המלצותיה בספטמבר 2012. בסך הכל פורסמו 17 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה וכן 5 מצגות שהוצגו בפני הוועדה. זאת בנוסף לחומר שכבר הופיע באופן פומבי באתר משרד האנרגיה, שכולל את המלצות הוועדה עצמן וכן את כל חומר הרקע וניירות העמדה שהוגשו לוועדה מטעם גורמים בעלי אינטרס.

אסדת קידוח "לווייתן" צילום: אלעד גרשגורן

ויכוח בוועדה לגבי כמות הייצוא

בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. החברים בוועדה היו ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש אגף התקציבים דאז גל הרשקוביץ, הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אלונה שפר (שגם הגישה לבסוף חוות דעת מיעוט בעקבות התנגדות לחלק מהמלצות הוועדה), המשנה למועצה לביטחון לאומי אבריאל בר יוסף, המשנה למנכ"ל משרד החוץ פיני אביבי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.

כבר בתחילת הישיבה, שהייתה אחת משלוש הישיבות המכריעות האחרונות של הוועדה, החל ויכוח סוער בין צמח לבין שפר. בלב הויכוח עמדה שאלת הייצוא - כמה גז לאפשר ליזמי הגז לייצא וכמה לשמור למשק המקומי.

צמח: "אם התשובה שניתנה כאן על ידי הוועדה היא שמטפלים בייצוא, השאלה השנייה הייתה כמה ייצוא. יצאנו מנקודת הנחה שצריך לתת ייצוא, לפחות מינימלי, שמאפשר את הקמת המתקנים וכל מה שקשור בתשתיות של הייצוא. הכמות הכוללת שיש במשק הישראלי, פחות הכמות המינימלית לייצוא, אמורה לתת לנו את המספר לשימוש המקומי של המשק, וכמובן שעל כל אחד מהמספרים האלה יש את ההסתברות המתאימה".

שפר: "לדעתי קודם צריך להסתכל על צורכי המשק ולראות, ולא לגזור קודם כל מה המשק צריך, אלא קודם כל להבין מה המשק צריך".

צמח: "לכן התחלתי ואמרתי שאם אנחנו אומרים לא לייצוא, זה קל מאוד, אפשר אפילו לעשות את זה לדעתי..."

שפר: "למה זה אומר לא ייצוא?"

צמח: "כי מה זה צורכי המשק עד 2040? לא אני ולא את ולא אף אחד שיושב פה בחדר לא יכול לדעת בוודאות. אז אנחנו יכולים לדבר על זה וכבר דיברנו על זה המון. אבל אנחנו לא יודעים, יש הערכות לכאן ולכן, לכאן ולכן. בסוף זה הכל הערכות והסתברויות. אם אנחנו אומרים אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיו צורכי המשק אבל אנחנו חושבים, שכדי לקדם את צורכי המשק, כדי לדאוג שיהיה משק מתפתח, כפי שאני חושב שגם ראינו וגם הסכמנו, אז יש צורך בהמשך החיפושים, בהמשך יצירת תנאי השוק. כי אם אין שוק, אין חיפושים, ואם אין חיפושים אין גז, או יותר נכון יש גז בים, כמו שאנחנו במצב שאנחנו נמצאים בו היום".

שפר: גם לצורכי ייצוא הם יכולים להמשיך את החיפושים. סביר להניח שהם ימצאו ואז הם ייצאו".

צמח: "נכון, לכן צריך להגיד שיהיה ייצוא"

שפר: "אף אחד לא אמר שלא יהיה ייצוא. השאלה היא רק מה אתה שומר, עם מה אתה מתחיל - ממה שהמשק צריך או ממה ש(יצחק) תשובה צריך".

בהמשך אותה ישיבה פרץ ויכוח בין נציג משרד האוצר בוועדה, סגן הממונה על התקציבים שאול מרידור (שאחראי, בין היתר, על תחום התשתיות), צמח, וקנדל.

מדבריו של מרידור בפרוטוקול עולה הרושם כי כבר מלכתחילה החליטה הוועדה שהמדינה תאפשר ליזמים לייצא גז בהיקף של 400 מיליארד מטר מעוקב, לכל הפחות. או במילותיו של מרידור: "סיכמנו מספר מסוים כשיצאנו לשימוע (הכוונה, ככל הנראה, היא לאחר הצגת המלצות הביניים של הוועדה ולפני השימוע הציבורי - ש"א). לא ראיתי משהו בשימוע שישנה את זה לכיוון (של הקטנת הכמות לייצוא). אם כבר, אז הפוך".

קנדל ניסה להתווכח עם מרידור, אבל זה האחרון היה נחוש בדעתו. "ה-400 (הכוונה להיקף הגז לייצוא - ש"א) הוא מינימום", אמר מרידור.

קנדל: "לא, הוא לא היה מינימום".

מרידור: "הוא היה מינימום, ובעקבותיו, ככל שימצאו יותר גז יעלה המספר הזה שמיועד לייצוא".

קנדל: "לא היה שם (בהמלצות הביניים - ש"א) שום דבר שאמר שהוא מינימום. היו שם התניות על כל דבר במספר הזה".

יו"ר הוועדה צמח ניסה לפשר ולנסות להביא את הוועדה להסכמה מסוימת בנושא. אבל מרידור חתך: "ההסכמה לא יכולה לעשות הכל. צריך לעשות מה שנכון".

צמח עקץ את מרידור בתגובה: "ומה שאתה אומר, זה מה שנכון"

.

מרידור: "לא, הוועדה חשבה מה נכון, היא חשבה ש-400 זה נכון".

צמח: "אבל אתה מדבר על לפני שלושה חודשים, מאז עבר זמן, דוברו דברים".

מרידור: "מאה אחוז, דעתי לא השתנתה ואני חושב שאסור להוריד את המספר מ-400".

מה באמת הושחר?

באתר המשרד לאנרגיה ומים נכתב כי "התמלילים אינם ערוכים, הם מובאים במלואם כפי שהוקלטו ונכתבו. מהתמלילים הושחר מידע שבגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, מידע עליו קיים חיסיון מסחרי או כלכלי. כמו כן, בהמשך לבקשת חברי הוועדה ומשתתפיה הוחלט להשחיר מספר משפטים בשל עמדתם של הדוברים שמדובר באמירה לא רלוונטית שעשויה לפגוע בפרטיותם".

אולם מבדיקה שערך "כלכליסט" בסיוע פעילים חברתיים ברשת, מתברר כי החלקים שהושחרו בפרוטוקולים לא כוללים כל מידע בעל חיסיון מסחרי או כלכלי, אלא רק אמירות מוזרות או מביכות מצד חברי הוועדה.

קראו כאן מה בחרה המדינה להסתיר מעיני הציבור בפרוטוקולים של ועדת צמח.

הבוקר פורסם ב"כלכליסט" כי למרות שהייתה כוונה להביא את המלצות הוועדה לדיון בממשלה בעוד שבועיים, יחד עם חלופות שגובשו בידי שר האנרגיה והמים סילבן שלום, שורת גורמים בירושלים טענו אתמול כי מסתמן כי הדיון יידחה בשל הקושי של הפוליטיקאים להביא את הנושא להכרעה. בעקבות הפרסום הכחיש שלום את הדברים וטען כי מעולם לא נקבע מועד לדיון בממשלה וכי לכן הוא גם לא בוטל.