הציבור יוכל להתלונן למבקר הפרקליטות
ועדת ביקורת המדינה מחדשת את הדיונים בחוק להקמת גוף הביקורת על הפרקליטות, שהיה אחד הדגלים הבולטים של שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן. השרה ציפי לבני מתכוונת להמשיך בחקיקה שהתעכבה בגלל הבחירות, ואף צפויה לתמוך בהרחבת סמכויות המבקר כך שיוכל לטפל בתלונות של הציבור
המאמץ להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות חוזר הבוקר לכנסת. לאחר שלוש שנים שבהן נכשלה הוועדה לביקורת המדינה במאמציה להשלים את החוק בנושא, הוא חוזר להמשך הדיונים שנקטעו עם הקדמת הבחירות. הדיונים בחוק בכנסת הקודמת נקטעו אגב מחלוקת עזה לגבי ההיקף והעוצמה שיקבל הגוף המיועד ובשאלה איך יוגדרו סמכויותיו.
הח"כים רצו שמבקר הפרקליטות יקבל פניות מהציבור, שתהיה לו סמכות להתערב בהחלטות מקצועיות בתיקים מתנהלים, לרבות החלטות על הגשת כתבי אישום, הסדרי טיעון ומעצרים. משרד המשפטים סירב עד כה לפתוח קו ישיר לציבור במסגרת גוף הביקורת המתוכנן, וכמובן למנוע ביקורת בתיקים מתנהלים.
המבקר יבחר את המבוקר
יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) העריך אתמול ש"משרד המשפטים יביא מתווה רחב יותר מאשר המקורי שהובא לכנסת הקודמת. בכל מקרה, נצטרך לשמוע את עמדת שרת המשפטים. אני מתרשם שגם היא תתמוך בביקורת אפקטיבית יותר".
שרת המשפטים ציפי לבני שתשתתף בישיבה היום, העדיפה לא לחשוף טרם הדיון את עמדתה, אבל ניתן להעריך שהיא תתמוך במנגנון רחב ובשרי יותר של גוף הביקורת המתוכנן. למשל כזה שיפתח פתח לתלונות הציבור. כמו שאמר קודמו של ח"כ כהן בראשות הוועדה, רוני בר־און: "איך אתם רוצים את אמון הציבור בלי לאפשר אפילו קשר עם הציבור?".
הכנסת התפזרה כשמשרד המשפטים כבר הניח מתווה מעשי לגוף הביקורת. המתווה היה תוצאה של מאבק פנימי קשה בין פרקליט המדינה משה לדור, שהתנגד תחילה ובהמשך תמך בהקמת גוף בקרה במשרד מבקר המדינה, לשר המשפטים יעקב נאמן והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שתמכו בהקמת הגוף בתוך משרד המשפטים.
במשרד כבר הכינו חמישה תקנים לאיוש הגוף, אלא שבגלל הבחירות לא הוקמה עדיין ועדת האיתור לבחירת ראש הגוף המבקר. בראש ועדת האיתור יעמוד היועץ המשפטי לממשלה. בעברית פשוטה: המבוקר יבחר את המבקר. לאחר שהמשטרה "זכתה" לגוף מפקח בדמות מח"ש (מחלקת חקירות שוטרים), והשופטים לנציב תלונות הציבור, אמורה גם הפרקליטות לכוף ראשה בפני גוף פיקוח.
השאלה הגדולה היא אם מדובר יהיה בגוף אפקטיבי או רופס. ראשי הפורום הפלילי בלשכת עוה"ד אורי קינן ואבי חימי מצטרפים לחברי הכנסת שמבקשים להרחיב: "לגוף המפקח צריך שיהיו סמכויות נרחבות, כך שיוכל להשפיע על מהלכי הפרקליטות, על אופן ההגשה של כתבי אישום, ואף על חזרה מכתבי אישום ומהסדרי טיעון. יש לתת לגוף כוח שיאפשר לו להשפיע על מדיניות הפרקליטות ולא רק על אופן ההתנהלות של הפרקליטים". גם ראש לשכת עורכי הדין עו"ד דורון ברזילי צפוי להשתתף בדיון היום בכנסת.
כלי בידי חשודים לצינון התביעה?
לדור והמתנגדים ידעו להסביר היטב למה הגוף הזה מיותר: הפרקליטות ממילא מפוקחת כבר היום בידי בתי המשפט, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, ביקורת פנימית. והעיקר - הסכנה שגוף כזה ישמש כתובת לחשודים, נאשמים וסנגוריהם, שירצו לצנן ולהרתיע תובעים באמצעות תלונות חוזרות ונשנות למבקר הפרקליטות.
מנגד, לא היו למתנגדים תשובות טובות לאינספור הדוגמאות שמצדיקות את הביקורת: איך זה שפרקליטים מקודמים אף שנפל פגם בהתנהגותם, פגם שנקבע בהליך רשמי; איך זה שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז טוען ל"סימון מטרות" ולא נעשה דבר בנדון; והכי חשוב - איך תיתכן הפקת לקחים אמיתית לכשלים שבאחריות, לעתים עקיפה ולעתים ישירה, של ראשי המערכת - היועץ המשפטי ופרקליט המדינה?
שרת המשפטים הנכנסת לבני דיברה בכנס לשכת עורכי הדין על חשיבותה של הביקורת על אוכפי החוק. כבר בתחילת כהונתה נפלה לידה ההזדמנות להוקיע ולפעול להדחת השופט שלמה נחשון אטינגר שנכשל באמירה סקסיסטית מטופשת כלפי פרקליטה. נחישות כלפי מילים היא ראויה, אך ראויה ממנה נחישות כלפי מעשים. והפרקליטות היא ללא ספק מהגופים העוצמתיים ביותר במדינה.
נאמן העביר ללבני את המקל
לבני, כאמור, תשתתף היום בישיבת הוועדה. קודמה נאמן היה נחוש להקים את גוף הביקורת בתקופת כהונתו ולא הצליח. את המקל הוא העביר ללבני שקיבלה כבר מעשה עשוי ואפוי אך חלבי למדי. למשל התביעה המשטרתית לא אמורה להיות כפופה לגוף החדש לפי המתווה הנוכחי. יוזמי החוק מתכוונים לשפר אותו לאחר שיושק וייבחן, אבל לא הגיוני לעבור עוד קדנציה של הכנסת בלי להשלים את החקיקה. תרגילי ההשהיה או הדיונים המעמיקים לגיבוש ועיצוב הסמכויות חייבים להסתיים מתישהו.
ח"כ אמנון כהן מעריך שעד סוף השנה יקום הגוף והוא מבטיח לצייד אותו בעשרה תקנים, כפול מהמספר שמשרד המשפטים הצליח לגייס מתקציבו הפנימי.