לבקשת כיל, ביהמ"ש עיכב ב-10 ימים את חשיפת הפרוטוקולים בבוררות ים המלח
החברה ביקשה לדחות את מתן פסק הדין שעשוי להביא לחשיפת הפרוטוקולים מהבוררות המתנהלת בין המדינה למפעלי ים המלח עד למתן הכרעה בערעור שהגישה. השופט העיר עם זאת: "ספק בעיני אם מלכתחילה יש מקום לברר את הבקשה"
ביהמ"ש במחוזי בירושלים בראשות השופט יגאל מרזל אישר את בקשת כיל לעכב את ביצוע פסק הדין לחשיפת הפרוטוקולים של בוררות ים המלח. תוך 10 ימים משרד האוצר, עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון יעבירו את התייחסותם לעתירה ומרזל ישפוט לפיהן.
- ניצחון לשקיפות: הפרוטוקולים של הבוררות בין המדינה לכיל ייחשפו לציבור
- ייחשפו מסמכי הבוררות בין כיל למדינה על תמלוגים בגובה 291 מיליון דולר
השופט מרזל כתב בהחלטותו "ספק בעיני אם מלכתחילה יש מקום לברר את הבקשה. כך הדבר, אם נוכח העובדה שהבקשה הוגשה רק אתמול בשעות הערב המאוחרות והוגשה אלי רק היום, וזאת למרות שפסק הדין ניתן ב-15.7". השופט אף העיר כי גם לא התקבלה החלטה של האוצר האם לפרסם את המסמכים שהועברו ולכן לא ברור אם יש מה לעכב.
כיל הגישה הבוקר בקשה דחופה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ובה היא מבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין לחשיפת הפרוטוקולים של בוררות ים המלח. כיל מבקשת לדחות את ביצוע ההחלטה עד למתן ההכרעה בערעור שהגישה על ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים.
כיל מערערת על הפסדה בעתירה שהגישה נגד החלטה של המדינה להיעתר לבקשה לפי חוק חופש המידע של עמותת אדם טבע ודין והתנועה למען איכות השלטון בישראל. הבקשה היתה למסור כתבי טענות ופרוטוקולים מבוררות שמתנהלת בין מדינת ישראל לבין מפעלי ים המלח.
את הבוררות יזמה המדינה ובמסגרתה היא תובעת סך משוער של 291 מליון דולר. הטענה העיקרית של המדינה בבוררות היא לתשלום נמוך של תמלוגים בגין ניצול אוצרות הטבע של ים המלח בין השנים 2000-2009. הבוררות מתנהלת לפני שלושה בוררים: השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן ועורכי הדין אלכס הרטמן ורם כספי.
מפעלי ים המלח. דיון שחורג מ-291 מיליון דולר צילום: עמית שעל הבקשה למסירת המידע התבססה על חוק חופש המידע ועל הטענה שקיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת המידע. נטען, שהמדינה לא יכולה לנהל הליך מעין זה – גם אם מדובר בבוררות – רחוק מן העין הציבורית. המדינה הסכימה למסור את המידע בשלמותו (כפוף להשמטות שונות של סודות מסחריים ומידע עסקי של מפעלי ים המלח).
אולם כאמור כיל עתרה על תשובת המדינה. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בראשות השופט ד"ר יגאל מרזל דחה את העתירה ב-15.7. לפי פסק הדין של מרזל, תוך 14 יום היו אמורים כיל להעביר לאוצר את מסמכי הבוררות לאחר שהשחירו את הסודות המסחריים. היום היו אמורים להגיע מסמכי הבוררות לידי משרד האוצר שהיה אמור להחליט האם לאשר את ההשחרות או לא.
המסמכים שהיו אמורים להיחשף הם חלקיים. מדובר ברשימת העדי שהופיעו בפני הבוררות ופרוטוקולים של שלושה דיונים בלבד שהתקיימו עד ה-16.8.12 – מועד הגשת בקשת חופש המידע של הארגונים.
השופט מרזל קבע כי "לא מדובר במחלוקת פרטית. מדובר במחלוקת ובסכסוך בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים, ובתביעה בהיקף כספי ניכר. בסוגיית היקף התמלוגים שהמדינה מקבלת – כנאמנת הציבור כולו – בגין הניצול של משאבי הטבע של הציבור כולו. החיסוי המלא של הליך זה כדי הליך חשאי – כפי טענת מפעלי ים המלח – אינן מעוגן בדין החרות. הוא מעורר קושי על רקע חובת שקיפות פעולת הרשות הציבורית והיותה נאמנת לציבור".
כיל מסבירה בהגשת בקשתה לעיכוב החשיפה כי "בקשת העיכוב הינה מידתית ומצומצמת ונועדה אך ורק למנוע נזק בלתי הפיף שיגרם במסירת המידע למשיבות" (אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון, ח"פ). כיל טוענת כי פרסום המידע יהפוך את הערעור שלה לתיאורטי כמו כן כי סיכויי ניצחון הערעור גבוהים שכן פסק הדין המקורי לא לקח בחשבון את החשיבות של חשאיות הליך הבוררות והתייחס רק לחשיבות חופש המידע.
כך או אחרת, הבוררות שנמשכת כבר שנתיים חובה בתוכה עוד התנגשויות רבות בין משרד האוצר וכי"ל. מבחינת משרד האוצר הבוררות אינה רק על 291 מיליון דולר – מדובר בנוסחת חישוב התמלוגים ולכן ההחלטה שתתקבל בבוררות הינה לא רק על הסכומים שהצטברו עד מועד פתיחת הליך הבוררות – והלאה מאז.
מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד עמית ברכה מסר: "כיל משתמשת באסטרטגיית התשה כד להסתיר מידע על נכסים שהם בבעלות הציבור. לא נרפה עד שייחשפו הפרוטוקולים ועד שכיל תשלם לציבור את כל הכספים המגיעים לו בשל ניצול ים המלח לטובת אינטרסים כלכליים פרטיים".
אלי סולם, מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון אמר: "אנו תמהים על המאבק המשפטי המתמשך של כיל לאי פרסום הפרוטוקולים. הדבר מעלה תמיהות מהם הדברים אותם הם רוצים להסתיר. יש להזכיר לכיל שהנכסים הם בבעלות הציבור".
גם גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ מזרח תיכון, הגיב על אי פרסום הפרוטוקולים: "יש רק להצטער על התעקשות כיל להתמיד במסכת ההסתר וההטעיה בה היא נוקטת זה תקופה ארוכה, אשר כל תכליתה עיוות נתוני גובה התמלוגים אותם היא נדרשת לשלם בעבור ניצול משאב טבע יחיד במינו השייך לכלל עם ישראל. בתי המשפט עמדו כבר על העובדה כי למונופול בעל זיכיון בלעדי לא נשקפת שום סכנת תחרותית בדבר גילוי הנתונים הנדרשים, אלא אם כן עלול הדבר לחשוף אי אלו מאמצים ליצירתם של מצגי כזב. יש לקרוא לכיל לחדול מהתנהלות נלוזה זו, ההופכת את ים-המלח למקום הנמוך בעולם גם בנוגע לאתיקה עסקית ותאגידית".
מכיל נמסר בתגובה: "ביהמ"ש המחוזי קובע בפסק הדין שניתן על ידו כי הוא דן בשאלת היחס שבין חופש המידע לבין חשאיות בוררות וכי זו שאלה מורכבת שיתכנו לה תשובות שונות. בית המשפט נתן תשובה אחת אולם הסוגיה היא עקרונית ותקדימית עם השלכות רוחב לגבי מוסד בוררות בכלל, ובייחוד בוררות שהמדינה צד לה. בית המשפט נתן תשובה אחת מתוך האפשרויות שהוא מנה וכיל סבורה שעניין עקרוני ותקדימי מסוג זה ראוי שיובא לדיון בערכאה השיפוטית העליונה כדי לקבל את התשובה מערכאה זו".
