דרושה יצירתיות שתאפשר לטירקל קדנציה שלישית

בלב הסערה של מינוי נגיד חדש לבנק ישראל, עומדת להסתיים תקופת כהונתו של יעקב טירקל כיו"ר הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורי. השופט בדימוס טירקל, שחקן משנה בפרשה שהפך לדמות מוכרת כמעט בכל בית בישראל, אמור לסיים את תפקידו בעוד שלושה שבועות, אך מעוניין להמשיך בו לקדנציה נוספת. זו תהיה הקדנציה השלישית של טירקל, שמכהן בראשות הוועדה בשבע השנים האחרונות (עם הפסקה של שנה אחת באמצע). גורלו מצוי בידי רה"מ בנימין נתניהו ובידי היועצים המשפטיים של לשכת ראש הממשלה, משום שעל פי החלטת הממשלה, שמכוחה פועלת הוועדה, חברי הוועדה מתמנים לתקופה של 3 שנים (למעט נציב שירות המדינה), וניתן לחזור ולמנותם לקדנציה אחת נוספת בלבד.

טירקל מאמין שהעובדה שבין שתי הקדנציות שלו היתה הפסקה של שנה, שבה הוועדה לא התכנסה, עשויה להכשיר את מינויו לתקופה נוספת. בגרסה הזו דבקים גם גורמים בלשכת רה"מ, אולם לא ברור אם נתניהו ייקח את הסיכון לביקורת על פרשנות יצירתית למינוי חברי הוועדה על רקע הפרופיל הגבוה שנוגע לענייניה בימים אלה.

תפקיד ועדת טירקל הוא לייעץ לראש הממשלה לגבי מינוי של שבעה תפקידים בכירים ורגישים: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. בוועדה ארבעה חברים: יו"ר הוועדה טירקל; שני נציגי ציבור: שר המשפטים לשעבר משה ניסים והח"כ לשעבר מטעם המפד"ל גילה פינקלשטיין; ונציב שירות המדינה משה דיין. מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "כל נושא הוועדה והרכבה ייבחן בזמן הקרוב".

השופט בדימוס יעקב טירקל צילום: אלכס קולומויסקי

בטירקל מאשימים את היועץ המשפטי לממשלה

ועדה תחת זכוכית מגדלת "אם ועדת טירקל לא היתה קיימת - לא היו מתגלים דברים" אלוף במיל' חיים ארז, לשעבר חבר בוועדה המייעצת למינוי תפקידים בכירים, דוחה את הטענות נגד מודל הפעולה שלה: "אי אפשר להאשים את הוועדה אם הגיעו אליה מועמדים שלאחר מכן פרשו" תומר גנון ומשה גורלי, 2 תגובות לכתבה המלאה 

על פי חברי ועדת טירקל, הביקורת שנשמעת בימים האחרונים על הליך מינוי הבכירים צריכה להיות מופנית בעיקר כלפי היועץ המשפטי לממשלה. מבחינתם החטא הקדמון הוא החלטתו של יהודה ויינשטיין לפנות לרשויות בהונג קונג ולבקש הבהרות על פרשת הדיוטי פרי של יעקב פרנקל. "אינני מבין את משמעות הפנייה להונג קונג לקבלת חומרים", אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם בוועדת טירקל. לדבריו, "אם יש ליועץ מכתב רשמי של סגן התובע הכללי שם על סגירת התיק, אז למה הוא ציפה? לחומרים שיעידו שהיתה גניבה ובכל זאת סגרו את התיק? ויש גם משמעות דיפלומטית לפנייה כזו שמטילה ספק ביושרן ובמקצועיותן של הרשויות בהונג קונג".

גורמים בוועדה סבורים כי בפרשת פרנקל היתה מתקבלת העמדה שאין מדובר בגניבה, מה שהיה מעביר את הדגש הבעייתי לעובדה שפרנקל לא דיווח על הפרשה. לשיטתם, אין ספק שמדובר באירוע מביך שלא מוסיף כבוד ומייצר פוטנציאל להסברים מגומגמים - אבל עדיין אין בהם כדי לפסול מועמדות. מבחינתם, ההתמהמהות של ויינשטיין פינתה את החלל לחגיגה התקשורתית, שהסתיימה בנסיגת פרנקל, עם גיבנת נוספת שאומרת: "הוא ברח כי הוא יודע שיש לו מה להסתיר".

קרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

אותו תסריט חזר על עצמו בסיפור ליידרמן. אחרי כמה פניות שגרתיות לוועדה, ליידרמן החליט שאין לו עניין בבירוריו האינסופיים של היועץ המשפטי לממשלה על נסיבות פרידתו מדויטשה בנק. הרוח שנשבה מוועדת טירקל נטתה שלא לייחס חשיבות לתלונות שנתקבלו, אלא שדווקא ההתייעצות של ליידרמן עם האסטרולוג נראתה כבעייתית לפחות לגורם אחד בוועדה. "מקובל לדבר על חומות סיניות שחוצצות במצבי ניגוד אינטרסים, אבל אי אפשר לדבר על חומות סיניות שבתוך האדם עצמו - שהחלטות אישיות הוא מקבל עם אסטרולוגים והחלטות מקצועיות בלעדיהם", אמר אתמול ל"כלכליסט" חבר בוועדה.

בקרב חברי הוועדה נשמעה אתמול גם תמיהה על הביקורת שמופנית כלפי שיטת המינויים של ראש הממשלה, והם טענו כי לא היה מקום לחשוד שפרנקל וליידרמן הם מועמדים בלתי ראויים. לדבריהם, גם אם המועמדים היו בלתי ראויים - דעה שבה מחזיקים רבים - הלא שמנגנוני הפסילה, שהביאו להסרת מועמדותם, לא היו ראויים.

האם ועדת איתור היא פורמט מתאים יותר?

בישראל יש שתי דרכים למינוי בכירים בשירות הציבורי הפטורים מחובת מכרז - ועדת איתור הנוקבת בשמותיהם של מועמדים מתאימים ומגישה לשר האחראי רשימה של מועמדים לבחירתו; ולחלופין ועדת מינויים, הבוחנת את כשירותם וזיקתם הפוליטית של מועמדים שהציג בפניה השר האחראי על המינוי. הסאגה בבנק ישראל מעלה את השאלה אם במקרה של נגיד בנק ישראל, שמינויו עובר דרך ועדת מינויים, לא ראוי יותר להשתמש בפורמט של ועדת איתור.

בנימין נתניהו צילום: עטא עוויסאת

בהחלטת ממשלה מ־1999 נקבעו תשע משרות שהמינוי להן דורש ועדת איתור: הממונה על ההגבלים העסקיים, מְנהל מִנהל המחקר החקלאי, יושב ראש הרשות לשירותים ציבוריים (חשמל), הסטטיסטיקן הממשלתי, מנהל האגף לחינוך ממלכתי־דתי, נציב קבילות הציבור (משרד הבריאות), רשם מאגרי מידע, מנהל הרבנות הראשית ונציב המים. משרות אלה מתאפיינות באופי מדעי־מקצועי מובהק או שהן מופקדות על האינטרס הציבורי ולכן דורשות מידה רבה של עצמאות ואי־תלות.

מסקירה שערך חוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה אסף שפירא, עולה כי במהלך השנים נוספו עוד משרות רבות שבגינן הוקמו ועדות איתור, כגון מנהל רשות המסים, פרקליט המדינה, נציב ומפקח כבאות והצלה והיועץ המשפטי לממשלה - שהיא המשרה שפתחה את סכר הקמת הועדות. זאת בעקבות פרשת בר־און חברון, שבה עלו טענות נגד ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שלפיהן נרקם דיל למינויו של רוני בר־און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לאחר הפרשה שונה הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, שעד אז מונה בידי הממשלה לפי המלצתם של ראש הממשלה ושר המשפטים - בדיוק כפי שנעשים כיום המינויים הבכירים בועדת טירקל. במקומה קמה ועדת איתור בת חמישה חברים.

אלא שגם ועדת איתור עלולה להיתקל בקשיים. החשש הוא שהיא לא תמצא מועמדים מוסכמים למינוי לתפקיד שעליו היא אחראית.ב־2009 למשל ועדת האיתור לבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה לא הצליחה למצוא מועמד שיזכה לתמיכתם של ארבעה מהחברים כנדרש. ארבעה מועמדים זכו לתמיכתם של שלושה חברים: יהודה ויינשטיין, ידידיה שטרן, דפנה ברק־ארז וצבי אגמון. בהתאם לכך קבעה הממשלה שאת המינוי יביא לממשלה שר המשפטים ־ ללא כל צורך בוועדת איתור. שר המשפטים יעקב נאמן בחר את יהודה ויינשטיין.

הדרך השנייה היא כאמור ועדת מינויים. אופי התפקידים שנבחנים בועדות המינויים הם משרות בכירות ביותר בשירות המדינה, שבהן נדרשת מידה רבה של אמון ותיאום בין נושאי המשרות ובין חברי הממשלה.תפקידה לבחון את כשירותו של מועמד שאת שמו מציג השר האחראי. בישראל פועלות שלוש ועדות מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. הראשונה היא ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה משה דיין. חברים בה עוד שמונה אנשי ציבור שממנה ראש הממשלה, כאשר בכל מינוי מטפלים שלושה חברים: נציב שירות המדינה ועוד שניים מתוך שמונת אנשי הציבור. הוועדה בודקת בין היתר את המינויים לנציב שירות המדינה, למנכ"לים של משרדי ממשלה, למזכיר הממשלה, למנהל מִנהל מקרקעי ישראל ועוד. הוועדה בוחנת את הטופס שבו מילא המועמד את תולדות חייו ופירט את קשריו הפוליטיים, מראיינת אותו ורשאית לקבל חוות דעת עליו מכל גוף שהיא מוצאת לנכון. את חוות הדעת היא מעבירה לשר הממונה ולממשלה.

הועדה השנייה היא הועדה לבדיקת מינויים בכ־200 חברות ותאגידים ממשלתיים, שבראשה עומד השופט בדימוס שלום ברנר. בשונה מועדת דיין וועדות האיתור, היא פועלת על פי תיקון לחוק החברות הממשלתיות. תפקידה לבדוק מינויים לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנהל כללי בחברות ממשלתיות. ראש הוועדה הוא נציג שקבע היועץ המשפטי לממשלה, הכשיר לכהן כשופט מחוזי, וחברים בה גם נציג רשות החברות הממשלתיות וכן אנשי ציבור שממנים שר המשפטים ושר האוצר. בכל מינוי מטפלים יו"ר הוועדה ושני אנשי ציבור. גם ועדה זו בוחנת את תולדות חייו של המועמד, אך היא אינה מראיינת אותו בהכרח. המלצותיה מחייבות, אך אם היא המליצה שלא למנות מועמד השר האחראי יכול להגיש לממשלה השגות על ההחלטה, והממשלה יכולה לאשר את השגותיו.

ליאו ליידרמן צילום: צביקה טישלר

הועדה השלישית היא הועדה המייעצת לתפקידים בכירים הנעשים על ידי ראש הממשלה והממשלה - ועדת טירקל. תפקידה הוא לייעץ לראש הממשלה לגבי 7 תפקידים בכירים ורגישים שבסמכות ראש הממשלה למנות: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.

הכלים שעומדים לרשות הועדה לבחון את המינויים הם מוגבלים. אין לה סמכויות חקירה, או זימון עדים בצווים. היא נכנסת לפעולה כאשר ראש הממשלה, או שר המציע את המינוי, מעבירים לה את קורות חייו של המועמד וכן שאלון פרטים שהוא ממלא. השאלון כולל פרטים אישיים, תפקידים ועיסוקים, תפקידים ציבוריים, חברות בדירקטוריונים, קשרים לפעילות המשרד, פעילות מפלגתית/פוליטית, הליכים משפטיים (הרשעות, כתבי אישום או חקירות בעבר ובהווה) ופרטים של קרובי משפחה המועסקים בשירות המדינה.

החלטת הממשלה שמכוחה פועלת הועדה אינה מפרטת את סדרי העבודה שלה, אולם הנוהג הוא גם לראיין את המועמד לתפקיד ואת שאר הנוגעים בדבר. כיום מופיעים בפני הועדה גם השר המציע או ראש הממשלה, ממלא התפקיד היוצא ואם יש צורך בכך, גם אנשים נוספים שנראים לה רלוונטיים לצורך בירור העובדות. בסיום עבודתה הועדה מוסרת את חוות דעתה הסופית לראש הממשלה ולשר המציע את המינוי. מזכיר הממשלה מחויב להביא את חוות דעת הוועדה לידיעת חברי הממשלה.

אלוף במיל' חיים ארז, לשעבר חבר בוועדה המייעצת למינוי תפקידים בכירים והיום דירקטור בכיל: "לועדה אין משטרה עצמאית, ואין לה מחלקת חקירות עצמאית וכשיש בעיות פונים ליועץ המשפטי לממשלה לעזרה. מהניסיון שלי אם לא הייתה ועדה לא היו מתגלים דברים. עובדה שהם מתגלים רק כשמגיעים אליה ולא לפני זה. צריך לזכור שהועדה לא בוחרת את המועמדים. היא מקבלת אותם. ולכן אי אפשר להאשים את הועדה אם הגיעו אליה מועמדים שלאחר מכן בצורה כזו או אחרת פרשו או שהחליטו לא למנות אותם. לדעתי אין מקום לתת לה יותר סמכויות כי זאת לא ועדת חקירה. זאת ועדה שמקבלת אינפורמציה מהממנים והמעורבים, ובמידה ויש מידע נוסף שמגיע מהעיתונות או מכל מיני מכתבים אנונימיים אז פונים ובודקים. גם בעבר היו תלונות אבל זה משתפר כנראה עם הזמן".

בבנק ישראל ממשיכים לשדר עסקים כרגיל

שר האוצר יאיר לפיד התייחס אתמול לאירועים ואמר: "אין לי הרבה מה להגיד על פרישתו של המועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל ליידרמן. על הטענות שהופנו כלפיו בעניינים אישיים שמעתי בדיוק כמוכם וכל הסיפור הזה כמובן לא נעים לאף אחד. ודאי שלא ידענו על הטענות. ייקח כמה ימים לגבש מועמד חדש, ונעשה את הכל ביישוב דעת. נמצא את הנגיד או הנגידה המתאימים ביותר".

בינתיים בבנק ישראל ניסו אתמול לשדר עסקים כרגיל. שלשום בלילה שלחה ממלאת מקום הנגיד ד"ר קרנית פלוג מכתב למאות עובדי הבנק, שבו קראה להם להמשיך לעשות את עבודתם, כדי להבטיח שבנק ישראל ימשיך למלא את תפקידיו החשובים כיאות. במכתבה, הודיעה פלוג כי בכוונתה להמשיך ולשמש כממלאת מקום הנגיד עד למינוי נגיד חדש וקבוע ולסיום תקופת החפיפה איתו. בינתיים עבודת הבנק נמשכת כרגיל, גם ללא נוכחות נגיד קבוע. בתחילת השבוע שעברה התכנסה הוועדה המוניטרית של הבנק בראשות פלוג לדיון הריבית החודשי, ומחר היא תקיים את ישיבתה השבועית הרגילה. גם ישיבות העדכונים של הנהלת הבנק מתנהלות בשבועות האחרונים כרגיל, מדי כמה ימים.

השתתף בהכנת הכתבה: ליאור גוטמן