החבר של אלשטיין או המשנה שפישר לא רצה
מריו בלכר הוא דירקטור אצל אדוארדו אלשטיין שרוצה לרכוש את השליטה באי.די.בי של נוחי דנקנר. אותו דנקנר שקורות החיים של צבי אקשטיין הגיעו אליו על נייר מכתבים של בנק ישראל, לאחר שכהונתו כמשנה לנגיד לא הוארכה. ויקטור מדינה ניסה להסתיר מענק של 13.5 מיליון שקל רגע לפני שהתמודד על תפקיד הנגיד בסיבוב הקודם. ומיכל עבאדי־בויאנג'ו בכלל לא בטוחה שהיא רוצה. אין רגע דל במירוץ לנגידות
בסוף השבוע נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המועמדים החדשים לתפקיד נגיד בנק ישראל: פרופ' מריו בלכר, ישראלי לשעבר שעלה מארנגטינה בגיל 20 ומתגורר שנים רבות בחו"ל; ויקטור מדינה, לשעבר בכיר בבנק ישראל, מנכ"ל האוצר ומנכ"ל בנק מזרחי טפחות; פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, שכיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל; ומיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר.
- "המצב שבו עדיין אין לנו נגיד עלול לפגוע ביציבות המשק"
- ביזנסוויק: "אופרת סבון בבנק ישראל"
- מינוי הנגיד - ככה זה עובד בעולם: שימוע בבריטניה והמלצת ועדה בצרפת
בסוף השבוע נודע כי נתניהו ולפיד יגישו לאישור הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל) את שמות המועמדים ולאחר אישורם בידי הוועדה אמור נתניהו לבחור, בהתייעצות עם לפיד, את המועמד המתאים ביותר בעיניו לתפקיד ולהגיש אותו לאישור הממשלה. שיטת פעולה חדשה זו, שבמסגרתה ועדת טירקל מאשרת תחילה כמה מועמדים אפשריים, היא הלקח שנתניהו ולפיד נאלצו ללמוד בדרך הקשה משני ניסיונות הנפל הקודמים שלהם למנות נגיד.
הפרישה החפוזה של בלכר
פרופ' מריו בלכר (65) הוא המועמד הבכיר מבין השלושה. הוא נולד בארגנטינה, עלה לארץ בגיל 20, סיים לימודים לתואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו. הוא רשם לזכותו שורה ארוכה של הישגים מקצועיים בקרן המטבע הבינלאומית ונחשב למומחה בתחומי שער החליפין ושוקי המט"ח. בסוף שנות התשעים לימד בלכר באוניברסיטה העברית, ולאורך השנים קיים התייעצויות רבות עם אנשי בנק ישראל.
אנשים המכירים אותו בארץ אמרו בסוף השבוע כי לדעתם בלכר מתמצא היטב בכלכלה הישראלית. מנגד היו מי שציינו כי זה עצוב מאוד ששוב צריך להביא לתפקיד הנגיד אדם מחו"ל, שכבר עשרות שנים אינו קשור לכלכלה המקומית. ככל הידוע, בלכר הגיע בסוף השבוע לארץ ואתמול בלילה היה אמור להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו.
בארגנטינה ציינו בסוף השבוע כלי התקשורת כי בלכר לא מתגורר בישראל כבר שלושה עשורים והוא הארגנטינאי השלישי ששמו הוזכר כמועמד לנגיד בנק ישראל בסיבוב הנוכחי, אחרי ליאו ליידרמן ומנואל טרכטנברג.
הקשר הישראלי האקטואלי והמעניין יותר של בלכר הוא עם מי שמוגדר בתקשורת הארגנטינית כ"חברו הקרוב" – אדוארדו
אלשטיין, איש העסקים הארגנטינאי שמחזיק ב־10% ממניות גנדן שבשליטת נוחי דנקנר, אשר מחזיקה בשליטה בקונצרן הגדול במשק — אי.די.בי. אלשטיין מנהל בימים אלה מו"מ לרכישת השליטה באי.די.בי ונראה שוועדת טירקל תידרש לדון בסוגיה הזאת. מאז 2005 משמש בלכר כדירקטור בחברת IRSA, שבבעלותו של אלשטיין. מאז 2008 משמש בלכר גם כדירקטור בבנקו היפוטקריו, מלווה המשכנתאות הגדול בארגנטינה. אלשטיין מכהן כנשיא הבנק ומחזיק ב־30% ממנו דרך חברת IRSA. בלכר מכהן כדירקטור עצמאי גם ב־Ecuador Gold & Copper Corp, חברת כרייה קנדית שפועלת בעיקר באקוודור, ובשנים 2012–2009 שימש כדירקטור ב־YPF, חברת הנפט הגדולה בארגנטינה. שמו של בלכר נקשר בעבר, שלא באשמתו, בפרשייה של דומיניק שטראוס־קאהן, לשעבר מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית. ב־2008 פרסם "הוול סטריט ג'ורנל" כי קרן המטבע הבינלאומית חוקרת טענות שלפיהן שטראוס־קאהן ניצל את מעמדו לרעה וניהל יחסים מיניים עם פירוסקה נאגי, אשתו השנייה של בלכר, שעבדה כפקידה במדור אפריקה של הקרן. נאגי התפטרה באוגוסט 2008, חודשיים לפני הפרסום, וקיבלה פיצויים גבוהים מהנהוג.
מיכל עבאדי־בויאנג'ו. לא בטוח שמעוניינת צילום: אוראל כהן
בתום חקירה שנערכה פרסמה קרן המטבע הצהרה כי לא מדובר בהטרדה מינית מצדו של שטראוס־קאהן, וכי הרומן שלו עם נאגי הוא פרשה מצערת, אבל לא ימנע ממנו להישאר בתפקידו. בהודעה נאמר כי חקירה שנעשתה גילתה שהרומן בין שטראוס־קאהן לבין נאגי היה בהסכמה הדדית ושהיא בסך הכל ניצלה הצעה למענק פרישה מוגדל והתפטרה. על פי דיווחים בחו"ל זעם בלכר כשגילה על הקשר בינה לבין שטראוס־קאהן. בלכר עצמו טען כי הדברים לא נכונים וכי הנישואים היו בשלב זה פורמליים בלבד ובפועל בני הזוג נפרדו ארבע שנים קודם לכן.
ב־2001 הסכים בלכר לעזוב את קרן המטבע הבינלאומית כדי להתמנות לסגן נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה, שהיתה שרויה באותה תקופה במשבר הכלכלי מהחמורים בתולדותיה. הוא מונה לנגיד בינואר 2002, אולם התפטר כעבור שישה חודשים בלבד, פרישה שזיכתה אותו בכינוי "הנגיד החפוז".
הסיבה להתפטרות היתה חילוקי דעות קשים עם מי שכיהן אז כשר האוצר, רוברטו לוואניה, על הדרך הנכונה להציל את מערכת הבנקים. בלכר סבר כי יש לקבל את הצעת הממשלה לאלץ את החוסכים להמיר את הפיקדונות שהוקפאו באג"ח ממשלתיות, בניגוד לדעתו של לוואניה. בלכר כתב במכתב ההתפטרות שהוא חש כי עצמאותו של הבנק המרכזי "נפגעת שוב ושוב". בארגנטינה ציינו כי מצבו הבריאותי אז ורצונו להתאחד עם משפחתו בארה"ב עמדו גם הם מאחורי ההחלטה.
על פי "קלרין", העיתון הגדול בארגנטינה שבלכר כותב בו מאמרי דעה מדי פעם, שמו של בלכר עלה כמועמד לתפקיד שר האוצר בממשלתה של הנשיאה הנוכחית כריסטינה פרננדס דה קירשנר בתחילת כהונתה הראשונה ב־2007, אך לא באופן רשמי. ככל הנראה, המינוי לא יצא לפועל מסיבות בריאותיות. בלכר מתואר כ"חבר ותיק וקרוב" של הנשיאה ושל בעלה המנוח נסטור קירשנר, שכיהן כנשיא לפניה.
הקשר של אקשטיין לאי.די.בי
המועמד השני לתפקיד הנגיד, פרופ' צבי אקשטיין (64), הוא בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת מינסוטה בארה"ב. הוא כיהן עד לפני קצת יותר משנתיים כמשנה לנגיד בנק ישראל והשלים בבנק תקופת כהונה בת חמש שנים. לפני כן שימש אקשטיין כפרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.
במהלך כהונתו כמשנה לנגיד היה אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם של בנק ישראל, שייעץ לנגיד בנושאי מדיניות הריבית ושער החליפין. הוא גם ריכז את הליך חקיקת חוק בנק ישראל החדש מול מנכ"ל האוצר והחשב הכללי. חסרונו הגדול של אקשטיין במירוץ לנגידות הוא היעדר ניסיון מעשי בתחומים הפיננסיים והעסקיים.
דומיניק שטראוס־קאהן. חקירה זיכתה אותו מהטרדת אשתו של בלכר צילום: בלומברג
המתנגדים למינויו של אקשטיין לנגיד, ולמען האמת הם לא מעטים, הזכירו בסוף השבוע גם טענה שהועלתה בעבר שלפיה הוא גילה עניין באפשרות לכהן בתפקיד דירקטור בקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר כחודש לפני פרישתו מבנק ישראל. שלמה רייזמן, דירקטור בכור, חברה בת של אי.די.בי, פנה ביוני 2011 לאקשטיין והציע לו להצטרף לדירקטוריון קבוצת אי.די.בי. על פי רייזמן, אקשטיין הביע עניין בתפקיד וממשרדו של אקשטיין הועברו קורות החיים שלו. רייזמן העביר אז הצעה לנוחי דנקנר עצמו, אולם בסופו של דבר אקשטיין לא מונה לדירקטור.
אקשטיין הכחיש אז כי התעניין בתפקיד, לפני הפרישה מבנק ישראל וגם לאחר מכן. אתמול אמר אקשטיין ל"כלכליסט": "לא ביקשתי ולא היה לי עניין בתפקיד דירקטור. בכל מקרה לא מדובר בהפרה כלשהי של חוק הצינון שאינו רלבנטי למקרה זה".
אנשים שעבדו איתו בעבר בבנק ישראל אומרים כי אקשטיין אכן רשם לזכותו רקורד עשייה מרשים בבנק, הנגיד היוצא פישר בחר לא להעניק לו תקופת כהונה שנייה בתפקיד המשנה לנגיד. "מי שלדעת פישר לא היה מתאים לכהן תקופה שנייה כמשנה מתאים עכשיו להתמנות לתפקיד הנגיד?", הם שאלו.
אקשטיין עצמו מכחיש בתוקף טענה זו. לדבריו, פרישתו מתפקיד המשנה לנגיד בתום תקופת כהונה אחת היתה מהלך יזום שלו מתחילתו ועד סופו. "שנה לפני מועד סיום תקופת הכהונה הראשונה", הוא אומר, "הודעתי לנגיד פישר כי החלטתי לעזוב את התפקיד. עשיתי זאת פשוט כי רציתי מאוד לחזור לעשייה מקצועית באקדמיה".
בנק ישראל. מי ינצח במירוץ לנגידות? צילום: עטא עוויסאת
מענק הפרישה הסודי
ויקטור מדינה (73) כיהן במשך שנים ארוכות בבנק ישראל. הוא הקים את המחלקה המוניטרית בבנק, ניהל אותה תקופה ארוכה ונחשב במשך זמן רב מספר שתיים בבנק ישראל.
לאחר פרישתו כיהן מדינה כמנכ"ל משרד האוצר וכמנכ"ל בנק מזרחי טפחות, תקופה שהקנתה לו גם ניסיון ניהולי עצום וגם ידע רב וניסיון מעשי בתחום הפיננסי. מה שעלול לעמוד בינו לבין התפקיד, מלבד גילו המתקדם, הוא השנים הרבות שבהן הוא מחוץ לבנק ישראל.
ב־2004 פרש ויקטור מדינה מבנק מזרחי טפחות כדי להתמודד על תפקיד נגיד בנק ישראל ב־2005, מירוץ שבו זכה פישר בסופו של דבר. הבנק דיווח על פרישתו, אולם לא פירסם את תנאי הפרישה המפליגים שהוענקו למדינה, כדי לא לפגוע בסיכוייו להתמנות לנגיד. לאחר שפורסם כי מדינה קיבל מענק פרישה של כ־13.5 מיליון שקל, חייבה רשות ני"ע את הבנק לדווח לבורסה על גודל המענק ולפרט בהרחבה את השתלשלות האירועים שהובילו לאישור המענק. הפרשה עוררה חילופי האשמות קשים בין המנכ"ל הפורש מדינה לבין יו"ר הבנק אז יעקב פרי.
חילופי ההאשמות האלה אינם יוצאי דופן. מדינה כיהן בעבר כיו"ר חברת כיל ומאוחר יותר כיו"ר מגדל שוקי הון, תפקידים אותם עזב גם כן על רקע מה שהוגדר כחילוקי דעות קשים.
מיכל עבאדי־בויאנג'ו (47) מונתה לפני שנתיים על ידי שר האוצר הקודם יובל שטייניץ לתפקיד החשבת הכללית באוצר, והיא למעשה האשה הראשונה שממלאת תפקיד חשוב זה. עבאדי־בויאנג'ו היא רו"ח ועו"ד, והיא רושמת לזכותה שורה של תפקידים במגזר הציבורי והעסקי. בין היתר היא כיהנה בתפקיד יו"ר החברה הממשלתית נכסים מ.י, שעסקה במכירת מניות הבנקים שבהסדר וכיהנה בתפקיד סמנכ"לית בבנק הבינלאומי הראשון.
עבאדי־בויאנג'ו נחשבת מנהלת מוצלחת ועתירת ניסיון, ובתפקידה הנוכחי היא אחראית בין היתר על כלל חשבונות הממשלה. נקודת התורפה העיקרית שלה במירוץ לנגידות היא העובדה שאין לה את הידע הנדרש מנגיד בנק מרכזי בתחום המדיניות המוניטרית.
