ההסתדרות: רפורמה בשירות המדינה - רק ללא חוזים אישיים

צוותי הממשלה וההסתדרות למשא ומתן על הרפורמה בשירות המדינה ייפגשו מחר לדיון בפעם הראשונה. נציב שירות המדינה משה דיין ינסה לשכנע את יו"ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן ואת יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי להסכים לשינויים דרמטיים בהסכמים בין הצדדים.

בעקבות מסקנותיה של ועדת טרכטנברג כי יש צורך בשינוי אופן יחסי העבודה בשירות המדינה הקימה הממשלה ועדה בראשות דיין ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר לבחינת הנושא. הוועדה המליצה להאריך את תקופת הארעיות של עובדי משרד הממשלה משנתיים לחמש שנים ולהתנות את הקביעות עצמה ואת הבונוסים השנתיים בהערכות מנהלים.

בהסתדרות מתנגדים לדרישה להאריך את תקופת הארעיות.

אבי ניסנקורן צילום: אוראל כהן

ניסנקורן ויעקובי מתכוונים לדרוש בתמורה לאישור הרפורמה את חיסול החוזים האישיים בשירות המדינה, כלומר את העברתם של 8,500 עובדים תחת חוזים כאלה לעבודה תחת ההסכם הקיבוצי של ההסתדרות ללא פגיעה בשכרם. בכיר בהסתדרות הגדיר את הדרישה כ"תנאי בל יעבור לכל הסכמה שאליה נגיע עם דיין ולוקר".

ההסתדרות הכריזה בפברואר האחרון סכסוך עבודה בשירות המדינה והרשויות המקומיות בשל מה שהגדירה כ"תופעת התרחבות השימוש בחוזים אישיים" שככל שרבים העובדים המועסקים בצורה זו כך גם קטן כוחה של ההסתדרות.

כך לדוגמה, ביחידות בשירות המדינה בהן כבר יש רוב לחוזים האישיים כמו בלמ"ס יהיה קשה מאוד להסתדרות לנהל סכסוך עבודה אפקטיבי אם וכאשר היא תרצה לדרוש שיפור בתנאי העבודה בהן. בשנה האחרונה מנסה קבוצה של עובדים בחוזים אישיים להתאגד תחת ארגון עצמאי משלהם הנקרא אחדות, שמנהל הליכים משפטיים מול המדינה בדרישה להכיר בו כארגון יציג.

רוב המועסקים בחוזים אישיים בשירות המדינה הם בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, כלכלנים, מהנדסים, רואי חשבון וסטטיסטיקאים. העובדים בחוזה אישי מקבלים שכר גבוה ב־10% עד 20% מזה שמקבל בעל תפקיד דומה בחוזה קיבוצי, כמעין פיצוי על כך שהם אינם מאוגדים.

ועדת דיין־לוקר המליצה בנוסף על ביזור הסמכויות שנמצאות כיום בנציבות שירות המדינה על המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ועל מתן דגש גדול יותר על הערכות מנהלים במתן בונוסים שנתיים.