מי מרוויח ומי מפסיד מפרישת השופטת אלשיך

במועד פרישתה בנובמבר תשלים השופטת ורדה אלשיך 36 שנות שיפוט, שבהן ביססה את עצמה כשופטת הכלכלית הבולטת בישראל ובמהלכן פיתחה את תחום הקפאות ההליכים, פרסמה ספר בנושא ובעיקר הכריעה את גורלם של אלפי חברות ואנשים פרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים. לצד השגיה כשופטת, הספיקה אלשיך לצבור לה לא מעט מעריצים לצד מספר לא פחות של אויבים. השופטת הפורשת הספיקה גם לעורר כמה שערוריות, למשל כשביקשה מוועדת הכספים של הכנסת לבחון הקמת מסלול VIP לשופטים בנתב"ג כדי שלא תיאלץ לפגוש בזמן ההמתנה אנשים ששפטה. במקרה אחר, בהרצאה בפני סטודנטים, התייחסה לתיק שבו היא מטפלת ואמרה שבעלי החברה "מציף את בית המשפט בשטויות נוראיות". בעקבות זאת נאלצה לפסול את עצמה מטיפול בתיק.

ורדה אלשיך. השופטת הכלכלית הבולטת בישראל צילום: אוראל כהן

מנגד, כמה וכמה מפרקים בכירים מוקירים את השופטת אלשיך וחבים לה אישית הרבה מההצלחה המקצועית שלהם. לאורך שנות כהונתה התעלמה אלשיך מהביקורת שהופנתה אליה על כך שרק קבוצה מצומצמת וקבועה יחסית זוכה לטפל בתיקי הפירוקים הגדולים, ובהמשך לגרוף שכרי טרחה לעתים דמיוניים בגובהם. לאורך השנים נקלעה אלשיך למאבקים לא מעטים מול מתדיינים שהופיעו בפניה, כאשר קוצר רוחה גרם לה לקטוע חקירות ארוכות ומשעממות בתוך דקות. היא גם לא היססה לעתים לבטל החלטות של שופטים אחרים, מקבילים לה בדרגתם. כעת עם פרישתה ממפה "כלכליסט" את המרוויחים הגדולים ואלה שעשויים להפסיד כתוצאה מעזיבתה את כס השיפוט.

עורכי הדין

הזדמנות למפרקים חדשים

אף שעל מכתב התמיכה באלשיך חתמו 100 עורכי דין, גם ביניהם יש כמה וכמה שהתקנאו במינויים של המפרקים הבכירים יותר בתיקים הגדולים יותר, וייחלו בסתר לבם לפרישתה של אלשיך שאולי תאפשר להם להתבלט יותר אצל מי שיחליף אותה. הדבר נכון עוד יותר בקרב עשרות עורכי דין מוכרים פחות המייצגים את החייבים והחברות בפירוק. עורכי דין אלה נאלצו להתמודד עם סגנונה הקשוח והלא מתפשר של אלשיך, שנהגה להאיץ בהם לקצר חקירות ולא לשעמם אותה בעניינים לא רלבנטיים, אחרת תחייב אותם בהוצאות. גם בדיון בהשתתפות עו"ד רפאל ארגז, שהוליד לבסוף את פרשת הפרוטוקול, כעסה אלשיך על ארגז על שלא הסב את תשומת לבה למסמכים בתיק, פסקה נגדו, ובהמשך גם הכניסה 36 תיקונים בפרוטוקול.

עו"ד רפאל ארגז צילום: מיקי אלון

המתדיינים

פושטי הרגל נושמים לרווחה

בניגוד לרבים מעמיתיה, סגנונה הבוטה של השופטת אלשיך יצר לה לא מעט מתנגדים, ברובם אנשים שהיא טיפלה בתיקיהם ונקלעו למאבקים טעונים בלשכתה. אחד מהם הוא עו"ד דרור חטר־ישי, שאימפריית הנדל"ן שהיתה בשליטתו, חברת מגדלי הזוהר, פורקה בהוראות אלשיך בגלל חוב של 2 מיליון שקל, אף שהחברה הציעה לשלמו במלואו ורק ביקשה פריסת תשלומים. אפשר להניח כי מי שנושמת לרווחה לרגל הפרישה היא גם אשת העסקים רחל סופר, שניסתה בשנה האחרונה בכל דרך להביא לכך ששופט אחר יטפל בתיקה. זה לא הצליח לה, וכאשר סופר נמנעה מלהגיע לדיון בנימוק שהיא חולה - כנראה מתוך הנחה שעיכוב של ימים ספורים יגרום לשופט אחר לדון בתיק, שכן אלשיך אמורה היתה לצאת לשבתון - החליטה אלשיך לערוך ביקור בית אצל סופר ולקיים את הדיון בסלון ביתה.

עו"ד דרור חטר־ישי צילום: שאול גולן

השופט אורנשטיין

איש האמון שהתבלט והופך ליורש

השופט איתן אורנשטיין כיהן בשנים האחרונות במחלקת הפירוקים של בית המשפט המחוזי בתל אביב תחת ניהולה של השופטת אלשיך. הוא אמנם הצליח להתבלט יותר מהשופטת דניה קרת־מאיר שקדמה לו בתפקיד זה, בזכות תקדימים והלכות שכתב, אך בתיקים הגדולים והמתוקשרים טיפלה כמעט תמיד אלשיך בעצמה. אורנשטיין הוא איש אמונה של אלשיך והיה נאמן לה מאוד לכל אורך פרשת הפרוטוקול המשופץ, אך פרישתה מאפשרת לו להפוך לשופט המוביל את המחלקה ולזכות לטפל בתיקים גדולים ומתוקשרים - בדומה לתיק אי.די.בי שבו הוא מטפל בימים אלה.

לכל אלה הסבורים כי לאורנשטיין אין סיכוי להאפיל על אלשיך, כדאי להזכיר שגם היא נכנסה בשעתו לנעליים גדולות שהותיר אחריו קודמה בתפקיד - השופט בדימוס ישי לויט - ולבסוף נראה כי האפילה עליו. למעמדה של אלשיך תרמו, בין היתר, ריבוי קריסת החברות של תחילת העשור שעבר והצורך להסדיר בחקיקה שיפוטית את כל תחום הקפאות ההליכים. כיום האתגר העיקרי העומד בפני אורנשטיין הוא הסדרת תחום הסדרי החוב, זאת כאשר בכל שנה נערכים עשרות הסדרים ותספורות.

השופט איתן אורנשטיין צילום: ענר גרין

 

עו"ד אפי נוה

לשכת עורכי הדין זוקפת את הפרישה לזכותה

 

מבחינתה של השופטת אלשיך, היא הקדימה את פרישתה מרצונה וללא קשר לפרשת הפרוטוקול המשופץ, אלא שלא כך רואה את הדברים עו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, שניהל לצד ארבעת ראשי המחוזות האחרים מאבק מתוקשר להדחתה של אלשיך. עו"ד נוה הוא זה שהגיש את התלונה נגד השופטת אלשיך לנציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר גולדברג, ולאחר שהגיש אותה גם הפיץ אותה ב־30 אלף עותקים לכל עורכי הדין במחוז. המהלך הוביל לעימות בינו לבין הנהלת בתי המשפט, שניסתה להסיט את הזרקור ל"הפרות האתיות" כביכול שביצע עו"ד רפאל ארגז, "גיבור" פרשת הפרוטוקול. בשלב זה הצטרפו לנוה יתר ראשי המחוזות, והמאבק הפך לכזה המתנהל לכאורה בשמם של כל עורכי הדין.

 

בשיחה עם "כלכליסט" אתמול טען נוה כי פרישתה של אלשיך מוכיחה את כוחה של הלשכה במאבק לביסוס נורמות התנהגות בקרב השופטים, והוסיף כי "בהתנהלות הלשכה בעניין השופטת אלשיך הוכחנו את הרלבנטיות שלנו כאיגוד מקצועי חזק העומד איתן לצד חבריו שעה שהם נזקקים לסיוע. המציאות מלמדת שיש מקרים שבהם עורכי דין נזקקים להגנה מפני התעמרויותיהם של שופטים שבפניהם הם מופיעים, ובמקרים נדירים אותם שופטים אינם מקפידים על כללי ההגינות והעמידה בהוראות החוק. בפרשה המצערת של השופטת אלשיך הקפדנו שדבר מכל אלה לא יקרה עוד, וכך נפעל גם להבא".

 

עו"ד אפי נוה צילם: עידן מילמן

 

הקולגות

שופטי הפירוקים יוצאים מהצל

 

ברחבי הארץ מכהנים עוד לא מעט שופטי פירוקים. אף שחלקם זוכים להערכה מקצועית רבה, השופטת אלשיך נחשבה תמיד למובילת התחום, עד כדי כך שרבים מעמיתיה בערכאות האחרות נהגו לבסס את החלטותיהם על פסיקות ותקדימים שיצרה בתחום ועל הספר שכתבה ב־2005 על הקפאת הליכים. בין השופטים הללו: ד"ר עדי זרנקין מהמחוזי בחיפה, שרה דברת מהמחוזי באר שבע, דוד מינץ מהמחוזי ירושלים, עאטף עיילבוני מהמחוזי בנצרת, ואילן שילה מהמחוזי מרכז. יהיה מעניין לבחון אם בעקבות פרישתה של אלשיך יחלו חלק מהשופטים הללו להתבלט מעט יותר וליצור יותר תקדימים והלכות חדשות משלהם.

 

התפיסה הרווחת היא שבמחלקות הפירוקים שמחוץ לאיזור המרכז, בעלי התפקיד נהנים מיחס טוב פחות, אולי בשל מיעוט המפרקים הבכירים. כך למשל ב"כלכליסט" פורסם בעבר כי השופט זרנקין העביר מתפקידו את עו"ד ישי בית און ששימש ככונס של סלע שולדר שבפירוק. במקרה אחר דחה זרנקין דרישת משרד נשיץ ברנדס לשכר טרחה שיקבל קדימות על יתר הנושים.

 

השופטת שרה דברת

 

המפסידים העיקריים: חוששים למקומם הבטוח

כוחם של המפרקים הגדולים, שגדלו בבית מדרשה של השופטת אלשיך, מתערער עם פרישתה

עו"ד שלמה נס

טופח להיות "המפרק הלאומי"

בקיץ 2005 קרסה ברעש גדול רשת הסופרמקטים קלאבמרקט, ובדיון מכריע שהתקיים באולמה של השופטת אלשיך היא מינתה את רו"ח גבי טרבלסי לנאמן. אלשיך התלבטה בקול רם על זהותו של נאמן נוסף. עו"ד יוסף וקנין, שישב בקהל ובדיעבד התברר שהיתה לו הכרות מוקדמת עם עו"ד נס, צעק את שמו, ואלשיך קיבלה את ההמלצה ומינתה אותו לתפקיד. עו"ד נס היה מפרק מוכר גם קודם לכן, אבל תיק קלאבמרקט סימן בעבורו את נקודת המפנה. קלאבמרקט זיכתה את נס בכינוי "המפרק הלאומי" ובגל של מינויים בתיקי פירוק אחרים שקיבל מהשופטת אלשיך בשנים שלאחר מכן - החל באגרקסקו וכלה ב"מעריב" - ולצדם שכר טרחה מצטבר של עשרות מיליוני שקלים שאישרה לו.

עו"ד שלמה נס צילום: שלום בר טל

עו"ד אבנר כהן

22 מיליון שקל לשני תיקים

עו"ד אבנר כהן חב רבות לשופטת אלשיך במישור המקצועי והכלכלי. שני תיקי חדלות הפירעון הגדולים ביותר שבהם טיפל עו"ד כהן בעשור האחרון הם הקפאת ההליכים של עיריית טייבה ותיק הפירוק של המשביר הישן לצרכן. בשני התיקים השופטת אלשיך היא זו שהכריעה בבקשות השכר של כהן והיתה נדיבה למדי כלפיו: בתיק טייבה היא פסקה לו שכר טרחה חודשי קבוע העומד על 200 אלף שקל בתוספת מע"מ, שהצטבר בינתיים לסכום עתק של יותר מ־16 מיליון שקל. בתיק המשביר הישן הצליח כהן לקבל את אישורה של השופטת לשכר טרחה של 6 מיליון שקל. כהן ביסס את בקשת שכר הטרחה על תקנה 8א לתקנות השכר של המפרקים, המאפשרת לבעל תפקיד לגבות אחוזים מקופת הפירוק בכפוף לחלוקת דיבידנד בפועל לכל הנושים, וב"כלכליסט" נחשף אז כי ספק אם כהן עמד בדרישות התקנה.

עו"ד איתן ארז

נהנה מגיבוי מלא מהשופטת

עו"ד איתן ארז נוהג להציג את משרדו כאחד המובילים בישראל בתחום חדלות הפירעון. חלק גדול מהתיקים הגדולים שבהם טיפל התבררו בפני השופטת אלשיך, ונראה שהוא חב לה רבות מהצלחתו המקצועית. עו"ד ארז דומה בהיבטים מסוימים בסגנונו לאלשיך: הדבר בא לידי ביטוי בנקיטת קו לוחמני ואף כוחני מול פושטי רגל, התנהלות שבזכותה נקלע בכמה מקרים למאבקי כוח מולם. במאבקיו אלה העניקה השופטת אלשיך לארז גיבוי כמעט מלא. כך למשל מול פושטי הרגל אלי רייפמן ורחל סופר. בשנים האחרונות טיפל ארז במקביל בכמה וכמה תיקי פירוק גדולים, ובכל אחד מהם דרש מאלשיך, ולרוב גם קיבל, שכר טרחה של מאות אלפי שקלים. ב־2012 נחשף ב"כלכליסט" כי אלשיך העניקה לארז הסכמה יוצאת דופן לייצג בתיק רייפמן ובמקביל לייצג גם את נושיו של רייפמן בתביעה שהגישו.

עו"ד איתן ארז צילום: יובל חן