אורי יוגב יפרוש מווייטווטר עקב מינויו למנהל רשות החברות
הסכם ניגוד העניינים בין האוצר ליוגב קובע שעליו לפרוש מתפקידו כיו"ר חברת טכנולוגיות המים וכי הוא יהיה מנוע מלעסוק בתחום המים. מנגד, הוא יוכל לעסוק ברכבת, חרף ביקורת שספג מהמשנה ליועמ"ש על שני אירועים מתקופת כהונתו כדירקטור בחברה
אורי יוגב יעזוב את תפקידו כיו"ר דירקטוריון ווייטווטר ולא יעסוק בנושאים הקשורים לתחום המים או לחברת מקורות הממשלתית. כך סוכם בין היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס לבין יוגב, שמינויו לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות יובא היום לאישור הממשלה. זאת מאחר שיוגב ואשתו הם בעלי המניות השניים בגודלם (29%) בחברת טכנולוגיות המים ווייטווטר, ומשום שיוגב מכהן גם כיו"ר ווטרפרונטס — עמותה לקידום פיתוח טכנולוגיות ותעשיות מים שייסד ב־2005.
רשות החברות הממשלתיות היא יחידה במשרד האוצר המתמקדת בפיקוח ובקרה על 98 חברות ממשלתיות ובהפרטתן. שכרו של יוגב כמנהל הרשות יעמוד על כ־38 אלף שקל בחודש. לטובת המינוי, הוא ייאלץ לוותר על דמי ייעוץ חודשיים של 15 אלף דולר (לא כולל מע"מ על 25% משרה), שהוא מקבל כיו"ר הדירקטוריון בווייטווטר. מניותיו של יוגב בווייטווטר לא יופקדו בנאמנות, והוא יהיה זכאי לקבל כסף מהחברה כדיבידנד או כתשלום בגין מכירת מניותיו. ווייטווטר רשמה הפסד של 23.5 מיליון שקל ב־2012 וגירעון בהון החוזר של 16 מיליון שקל, שהוביל את רואי החשבון שלה להצמיד הערת עסק חי לדו"חותיה.
על אף שבווייטווטר חלק מבעלי המניות הם אנשי עסקים מהשורה הראשונה, שלהם עשויים להיות לכאורה אינטרסים בחברות ממשלתיות, הסכם ניגוד העניינים של יוגב לא יאסור עליו לעסוק בעניינים הקשורים אליהם. זאת משום שאחזקותיהם בווייטווטר נמוכות מ־5% ולכן אינם נחשבים לבעלי עניין בחברה.
לווייטווטר יש לא פחות מ־17 בעלי מניות, ובהם בעל השליטה באי.די.בי אחזקות נוחי דנקנר, המשקיע בחברה דרך אלרון תעשיות; איתי שטרום, שהוא הברוקר החשוד בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות עבור דנקנר; שותפיו של דנקנר לקבוצת אי.די.בי יצחק ודורי מנור; אילן בן־דב, מבעלי השליטה בפרטנר; מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד; בעלי קבוצת הביטוח קלי מנחם קלי; מנהל רשות המסים לשעבר זאב פלדמן; ושרגא שחק, המחזיק כ־10% מא.מ.ת מיחשוב הציבורית. בעלת המניות הגדולה בחברה היא אשת העסקים חנה גרטלר (49%).
אורי יוגב צילום: אוראל כהן ישנם שני נושאים נוספים שבריס בחן והחליט כי אין מניעה שיוגב יעסוק בהם או שהם פוגמים בכשרות המינוי: כהונותיו של יוגב כיועץ בשכר למנכ"ל ויו"ר חברת החשמל בשנים 2007–2009, וכדירקטור ויו"ר דירקטוריון רכבת ישראל בשנים 2010–2013. זאת אף כי ח"כ שלי יחימוביץ' פנתה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בטענה כי אין למנות את יוגב לתפקיד נוכח התנהלותו בשתי פרשות שאירעו בעת שכיהן כדירקטור וכיו"ר רכבת ישראל: בומברדיה ומינוי מנכ"ל הרכבת.
בפרשת בומברדיה יוגב לא דיווח על היחסים שלו עם מנכ"ל בומברדיה ישראל יוסי דסקל, ששימש כחבר מועצה מייעצת לווייטווטר. כן לא דיווח יוגב על כך שהיה פקודו של דסקל בצבא. הקשר בין השניים היה לכאורה רלבנטי, מאחר שיוגב השתתף בדיון של הרכבת שבו הוחלט לרכוש 150 קרונות מבומברדיה ב־1.2 מיליארד שקל.
פרשת מנכ"ל הרכבת נגעה לאורן מוסט, שהיה מועמד לתפקיד, וטען כי יוגב ביקש ממנו להגיע לפגישה לילית בביתו, שם לטענתו הוא דרש ממנו להסיר את מועמדותו לתפקיד. זאת בטענה כי שר התחבורה ישראל כץ אינו מעוניין בו, ולא יחתום על מינויו.
הפוליגרף תמך בגרסת יוגב
המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט ביקר בחריפות את התנהלותו של יוגב, אך לבסוף קיבל את עמדתו כי מינה את דסקל, בשל היותו מומחה בעל שם ולא בשל ההיכרות האישית ביניהם. דסקל התפטר מווייטווטר עם מינויו של יוגב כדירקטור ברכבת, וליכט העיר כי "אין כל ראיה לכך שיוגב היה מעורב בהליכי שינוי פרטי העסקה שגובשה עם בומברדיה, או שביצע פעולה לטובתה בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים ברכבת".
במענה לטענות מוסט, הציג יוגב בדיקת פוליגרף שבה נשאל שתי שאלות: "האם ביקשת בפגישה עם מוסט להסיר מועמדותו לטובת מועמד אחר מטעם שר התחבורה"? ו"האם במקרה זה פעלת למינוי מועמד מטעם שר התחבורה?". על שתיהן הוא השיב בשלילה ונמצא דובר אמת.
וינשטיין הביע תמיכה במינויו של יוגב, והשיב במכתב ליחימוביץ' כי העניינים שאותם בחן ליכט הובאו בפני ועדת האיתור, והיא הגיעה למסקנה כי אין בהם כדי לפגוע בהתאמתו לתפקיד.
