מי צריך לבקש סליחה מהנהגים?

יום כיפור מגיע ועמו מגיעה הזדמנות נדירה וזכות גדולה: לבקש סליחה מאלה שנפגעו. ובכן, כמדי שנה, ענף הרכב מספק לנו שפע של הזדמנויות מרתקות לבקשות סליחה מגוונות מנהגי ישראל ונדמה שמדי שנה המצב רק הולך ומחמיר ונהגי ישראל שותקים. 

בין מבקשי הסליחות נמנה את שר התחבורה ישראל כץ, שמספק כמעט מדי חודש אינספור הזדמנויות לבקשות סליחה, לאור שליפותיו המרובות ולאור מידת האגרסיביות הגבוהה שהשר מגלה, במיוחד בפייסבוק בליוויית צ'אבי כלבו הנאמן.

נתחיל בהצהרותיו של כץ על הוזלת המכוניות ב-20%, שנטעו תקוות בצרכנים הישראלים ושונו לאחר מכן להצהרות דיפלומטיות יותר לפיהן הכוונה בפועל היא להוזלה של עלויות התחזוקה הכוללות של הרכב.

כמו כן, במריבתו המתוקשרת של שר התחבורה עם פורד, שיצרה משבר קטן ביחסי המדינה עם ארה"ב, פרשה שהושתקה במהרה לאחר שפורד העמידה את השר על מספר טעויות שביצע. ההצהרות חסרות הכיסוי על מהירות נסיעה של 130 קילומטרים לשעה בכביש חוצה ישראל, או בהצהרות על שמירה על האינטרס של הציבור באמצעות השגחה על מצלמות המהירות - שיוצבו כך שלא ישמשו כמסחטת כספים, דברי השר.

שר התחבורה ישראל כץ צילום: אוראל כהן

בנוסף, קוצר הרואי והמחסור בחשיבה עתידית, שגרם לשר לקטוע לפני כמה שבועות את הפרויקט שאמור לאפשר בעתיד מיסוי של נסועה (קילומטרג').

על ההצהרות לפיהן ימנע את מיזוגיהן של חברות בענף הרכב, שכולם יצאו לפועל. למען האמת, במקרה של שר התחבורה קשה להתמקד רק בתחום אחד.

מחירי המכוניות המשומשות

בין מבקשי הסליחות הבולטים נמנים גם את מחברי מחירוני הרכב. על פי דו"ח ועדת שלדור, שפורסם לאחרונה והוזמן על ידי משרד האוצר, אותו דו"ח ששר התחבורה עצמו סירב להתיחס אליו לאחרונה בכנסת, מחירי הרכב בישראל מנופחים בשוק הרכב המשומש, במיוחד בדגמים שנפוצים בקרב חברות הליסינג.

מכוניות ליסינג צילום: עמית שעל

למה הכוונה? ובכן, אם חפצתם במכונית משומשת, חשבו שנית. הדו"ח קובע שמחירי הרכב המשומש מוחזקים באופן מלאכותי וגבוהים מן המחיר הריאלי. מדוע? זו שאלה שיש להפנות למחברי מחירוני הרכב. הללו מסרבים להתיחס לעובדה שרוב הרכבים הללו מגיעים מציי הרכב הגדולים ונמכרים במחירים נמוכים למדי, הרבה פחות ממחירי המחירון, כפי שניתן להיווכח בפרסומות של חברות הליסינג שמופיעות, כמובן במחירוני הרכב.

האוצר הפך את נהגי ישראל לשבויים

גם משרד האוצר צריך לבקש סליחה: המשרד, שהפך את נהגי ישראל לשבויים באמצעות הטלת מס קניה גבוה, אחד הגבוהים בעולם, על מכוניות חדשות. גם התרעות חוזרות ונשנות מצד ה-OECD שמעירים שוב ושוב על עלויות הרכב הגבוהות בישראל. הללו, הנובעות ישירות ממסי הקניה המוטלים על רכב, אינן מרתיעות את אנשי האוצר שיודעים היטב מהיכן מגיע הכסף ונאחזים בהכנסה בנחישות מטרידה.

שלא במפתיע, כל מי שקשור לנושא המיסוי על רכב, אותם פוליטיקאים שנשבעו להגן על העם, מתנער מן הנושא בנחישות מרשימה: כך לאחרונה ציין השר שאינו יכול להשפיע על מס הקניה שמוטל על מכוניות (אחרי שהבטיח להוזילן). פתרון הבעיה מונח לפני המחוקקים, הם פשוט לא מעוניינים לטפל בו.

יבואני הרכב

בל נשכח את יבואני הרכב. השנה הם הצליחו כמעט לסחוט מאיתנו כמה דמעות, לאחר שהצהירו שאין ביכולתם לספוג את ההתייקרות הצפויה של המכוניות החדשות מכיוון שהם כבר נמצאים במצב בו רווחיותם נמצאת בסכנה לאחר כניסתו לתוקף של המס הירוק החדש. במפתיע, לא כך היו פני הדברים. שערי מטבע נוחים, התמקחות יעילה עם יצרני הרכב וגם נתחי רווח נאים אפשרו ליבואני הרכב לספוג את ההתייקרויות, לא לפני שהתריעו בפני הרוכשים שאו טו טו מחירי הרכב החדש יעלו.

אולם תצוגה, טויוטה צילום: טל שחר

ומה עם מחירי הרכבים המשפחתיים? ניחשתם נכון: כמעט זהים. טויוטה קורולה, יונדאי I35, פורד פוקוס, מדובר במכוניות שונות, שמיוצרות במדינות שונות, על ידי יצרנים שונים ומשולמות במטבעות שונים, אך במפתיע, מחירי כל הרכבים הללו זהים כמעט לחלוטין. מדוע? את התשובה צריך לקבל מחברות הליסינג.  

הפתרון של הנהג הישראלי: מצלמות פנימיות

ומה עם המשרד לביטחון פנים? נתונים מביכים להפליא שנחשפו השנה קבעו באופן חד משמעי: מהירות מופרזת אינה מהווה אפילו גורם משני לתאונות דרכים. מצלמות המהירות החדשות הוצבו במקרים רבים בכבישים בהם כמעט ולא אירעו תאונות דרכים, אך אנשי המשרד בטוחים בצדקת דרכם ומדגישים שמצלמות המהירות החדשות ימנעו תאונות.

הישראלים בתגובה הצטיידו במצלמות פנימיות, כדי לתעד כל עבירת תנועה שלא אירעה. מערכות איתור מצלמות משוכללות נמכרות באופן מקוון לכל המרבה במחיר, כדי שלא ניתפס. הנהג הישראלי מפנה את תשומת לבו להתרעות על מצלמות בטלפון הסלולרי יותר משהוא מקדיש תשומת לב למתרחש בכביש.

מצלמות בכביש צילום: תומר הדר

נכון, אפשר בהחלט לומר שיום כיפור הגיע, שזה הזמן לאוורר את הטענות, אך אפשר להסתכל על הדברים גם אחרת: לא בושה לומר שמצבו של הנהג הישראלי גרוע מאי פעם. הפוליטיקאים שעליהם סמך שיורידו את יוקר המחיה בכביש עסוקים

בתעתועים פוליטיים והחלפת האשמות ובפועל כלל אינם מביאים תוצאות ריאליות שיורידו את עלויות המחיה בענף הרכב.

מי שאמור לשמור על בטחוננו בכביש עסוק בגביית כספים והצדקה חוזרת ונשנית של מנגנון הגבייה - למרות שהראיות בשטח מוכיחות שמדובר במסחטת כספים ואלה שאחראים על מכירת המכוניות בשוק הרכב החדש והמשומש, עסוקים בנסיונות לייצב את מה שנותר משוק הרכב המשפחתי באמצעות קביעת מחירים מלאכותיים שכבר אינם מייצגים את התמורה ללקוח, אלא רק לציי הרכב הגדולים.

כבר לא מדובר כאן בבקשות סליחה. הבעיה גדולה בהרבה והנהג הישראלי מוריד ראש, משלם הרבה, מאט לפני מצלמת המהירות ומחכה ליום בו המכוניות יוזלו בעשרים אחוזים. צר לנו, אין למה לחכות.