סוחר בויאגרה מזויפת יקבל עונש קל בגלל סחבת בהעמדתו לדין

סוחר בכדורי ויאגרה מזויפים ירצה 200 שעות עבודה לתועלת הציבור (של"צ) במקום שנת מאסר, מפני שהמשטרה התעכבה ארבע שנים טרם הגישה את כתב האישום נגדו. "מדובר בשיהוי בלתי סביר באופן המצדיק התחשבות בו בעת קביעת הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, לרבות בכל הנוגע לסוג העונש", נימק שופט בית משפט השלום בתל אביב צחי עוזיאל.

כתב האישום שהוגש נגד מרי פטלביץ ביולי 2011 היה תיק פשוט לכאורה. הוא ייחס לו הפצה ומכירה בניגוד לחוק של כדורי ויאגרה וסיאליס מזויפים במשך חודשיים ב־2007. פטלביץ, לפי כתב האישום, הציע לחוקר פרטי בריטי שעסק באיתור משווקי תרופות פריון לקנות ממנו את הכדורים, הציג בפניו מחירון ותמונות של דוגמאות מהסחורה, ובהמשך אף שלח אליו לאנגליה את הכדורים, אלפים במספר.

השופט צחי עוזיאל. הנאשם הודה מיד

עבודה קלה לחוקרים

עסקאות המכירה לחוקר הבריטי הובילו למעצרו של פטלביץ בתחילת יוני 2007. והוא אף עשה למשטרה "עבודה קלה" כשהודה כבר בתחנת המשטרה בכל המיוחס לו. למרות כל זאת, רק ביולי 2011 הוגש כתב האישום לבית המשפט. פטלביץ, המיוצג על ידי עוה"ד אברהם לביא ואריאל וינדר, הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של טיפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל, בעיסוק, במכירה ובהפצה של טובין שסומנו בלא רשות, בהחזקת טובין מפרים לשם מסחר, במכירת תכשיר מרשם שלא בידי רוקח מורשה ובעבירות נוספות לפי פקודת הרוקחים ופקודת סימני מסחר.

אולם כשהגיעה העת למתן גזר הדין, החליט השופט צחי עוזיאל להתחשב בנאשם בגזירת העונש, ולא רק בנסיבותיו המקלות. חלק מרכזי בגזר הדין עוסק באופן שבו משפיע שיהוי בהגשת כתב אישום על קביעת עונשו של נאשם. "כידוע", פתח השופט, "רכיב חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, הנעוץ בהתנהלות רשויות אכיפת החוק, אינו נמנה עם הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המשליכות על קביעת מתחם העונש ההולם". עם זאת, כך מצוין, לפי תיקון בחוק, פרמטרים של שיהוי בהגשת כתב האישום יכולים להשפיע על קביעת העונש בתוך המתחם שנקבע.

בגזר הדין הרחיב השופט עוזיאל את התיקון וקבע כי "כשמדובר בשיהוי קיצוני ובלתי סביר מעת ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום ושאינו נעוץ בהתנהלות הנאשם, עשוי פרמטר זה להשליך גם על קביעת מתחם הענישה ההולם, בעיקר ברף התחתון שלו".

לא תיק מורכב במיוחד

השופט ציין שמאז שפטלביץ נעצר ועד שהועמד לדין חלפו יותר מארבע שנים, והתביעה לא טענה שמדובר בשיהוי הנעוץ בהתנהלות הנאשם, ומאחר שכך, "הרי שמדובר בשיהוי בלתי סביר באופן המצדיק התחשבות בו בעת קביעת הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, לרבות בכל הנוגע לסוג העונש. דברים אלה נכונים עוד יותר כשעולה מטיעוני ההגנה שהנאשם הודה בכל המיוחס לו בתחנת המשטרה, כך שיש קושי לומר שמדובר בתיק בעל מורכבות מיוחדת. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, בהתחשב גם בשיהוי הניכר, הוא מאסר מותנה ושל"צ והרף העליון הוא מאסר שמשכו 12 חודשים לצד קנס משמעותי והולם". התנהלות התביעה הובילה את השופט לגזור על פטלביץ עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי, 200 שעות של"צ ו־20 אלף שקל קנס.

מהמשטרה לא נמסרה תגובה על הדברים.

מעו"ד אריאל וינדר נמסר בשמו של הסוחר: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את טענותנו וקבע, בין היתר, שהתנהלות רשויות האכיפה, מהווה אחת מהנסיבות שיש להתחשב בהן בעת קביעת מתחם הענישה, הגם שהיא אינה נמנית עם אותם נסיבות המופיעות בחוק.

כתב האישום במקרה זה הוגש ארבע שנים אחרי שהסתיימה החקירה, מסיבה שאינה נעוצה בהתנהלות הנאשם ומשכך, קיבל בית המשפט את עמדתנו, כי הפגיעה הקשה בנאשם ובזכויותיו, הצדיקה הקלה בעונש ובכך אימץ בית המשפט את העקרון ששיהוי בהגשת כתב האישום מהווה עילה ממשית לחריגה ממתחם הענישה"