חוק רישוי רכב - השר כץ נגד היבואנים וחברות הליסינג

לאחר אינספור עיכובים ושינויים, תצא בשבוע הבא לדרכה מערכה נוספת במלחמה על ענף הרכב וזאת בדיון שני בוועדת הכלכלה בנושא חוק רישוי רכב. בשני צידי המתרס ניצבים כוחות חזקים: יבואני הרכב וחברות הליסינג ומצד שני שר התחבורה ישראל כץ.  

מדובר בחוק שנולד עוד לפני כמה שנים, שמיועד למסד את העיסוק בכל ענפי הרכב השונים בישראל, החל בייבוא מקביל וכלה בענף המוסכים וענף ייצור הרכב.

החוק עצמו עבר לא מעט גלגולים וגם שינויים פרסונליים. תחילת דרכו היתה בוועדת זליכה להסדרת ענף הרכב. הוועדה הגישה בשעתו שורה ארוכה של מסקנות שמטרתן הסופית היתה ליצור בסיס לחוק רישוי רכב, כגון המלצה להפריד בין המותגים - לקחת זיכיונות יבוא מידיו של יבואן המחזיק בכמה חברות רכב, להפריד בבעלות בין חברות הליסינג ליבואני הרכב, כך שחברות כמו קבוצת קרסו יבואנית רנו או קבוצת שלמה יבואנית אופל לא יוכלו להחזיק בחברות ליסינג וגם המלצות על פיקוח על פער ההנחות שבין הלקוחות הפרטיים לחברות הליסינג.

במפתיע, לאחר פרסום מסקנותיה של הוועדה, הפנה שר התחבורה כתף קרה לזליכה והכריז על כינונה של ועדה נוספת, הפעם בשיתוף עם אנשי האוצר, שנוכחותם בוועדה חיונית כדי להעביר בבוא היום את חוק רישוי רכב.

מסקנותיה של הוועדה השנייה היו שונות לחלוטין ממסקנות ועדת זליכה בסעיפים רבים, אך ועדה זו טמנה בחובה מוקש: הוועדה שכרה את שירותי חברת הייעוץ החיצוני "שלדור", שקבעה שורה ארוכה של מסקנות שלא התאימו לדעותיו של השר כץ אודות היעדר תחרות בענף הרכב.

האם הצרכן הישראלי אכן ירגיש בשינוי?

בדיון הראשון שנערך בוועדת הכלכלה התעלם כץ במכוון ממסקנותיה של שלדור למרות שאלו הוזמנו על ידי משרד האוצר. בינתיים נחת על שולחן הוועדה תפוח אדמה לוהט נוסף: דו"ח של הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא ענף הרכב, הקובע שבפועל, פרט להנחות המפליגות שניתנות לחברות הליסינג, מדובר בשוק תחרותי.

שר התחבורה ישראל כץ. על פיו ישק דבר צילום: יובל חן

השאלה היא האם הצרכן הישראלי אכן ירגיש את השינויים? ייתכן שהשינוי המיוחל לא יגיע אל כיסו של הצרכן. הניסיון מלמד שבינתיים הצהרותיו של שר התחבורה על הוזלת מחיר של 20% לא באמת יצרו שינוי צרכני וזאת למרות שבפועל חלק ניכר מהמלצותיה של הוועדה המשותפת לאנשי האוצר ומשרד התחבורה כבר יושמו, כגון מתן אפשרות לחברות ליסינג למכור מכוניות חדשות לחלוטין, חדירה של מוסכים מומחים ופתיחת השוק ליבוא מקביל.

הסיבות להשפעתו העתידית הזניחה של החוק מגוונות וכוללות בין היתר אדישות של צרכנים, שאינם מודעים לשינוי, מלחמה מצד יבואני הרכב שמוזילים דגמים וטיפולים באמצעות מבצעים וגם העובדה שבפועל, כפי שנכתב בדו"ח של הממונה על ההגבלים העסקיים, מדובר בשוק תחרותי למדי, מה שמקשה על חדירה של שחקנים חדשים שבין כה יתקשו להוריד את המחירים.

"כפי שיקבע השר"

אם מדובר כאן בחוק שהדיו כנראה לא יורגשו בכיסו של הצרכן הישראלי, מדוע יבואני הרכב חוששים? החשש אינו טמון בהקטנה של נתח שוק, או פגיעה ברווחיות, אלא בשלוש מילים שמופיעות עשרות פעמים בהצעת החוק: "כפי שיקבע השר".

דוגמאות בולטות לא חסרות, כך לדוגמה כל בעל מקצוע בענף הרכב יצטרך לעמוד בקריטריונים מסוימים לעיסוק, "כפי שיקבע השר", תוקף הרישיון לעסוק בענף הרכב יקבע "כפי שיקבע השר" ואילו מתן החרגה לסעיפים אלה, כלומר מצב בו יתאפשר לאדם לעסוק בענף הרכב למרות שאינו עומד בקריטריונים יקבע כמובן "כפי שיקבע השר". גם סוגי הרכב המותרים בייבוא זעיר הם "כפי שיקבע השר", אך במפתיע לא כל יבואן חייב ברישיון יבוא: קיימת אפשרות לפטור מרישיון יבוא שנקבעת כמובן "כפי שיקבע השר".

יתרה מזאת, במקרה בו אזרח מייבא רכב בייבוא אישי ומעוניין למכור אותו אחרי פרק זמן קצר בלבד, מהלך שבפועל הופך את האזרח לסוחר רכב, הוא יכול לעשות זאת בנסיבות חריגות "שיקבע השר". במקרה של יבואן רכב עקיף מפורטת רשימה ארוכה של דרישות חובה המגדירות את מעמד היבואן, אך בסופן מופיעה הערה חשובה: שניתן לקבל פטור מכל הדרישות: "כפי שיקבע השר".

אחד הסעיפים החשובים הנוגעים לייבוא העקיף, כלומר יבוא שאינו מתבצע דרך יבואני הרכב הוותיקים מאפשר גם יבוא של מכוניות משומשות, אך כאן נשאלת השאלה כיצד נוכל לדעת שאיננו רוכשים מכונית שנסעה קילומטראז' גבוה או שמצבה ירוד? כאן כמובן מגדיר החוק החדש את מגבלת הקילומטראז' של המכונית שתותר לייבוא לישראל: כפי שקבע השר. ומה בנוגע לשוק החלפים? כאן, כצפוי, קובע החוק שורה מחמירה של דרישות העומדות בפני יבואן של חלקי חילוף במטרה להבטיח את בטחון הצרכן הישראלי, כולל תקני איכות ואחריות, אך בסוף אותו סעיף קריטי לבטיחות מופיעה הערה הקובעת במפורש כי ייתכן מצב בו מוצר תעבורה, כלומר חלקי חילוף, יהיה פטור מעמידה ב"קבלת רישיון יבוא או אישור יבוא או עמידה בתנאים לייבוא".

מי אחראי למתן אותו פטור מדרישות בטיחותיות? התשובה, ככתוב בהצעות החוק היא "השר יהיה רשאי לקבוע". ומה בנוגע לשמאי הרכב? על פי הצעת החוק אלה יפוקחו על ידי מועצה שחבריה ימונו כמובן על ידי השר, כאשר בהצעת החוק מודגש כי השר יכול למנות את חבריה לכהונה כפולה של שמונה שנים וגם לפטרם.

כצפוי, הצעת החוק קובעת גם שורה של עונשים כספיים למי שלא יעמדו בדרישות החוק, אלא שגם כאן, כפי שמפורט בסעיפים רבים, מאחורי המקל קיים גם גזר שמחזיק שר התחבורה המכהן. כך, מי שנגזר עליו קנס על אי עמידה בדרישות החוק יכול להיות רגוע: לפי החוק, בהסכמת שר המשפטים יכול השר להמתיק את הקנס.

יש לזכור שכאשר החוק יעבור, כדי שיבואן רכב יוכל לחדש את רישיונו, עליו לקבל את אישורה של ועדה הממונה כמובן על ידי השר וסרה למרותו. המסר ברור: מדובר כאן בחוק שיהפוך את שר התחבורה לבעל כוח כמעט בלתי מוגבל על אחת מהפרות החולבות הרווחיות ביותר של מדינת ישראל.