המגנט על הצינור באמת מונע אבנית?

צביקה היקר,

אכן מצב בעייתי. עומד בפניך טכנאי מוסמך, שבבירור מבין במדיחים יותר ממך, ומציע לך פטנט שאמור להציל את המכשיר החדש שלך ממוות אכזרי בטרם עת. והמחיר, אף שלעתים קרובות הוא כפול ממחירו של אותו מגנט בחנות, עדיין מתגמד אל מול עלות המדיח - הוצאה טרייה שעדיין יוקדת בתודעתך.

אז מה יש לך להפסיד? התשובה פשוטה: את הסכום שהטכנאי דורש ואת כבודך העצמי. יש לא מעט מחקרים (אחד מהם אפילו בוצע בארץ, בטכניון, לפני כ־30 שנה) שמראים שלשים מגנט סביב הצינור זה בערך כמו לתלות סביבו קמע, אלא שאם הטכנאי היה מנסה למכור לך קמע ב־200 שקל היית זורק אותו מכל המדרגות.

לשים מגנט סביב הצינור זה בערך כמו לתלות סביבו קמע

המים בצינורות שלנו הם מה שנקרא "מים קשים", שזה אומר שהם מכילים תמיסה של אבני גיר. תמיסת האבן הזו מפריעה לנו לפחות פעמיים. ראשית, יש חומרים שלא מתחברים איתה טוב. כשהיא באה במגע עם סבון, לדוגמה, הם הופכים יחד לחומר שמנוני וחסר כל יכולת הקצפה או ניקוי. זה מה שיוצר את הטבעת השמנונית המפורסמת על שולי האמבט. שנית, כשמחממים את המים, כמו במדיח, הם מאבדים את יכולתם להמס אבן גיר, והאבן הופכת בחזרה למוצק שנדבק לצינורות ולגופי חימום ומפריע להם לתפקד.

הדרך המקובלת בתעשייה להתמודד עם הבעיות האלה אינה מגנטים, אלא מכשיר שנקרא "מחליף יונים" שאוסף את האבן מהמים בעזרת תגובה כימית. בהרבה מדיחים מודרניים יש מחליף יונים מובנה (שזקוק מדי פעם לשטיפה במי מלח, אם תהית למה אתה שם במדיח "מלח להברקה"), ואני משער שהיצרנים היו שמחים להחליף את המחליף במשהו פשוט יותר, כמו מגנט.

לכן יש הרבה מחקרים שבודקים השפעה של מגנטים על אבנית, ויש אפילו כמה ניסויים מבטיחים. נראה שבתנאים מסוימים אבנית נרתעת מלהצטבר על מגנטים, וכמה מחקרים טוענים שסידורים מיוחדים של מגנטים סביב מכלי מים עשויים לשכנע את האבנית להתמצק בצורת גבישים כדוריים קלים לניקוי, או בצורת מחטים. ועדיין, אף אחד לא הצליח לבנות מכשיר פשוט ויעיל שעושה את העבודה.

ייתכן שיום אחד מישהו ימצא דרך יעילה וזולה לטפל באבנית בעזרת מגנט. זה יהיה שוס. ואני מבטיח לך שברגע שזה יקרה אתה תתחיל לראות מגנטים להפחתת אבנית בשימוש נרחב בתעשייה, ולא רק בשיווק אגרסיבי לבית הלקוח.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il