מחקר של הכנסת: הפרטת בזן לא הגבירה את התחרות
המחקר מעלה כי ייתכן שהפרטת בתי הזיקוק, שהודיעו זה מכבר על פיטורי 240 עובדים, הקטינה את התחרות בשוק התזקיקים
הפרטת בתי זיקוק הנפט בישראל (בזן) לא הביאה לשינוי משמעותי ברמת התחרותיות הענפית והכלל משקית, ואף ייתכן כי הביאה להקטנת התחרותיות. כך עולה ממחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, שהוזמן על ידי יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי, במסגרת הדיונים בחוק הריכוזיות העוסקים בהקצאת זכויות בתשתיות חיוניות לגורמים ריכוזיים.
- עמיתים עלולה למחוק מיליוני שקלים על הלוואה פרטית לבזן
- הלו? יש שם מישהו?
- בזן: ההנהלה טעתה, העובדים ישלמו את המחיר
"הרפורמה בשוק זיקוק הנפט בשנת 2006 כללה גם הסרת הפיקוח על מחירי התזקיקים בשער בתי הזיקוק", נכתב במחקר. "היא תרמה למירוב הכנסות המדינה מההפרטה, אך לא לקחה מספיק בחשבון את הגברת התחרותיות בשוק תזקיקי נפט, בנזין, סולר וגפ"מ (גז בישול)".
על פי ההצעה בחוק הריכוזיות, רגולטור של ענף מסוים רשאי שלא להקצות זכות (מכרז למתן רישיון, התקשרות בחוזה או להעברת החזקה בשיעור משמעותי) בתחום תשתית חיונית (אנרגיה, מים, תקשורות וכו'), לגופים שיוגדרו על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כריכוזיים. על פי מסמך שהכינו המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר, שורה של חברות ענק, ביניהן כיל, דלק, שיכון ובינוי, גרנית הכרמל, פז ובזק, עשויות להיכלל ברשימת הגופים הריכוזיים.
בתי הזיקוק בחיפה (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן המחקר של הכנסת, שנערך על ידי הכלכלן איל קופמן, מנתח את הליך ההפרטה שבמסגרתו נמכרו בית הזיקוק אשדוד (בז"א) לחברת פז, ובית הזיקוק חיפה (בזן) לקבוצת עופר-פדרמן, כדי להציג מהן ההשלכות של ריכוזיות משקית. קופמן כותב: "רמת טכנולוגיה גבוהה מאפשרת לבתי זיקוק לזקק נפט גולמי באיכות גרועה (ובמחיר נמוך) לתוצרי דלק מזוקק באיכות גבוהה (ובמחיר גבוה), ובכך להגדיל את מרווחי הזיקוק והרווחיות שלהם".
על פי המחקר, עד שנת 2006 בזן היתה מונופול בזיקוק נפט גולמי ובייצור מוצרי דלק בישראל, בבעלות המדינה (74%) והחברה לישראל (26%). בספטמבר 2006 קנתה הממשלה מהחברה לישראל את חלקה בבזן לצורך פיצול והפרטת החברה. בשנת 2006 נמכר בית הזיקוק באשדוד לחברת פז תמורת 3.25 מיליארד שקל והפך לבז"א ובכך תם המונופול של החברה. בית הזיקוק בחיפה (בז"ח), שכושר הייצור שלו כמעט כפול מזה של אשדוד, הופרט בשני שלבים: בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים ו-46% נמכרו לקבוצת עופר-פדרמן, ובשלב השני הונפקו מניות בז"ח בבורסה של תל אביב. המכירה שיקפה לבית הזיקוק בחיפה שווי של 6.25 מיליארד שקל.
"לרפורמה בשוק הזיקוק היתה השפעה על חברות הדלק", נכתב במחקר. "חברת 'פז' שיפרה את מצבה התחרותי באמצעות רכישת בזן-אשדוד. לחברה נתח של 40% בשוק הזיקוק, ושל כ-25% בשוק תחנות התדלוק. בזן-אשדוד מוכרת את רוב תפוקתה לחברת פז, ועל-כן נראה כי רמת התחרותיות בשוק התזקיקים לא עלתה באופן ניכר וייתכן שאף ירדה.
שתי החברות המובילות האחרות, חברת 'דלק' וחברת 'סונול', נותרו תלויות באספקת תזקיקים של בזן-חיפה (וביבוא ישיר). בתגובה, החליטה חברת 'דלק' על רכישה אסטרטגית של חברת האחסון הממשלתית 'פי גלילות', המאפשרת לה יבוא ואחסון תזקיקים בהיקף ניכר לשם הקטנת תלותה בבזן-חיפה".
