התוכניות של בלכר: "אהיה מעורב במו"מ של אלשטיין לרכישת אי.די.בי"

"אני לא מצטער שהייתי מועמד לתפקיד הנגידות ולא מרגיש שבזבזתי את הזמן שלי. אבל יש משהו אחד שפגע בי". פרופ' מריו בלכר לא רואה צורך להתעכב על הסחבת של הממשלה בבחירת הנגיד, אבל נראה שהיבט אחד בתהליך השאיר אותו עם טעם מר במיוחד. "אני אזרח ישראלי מאז 1968, למדתי ולימדתי בארץ ויש לי בה בנים, נכדים ואפילו נין בדרך. הייתי בצבא, אני גם מדבר את השפה. אני לא חושב שאני זר, והדבר שפגע בי במשך התהליך הזה הוא שאנשים התייחסו אליי לא רק כאל מועמד מבחוץ אלא כאל איש זר".

מעבר לכך, בלכר מספר שהזמן הרב שארך התהליך היה דווקא חיובי עבורו ופתח בפניו דלתות חדשות. "אני קשור לקבוצה של אדוארדו אלשטיין שנמצאת במשא ומתן על אי.די.בי. אני בדירקטוריון של IRSA (חברת ההשקעות של אלשטיין) ואני חושב שעכשיו אהיה מעורב במשא ומתן. במהלך בחירת הנגיד לקחתי חופש ולא חשבתי שזה נכון שאתעסק בכך, אבל עכשיו אני חושב שיש כאן הזדמנות.

מריו בלכר צילום: בלומברג

"מעבר לזה, יש בארגנטינה כמה קבוצות של משקיעים שמגלות עניין בישראל ואולי אשתף איתן פעולה. אני חושב שזה היה אחד היתרונות של התארכות תהליך בחירת הנגיד. בניגוד למה שחושבים, לי זה דווקא נתן הזדמנות ליצור קשרים חדשים ולחדש קשרים ישנים עם גורמים עסקיים בארץ. אני מתכוון לנצל את זה ולהיות נוכח בישראל, בשוק ההון או במגזר העסקי".

"בדיור צריך לטפל, אבל לא רק דרך בנק ישראל"

בלכר ביקר השבוע בבריסל בכנס שערך האיחוד האירופי בנושא בנקאות. בשיחה עם "כלכליסט" הוא סימן את הבעיות החמורות ביותר של המשק הישראלי, והביע את דעתו באשר לתפקיד של בנק ישראל בניסיונות לפתור בעיות אלו. "יש בעיות במשק הישראלי שכולם יודעים שצריך לטפל בהן. מתוך שלוש הבעיות המרכזיות, שתיים נמצאות בתחום של בנק ישראל", הוא מסביר. "בעיה אחת היא עניין הדיור והנדל"ן, עניין שני זה ייסוף של השקל, ועניין נוסף הם הפערים החברתיים שהתרחבו בזמן האחרון בין בעלי הכנסות גבוהות לבין עניים. אלו דברים שצריך לתת להם עדיפות לטווח הבינוני".

האם המצב כיום בשוק הנדל"ן הישראלי הוא מצב של בועה או של התפתחות בועה?

"אתה לא יכול לדעת שהיתה בועה עד שהיא מתפוצצת. אבל די ברור שיש בעיה עם מחירי הנדל"ן ובמיוחד עם מחירי הדירות. יש בעיה של כניסה לשוק הזה במיוחד לאנשים צעירים. בעניין הזה צריך לטפל, לא רק בבנק ישראל, אלא באופן רחב. אני לא חושב שצריך להתעסק בהגדרות, ברור שיש כאן בעיה של מחירים גבוהים".

איך בנק ישראל יכול לסייע בפתרון לבעיית הדיור?

"בנק מרכזי לא צריך לטפל לבד בנושא הזה. הוא לא יכול להטיל מסים, הוא יכול להמליץ. מובן שגם ישנה הבעיה של מחיר הכסף, הריבית. זה עניין מסובך, אתה לא רוצה שהריבית תהיה גבוהה בגלל תנועות ההון וייסוף השקל. מנגד, שיעורי ריבית מאוד נמוכים מעודדים ביקוש בשוק הדיור. צריך למצוא את האיזון העדין והבנק צריך לטפל בזה".

לבנק ישראל יש תפקיד בוויסות הביקוש למשכנתאות?

"אי אפשר להתעלם מהעניין הזה. בתפקיד שלי (נשיא בנק המשכנתאות הגדול בארגנטינה בנקו היפוטקריו, שאדוארדו אלשטיין הוא המשקיע הפרטי העיקרי בו - ר"א) אני מתעסק במשכנתאות. אני אמנם לא מרוצה כל כך ממה שקורה בארגנטינה בתחום הזה. אבל יש שם תוכנית ממשלתית בתחום הדיור, שבמסגרתה הבנק נתן יותר מ־50 אלף משכנתאות מסובסדות. אני לא טוען שצריך להעתיק את התוכנית לישראל. אבל חשוב שיש תיאום בין הבנק המרכזי לבין בנקי המשכנתאות כדי לטפל בעניין הזה".

אדוארדו אלשטיין. "אני חושב שיש כאן הזדמנות" צילום: אוראל כהן

בלכר סבור שכדי לפתור בעיה חמורה נוספת של המשק שאותה הוא ציין, ייסוף השקל, כדאי לאמץ כלים חדשים. "אני חושב שיש מקום לשקול אמצעים אחרים. אבל לא צריך להמציא שום דבר חדש. אפשר, למשל, לשקול מיסוי של תנועות הון בטווח הקצר, או לאמץ דרך אחרת של הורדת ההפרשים בתשואות. הרבה מדינות עשו את זה. התיאוריה הכלכלית וגם ההיגיון הבריא אומרים שאם יש לך מטרות נוספות אז אתה צריך כלים נוספים. אני חושב שיצטרכו לעשות את זה".

"הבנקים המרכזיים החלו להתערב בפוליטיקה"

הבעיה השלישית בישראל עליה הצביע בלכר, בנוגע לפערים החברתיים, גררה בעקבותיה תהיה על תפקיד הבנקים המרכזיים לאחר המשבר העולמי שהחל ב־2008.

"אני חושב שאנחנו רק עכשיו יוצאים, באיטיות, מהמשבר. לדעתי, למשבר הזה ולהתנהגות של בנקים מרכזיים בעולם במהלכו יהיו השלכות עתידיות על התפקיד והמעמד של הבנק המרכזי בעולם.

"זה די נכון שהבנקים המרכזיים הצליחו לבלום את המשבר ולמנוע משבר קשה וממושך יותר, אבל בשביל זה במדינות המפותחות, הגדולות, הבנקים המרכזיים לקחו על עצמם תפקיד רחב מאוד. הם עשו כל מיני פעולות שהיו דרושות לצורך בלימת המשבר, וגם דברים שהרבה מאוד פעמים אמרו שאין לעשותם. לכן, אם רוצים או לא, יהיה צורך לחשוב מחדש על התפקיד של הבנק המרכזי.

"אחד הדברים הבולטים הוא שהרבה מהפעילות של בנקים מרכזיים משפיעים על משתנים פוליטיים. למשל, חלוקת הכנסה - אם מורידים את הריבית בצורה חדה, יש לכך השפעה על אנשים שחיים על הכנסות ריבית, למשל פנסיונרים, ובכך נוצרת השפעה על משתנה פוליטי כחלוקת הכנסה. בעקבות המשבר, הבנקים המרכזיים נכנסו לתחומים פוליטיים שדורשים את הסכמת הציבור. לכן יש צורך למצוא שיווי משקל חדש בנושא הזה. מה שיקרה בסופו של דבר זה ירידה ברמת העצמאות של הבנקים המרכזיים. האם זה טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת."

איך זה יבוא לידי ביטוי בישראל?

"אני לא רואה איך זה יבוא לידי ביטוי בישראל בקרוב כי אני מדבר על בנקים מרכזיים גדולים, אבל המגמות האלה עוברות בסופו של דבר למדינות קטנות יותר. אני חושב שבנק ישראל הוא בנק מרכזי מאוד עצמאי וזה נכס, צריך לשמור על זה. אבל צריך לקחת בחשבון שאם נכנסים לתחומים שהם יותר פוליטיים המחיר הוא פגיעה בעצמאות".