יכשל או יצליח? הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל יוצא לדרך

רעיון הקואופרציה, המקדם את טובתו הכלכלית של היחיד באמצעות כוחה של הקבוצה, הולך ותופס את מקומו הראוי בקרב קבוצות בעלות מודעות צרכנית אלטרנטיבית. לא מעט קואופרטיבים פועלים ברחבי הארץ: למצרכי יסוד, לבגדים או ציוד לתינוקות. בתל אביב אף פועל בר-מסעדה קואופרטיבי, שהבעלים שלו הוא כל מי שמעוניין לרכוש מנייה.

בימים אלה אישר בנק ישראל את הקמתו של הבנק הקואופרטיבי הראשון בארץ, שבעלי החשבונות בו יהיו גם בעלי המניות. לשם הבנת הרעיון העומד מאחורי היוזמה, נניח לרגע את ההגדרות המשפטיות ונעמוד על ארבעת העקרונות העומדים בבסיסו של בנק קואופרטיבי:

1. הבנק הוא בבעלות לקוחותיו.

2. לכל לקוח יש קול אחד באסיפה הכללית של הבנק.

3. הבנק פתוח להצטרפות לקוחות חדשים.

4. הבנק אינו מחלק את רווחיו בין החברים אלא משתמש בהם כדי להפחית עמלות, להגדיל ריביות על החיסכון (הפלוס) ולהקטין ריביות על החוב (המינוס).

נשמע אוטופי, לא?

הפגנה נגד יוקר המחיה בתל אביב. שאלת השאלות היא האם באמת ניתן לגבות עמלות מופחתות, לתת אשראי נוח לעסקים, לצמצם את הריביות על המינוס ולהעסיק עובדים בתנאים הוגנים מבלי לפשוט רגל? צילום: ירון ברנר, ynet

המרכיב היסודי בפעילותם של רוב הבנקים הקואופרטיביים הוא ניהול חשבונות עבור לקוחות פרטיים ועסקים קטנים ובינוניים. מכיוון שהלקוחות הם הבעלים, בוחרים הבנקים, בדרך כלל, לנתב את השקעותיהם לעסקים קטנים ובינוניים ובכך מהווים עבורם מקור אשראי אלטרנטיבי לבנקים המסחריים, שאינם ממהרים לתת אשראי ללקוחות "קטנים", בשל הסיכון הרב הכרוך בכך, לכאורה.

במערב אירופה ובצפון אמריקה קיימים זה שנים עשרות בנקים קואופרטיביים. ההכנסה השנתית של כל אחד מהם נאמדת במיליארדים ואף עשרות מיליארדים של דולרים. השנים האחרונות, שהוכיחו שדווקא הטייקונים והחברות הגדולות הם אלה שמתקשים להחזיר את חובותיהם, ושהבנקים הוותיקים הם שקרסו בשל הימורים פרועים בכספי לקוחותיהם. דווקא הבנקים הקואופרטיביים, שהתבססו על השקעות קטנות בעסקים רבים, שרדו את המשבר בקלות, ואף בנק קואופרטיבי לא נסגר בשל המשבר.  

איפה ישראל הייתה עד עכשיו?

נשאלת השאלה, אם הכל טוב ויפה, מדוע אין עדיין בנק כזה בישראל? התשובה ההיסטורית היא, שבנקים קואופרטיבים קיימים היכן שקיימת חברה אזרחית חזקה. מדינת ישראל הוקמה על בסיס מוסדות לאומיים כלליים, במקום חברה אזרחית, שמילאו את צרכי החברה. בתחום הבנקאות היו אלו ההסתדרות הציונית, שהקימה את בנק לאומי, וההסתדרות, שהקימה את בנק הפועלים. אלה מילאו את התפקיד החברתי החשוב של בנקים, שמטרתם פיתוח למען הציבור ללא כוונת רווח.

אלא שבנק הפועלים ובנק לאומי הפכו מזמן לתאגידים מופרטים, המתעניינים בשורת הרווח. הם לא הוחלפו בידי בנק קואופרטיבי בעיקר מטעמים משפטיים: בניסיון להגן על הציבור מפני קריסת בנקים נוסח שנות ה-80', קבעו המחוקק ובנק ישראל מגבלות חמורות על זהותם של בעלי השליטה בבנקים והגבילו את השליטה לבעלי הון גדולים בלבד. הרעיון של בעלי שליטה שהם "סתם" אזרחים נפסל על הסף.

חלופה הכרחית

נכון להיום, גם בבנק ישראל מכירים בעובדה, שהיעדר חלופה לבנקים המסחריים אינה מועילה למשק וכי הבנקים המסחריים מרוויחים רווחים חסרי תקדים בהשוואה לעולם מעמלות. בדו"ח, שפרסם לאחרונה בנק ישראל, בנושא הגברת התחרותיות (דו"ח זקן), הוא ממליץ על הקמתן של "אגודות אשראי", שהוא מונח המתאר בנקים קואופרטיביים קטנים, ולאחרונה אף ניתנו לקבוצת "אופק", העומדת מאחורי יוזמת הבנק הקואופרטיבי, הקלות רגולטוריות לשם קידום הקמתו של הבנק.

נראה, כי לבנק הקואופרטיבי יש רק יתרונות: לקוחות פרטיים ייהנו מחשבונות עו"ש בעמלות נמוכות. החוסכים ייהנו מריביות גבוהות יותר; בעלי עסקים קטנים ובינוניים יקבלו אשראי בתנאים נוחים בהרבה מאלו הקיימים בבנקים המסחריים. אשראי לעסקים קטנים ובינוניים פירושו מקומות עבודה נוספים במשק; הציבור הכללי יזכה בתחרות משופרת, שתביא אף להוזלות בבנקים המסחריים; עובדי הבנק הקואופרטיבי ייהנו מהעסקה בתנאים הוגנים; הממשלה, שתיצור את התנאים החוקיים להקמת הבנק, תוכל להתגאות בפעולתה להורדת יוקר המחיה (לתשומת לב הקורא יאיר לפיד).

שאלת השאלות היא, האם התחזית האופטימית הזאת היא גם ריאלית. האם באמת ניתן לגבות עמלות מופחתות, לתת אשראי נוח לעסקים, לצמצם את הריביות על המינוס ולהעסיק עובדים בתנאים הוגנים מבלי לפשוט רגל?

הבנקים הגדולים טוענים, שהאשראי הגבוה לחברות הענק ניתן להם בתנאים נוחים, כיוון שהדו"חות הכספיים שלהם משקפים את מצבם הכלכלי ואיתנותם הפיננסית. לעומתם, סיכויי הצלחתם של עסקים קטנים קשים יותר להערכה ותידרש השקעה מרובה על מנת לבנות תיק סיכונים לכל עסק קטן שמבקש הלוואה. זאת, לדעת בנקאים ותיקים, תהיה משימתם הבלתי אפשרית של הבנקים הקואופרטיביים.

אם ייכשל הבנק הקואופרטיבי במשימתו, אזי נאלץ לשקול לקבל את עול הבנקים המסחריים כגזרת גורל. אך אם יצליח, נדע שהיינו פראיירים, אבל נתנחם בתקופה חדשה וטובה יותר.

* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום המסחרי.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.