סיפורו של מספר

השבוע הודיעה חברת הביטוח הפניקס על אימוץ תוכנית תגמול הונית (אופציות) נדיבה לנושאי המשרה, בהתאם לתוכנית התגמול של החברה לפי תיקון 20 לחוק החברות.

הפניקס לא לבד בסיפור הזה. חברות הביטוח נערכות כעת ליישום תוכניות התגמול, שאושרו ללא הסתייגויות מהותיות. 52 מיליון שקל, זהו הסכום שאותו הביאו חמש חברות הביטוח הגדולות בשוק לאישור כתקרת שכר (כולל אופציות) למנכ"ל (הראל נספרה פעמיים בחישוב, שכן היא מעניקה שכר לשני מנכ"לים). החל מהעשור הקודם מתקיים דיון ער סביב שכר הבנקאים, אולם בשקט בשקט הציבו חברות הביטוח רף (שלילי) חדש והשאירו את הבנקאים מאחור. ומי מממן את החגיגה? החוסכים כמובן.

כשהחלו הבנקים לפרסם את תוכניות התגמול, הורה להם המפקח על הבנקים דודו זקן לגנוז את התוכניות, והחל בעצמו לגבש סטנדרטים מפורטים לתוכניות אלו. בחברות הביטוח, לעומת זאת, לא ראינו תהליך דומה, למרות רמות השכר הנדיבות. מדוע?

צילום: shutterstock

1. בעוד הבנקים נתפסים כתאגידים פיננסיים קרים, לחברות הביטוח יש הילה "משפחתית". במציאות, חברות הביטוח הן תאגידים פיננסיים עצומים, שיחד עם בתי ההשקעות מנהלות כחצי מכספי הציבור.

2. מי שדומיננטיות באישור השכר הן חברות הביטוח עצמן, המחזיקות במניות של החברות המתחרות, שנקנו לתיקי החוסכים לפנסיה. כך יוצא שהן מאשרות שכר זו לזו.

3. אחד המדדים המשמשים להצדקת השכר הוא "ממוצע ענפי", כלומר — השוואה לחברות המתחרות. על הממוצע הזה מוסיפה כל חברה עוד 10%–25% לשכר "לאור תרומה מיוחדת" ו"ביצועים נפלאים" של המנכ"ל שלה. כך, הממוצע הולך ועולה.

4. שתיקת הרגולטור. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי הממונה החדשה על שוק ההון באוצר דורית סלינגר בודקת את אישור מענק הפרישה בגובה 1.5 מיליון שקל ליו"ר מגדל. המענק הוא רק תסמין אחד של השיטה הרקובה. ההתמודדות עמו מפנה את הזרקור לשאלה גדולה בהרבה: סלינגר נכנסה אמנם לתפקידה רק בספטמבר, אבל מדוע היא לא עוצרת את תוכניות התגמול בחברות הביטוח, ומובילה מהלך דומה למהלך של זקן?