שובו של המודל הקיבוצי

רשת האינטרנט ממשיכה להתרחב ולהתעצם מדי יום. יותר ויותר אנשים מתחברים באמצעות רשתות חברתיות ומשתפים בינם לבין עצמם תוכן הכולל תמונות-וידאו-טקסט, וכמובן חוויות אישיות, דעות, וכל נושא העולה על הדעת. הכל נהיה חברתי, מקומי ומובילי (Social, Local, Mobile – SoLoMo). אל רשת האינטרנט מתווסף מימד חדש של קישוריות לחפצים, תוספת לרשת האינטרנט שנקראת- "M2M - Internet of Things". מדובר בחיבור לרשת של מכונות, מתקנים, סנסורים ומוצרים שונים, בין אם נעשה בהם שימוש ביתי או אישי, ובין אם מדובר בהתקנים אחרים הקשורים לעולם העסקי. מיליארדים של חפצים, יחידות קצה, מתחברים לרשת האינטרנט בקצב הולך וגובר, והזדמנויות חדשות נפתחות בפנינו לשלוט, לבקר ולנהל את אותם חפצים כמו גם לקבל מהם אינפורמציה וחיווים שלא התאפשרו קודם לכן. דוגמא ליכולות כאלו היא השימוש האמריקאי בכלי טייס לא מאויישים (Drones) שמופעלים לתקיפות מרחוק של גורמי טרור.

השילוב של רשתות תקשורת חברתיות עם "האינטרנט של הדברים" , עשוי לשנות מודלים כלכליים בעולם שאנו מכירים למודלים חדשים. המודל הכלכלי הקפיטליסטי של בעלות על חפצים ואופן השימוש בהם (כמו למשל הבעלות והשימוש ברכב פרטי), או מודל ההשכרה שבו מוצר מסויים מושכר לפרק זמן מוגדר, עשויים לפנות דרך למודל כלכלי שונה של "כלכלה שיתופית". במודל זה הבעלות אינה פרטית, והשימוש במוצר נעשה על פי הצורך (On demand). בדומה למודלים שייושמו בקיבוצים בישראל.

אפליקציית אחסון ענן. חברות סטארט-אפ צעירות נוטות להשתמש בשירותי תשתית מחשוב "ענן", שמבוססת על "תשתית שיתופית"

כבר כיום אנחנו רואים דוגמאות לשינוי הכלכלי הזה. בעולם העסקי, חברות סטארט-אפ צעירות נוטות להשתמש בשירותי תשתית מחשוב "ענן", שמבוססת של "תשתית שיתופית", במקום לרכוש ציוד מחשבים ותוכנה. חברות גדולות, להן "חוות שרתים" גדולות, משפרות יעילות השימוש במשאבי המחשוב הבלתי מנוצלים שבבעלותן, בהם השקיעו הון עתק. חוות שרתים כאלו אינן מנצלות את כוחן במאה אחוז, ואת מה שלא מנוצל ניתן למכור כמשאב שיתופי. הן מיישמות הלכה למעשה מודל של "כלכלה שיתופית" עם חברות הסטארט-אפ, אשר חוסכות את ההשקעה הכבדה הראשונה הנדרשת לתשתית הכוללת כח מחשוב, אמצעים לאחסון נתונים ותוכנה. וזאת בטרם ידוע להן באיזה קצב והיקף ידרשו המשאבים שזמינים בענן, ומבלי להתחייב מראש להיקף השימוש.

אך המודל הכלכלי החדש עשוי להיות מיושם לא רק במגזר העסקי. אנשים ברחבי העולם מנצלים את רשת האינטרנט כדי לשפר את היעילות הכלכלית של הנכסים שברשותם. למשל, שימוש בחדר פנוי בביתם, המוצע לשימוש תיירים, או השכרה של רכבם הפרטי כשאינו בשימוש. גם חניה פרטית, שברוב שעות היום פנויה, יכולה לשמש מקור הכנסה. האמון הנוצר ברשת, מאפשר לקדם מודלים עסקיים חדשים המובילים לכלכלה שיתופית שקודם לכן לא התאפשרה.

עולם התחבורה עשוי להיות אחד התחומים בו תבוא לידי ביטוי "כלכלה שיתופית" במלוא משמעותה בעתיד. אנו חיים בעולם בו הבנייה האורבנית היא בנייה לגובה, בעוד שהשטח הכולל של העיר הולך וקטן. צמצום שטח החתימה האורבנית (foot print) מייעל את התשתית הנדרשת להעברת אנרגיה, חשמל ומים אל הצרכנים העירוניים, וכן לאיסוף ופינוי אשפה עירונית. התושבים בעיר מודרנית משתמשים בשני סוגים עיקריים של תחבורה: תחבורה אנכית (שימוש במעליות לעלות ולרדת) ובתחבורה אופקית (רכבים פרטיים). התחבורה האנכית היא למעשה תחבורה במודל כלכלה שיתופית – אין נהג, ואין בעלות על מעליות. כל נוסע "מזמין" את המעלית ומשתמש בה לפי הצורך. בעתיד, גם התחבורה האופקית תהיה במודל "כלכלה שיתופית" – כלי התחבורה יהיו ללא נהג, ולא תהיה בעלות פרטית על מכוניות. באמצעות אפליקציה פשוטה ("לחיצת כפתור") נוכל להזמין רכב לשימוש על פי הצורך. תוכל לבחור בסוג הרכב, שיגיע לאסוף אותך ולנהוג אותך ליעד המבוקש. אין צורך למצוא מקום חניה היות והרכב ימשיך לתת שירות לאחרים. גם אין צורך לטפל ברכב באופן שוטף. למעשה נוכל להשתמש בתחבורה כשירות (Transportation as a service), ממש כפי שניתן להשתמש בתשתית הענן לשימוש בשירותי מחשוב, או בשימוש בתוכנה במודל שירות (SaaS – Software as a Service).

הטכנולוגיה הבסיסית קיימת כבר כיום, והיא מאפשרת נהיגה בטוחה ללא נהג (כמו במטוסי נוסעים גדולים שיודעים להמריא, לטוס בנתיב משתנה ולנחות ללא מגע יד אדם). כיום, רכבים של חברת גוגל נוסעים באופן שגרתי כמעט בין עמק הסיליקון לסן פרנסיסקו ללא נהג. בספרו החדש The New Digital Age מציין אריק שמידט, יו"ר גוגל, שבנסיעה של מכוניות-ללא-נהג (Driverless car) של גוגל לא נרשמו עד כה תאונות. הנסיעה מתבצעת תוך ציות מלא לחוקי הדרך. מדינות בארצות הברית נערכות למתן פתרונות רישוי ורגולציה שתאפשר רכב ללא נהג ולפחות שתי מדינות כבר אשרו שימוש ברכבים ללא נהג, בינהן מדינת קליפורניה.

ככל שנתקדם בטכנולוגיה, וככל שהשימוש ברשת יתרחב ויתמזג לאנשים וחפצים, נוכל ליישם כלכלה שיתופית, יעילה, זולה ושיוויונית יותר. מודל הכלכלה החופשית, הקפיטליסטית, שמעודדת יזמות וחדשנות, עשוי בסופו של דבר להוביל אותנו לכלכלה שיתופית, שיוויונית ויעילה יותר.

חמי פרס הוא שותף מנהל ומייסד קרן פיטנגו