משל על אקזיטים ועיתונות

"הברזל 28 נראה כמו רוב הבניינים ברמת החייל. קפה ומאפה בקומת הרחוב, צירופי אותיות מוזרים של חברות עלומות על הקיר בלובי חסר חן, שומר מנומנם. גם המשרדים עצמם מעוצבים בלי יומרה, כמו סניף של קופת חולים שעבר מתיחת פנים כלשהי. ואף על פי כן, שעה קלה אחרי שאביעד מייזלס וינון ברכה מדגימים לאורח סקרן את הצעצוע המסחרר שלהם, ברור שהמשרדים האפורים צופנים את אחד השפיצים של יזמות המוח הישראלית.

מייזלס, פוסטר־בוי של גיק מצוי, וברכה, הם היזם והמנכ"ל של פריימסנס שמפתחת למיקרוסופט את היכולת לשחק מול מסך הטלוויזיה בטבעיות בלי חוטים ובלי כפפות. זה עובד. וזה מלהיב. וזה מעורר השראה. כי ברור שאם החיישן התלת־ממדי של פריימסנס יכול לשחק איתך, הוא יכול לעשות כל מה שתרצה".

את הטקסט הזה כתבתי לגיליון יום העצמאות ה־62 של ישראל באפריל 2010. בגיליון החגיגי עיטרנו את החברה הצעירה בתואר "סטארט־אפ השנה". כתב "כלכליסט" אסף גלעד שהתלהב מפריימסנס דחק בי לראות במו עיניי את הקסם שלה. גלעד הוא שחשף לאחרונה את העסקה למכירתה של פריימסנס לאפל. הוא חתום על סקופים מלהיבים רבים ב"כלכליסט".

בשלוש וחצי השנים שחלפו מאז הצגנו את פריימסנס לקוראינו כתבנו עליה עשרות פעמים, בדרך כלל באהדה. לקט הכותרות הבא יכול להעיד על תוכן הכתבות: "פריימסנס בין עשר המבטיחות באירופה", "פריימסנס גייסה 50 מיליון דולר", "פריימסנס שברה את שיא גינס", "מה אפשר ללמוד מההצלחה של פריימסנס".

הפרגון העקבי הזה לא היה ייחודי. מיומו הראשון "כלכליסט" העניק תשומת לב רחבה למאות חברות הייטק, עם חיבה מיוחדת לסטארט־אפים. כתבנו, ליווינו, ערכנו תחרויות לקידום הענף. פה ושם נסחפנו. לא תמיד היינו מספיק ספקניים. לפעמים הרגשנו שאנחנו מגזימים במשאבים שאנחנו מקדישים להייטק, על חשבון נושאים אחרים.

כל זה לא עמד לזכותנו כאשר בלוגר עצבני וכמה בעלי עניין הגעישו את הרשת בזעם קדוש על הכותרות שפרסמנו בדבר רכישת פריימסנס על ידי אפל. תמצית הטיעון, בניכוי החרפות והגידופים, היא שפרסום "שמועות" עלול לקלקל אקזיטים מסוג זה כי הרוכשות האמריקאיות נורא כועסות על חוסר הדיסקרטיות של הילידים במזרח התיכון.

בכירי פריימסנס, אביעד מייזלס וינון ברכה. ה"שמועות" התבררו כמידע מדויק ואמין צילום: תומי הרפז

הטיעון לא ממש הוכיח את עצמו במקרה זה. ראשית, למרות ההכחשות השקריות של פריימסנס, ה"שמועות" התבררו כמידע אמין ומדויק. שנית, אפל לא חזרה בה ולא ביטלה את הרכישה. אתמול היא הודיעה על השלמתה. אבל לא נתחמק מהטיעון העקרוני. אולי, אבוי, היו עסקות אחרות שבוטלו בגלל פרסום מוקדם?

אם כך, בואו נדבר על ווייז. האם הכותרות על המגעים של פייסבוק לרכישת ווייז הזיקו לה? מי היה מעוניין בכותרות האלה? האם ייתכן שהפרסומים דווקא היטיבו עם ווייז והאיצו את מכירתה לגוגל במחיר גבוה יותר? העולם מסובך יותר לעתים ממה שנדמה לצופים מזדמנים, גם אם הם נושמים הייטק.

לפעמים ידיעה משרתת את אל"ף ולפעמים את בי"ת. הא"ב של עיתונות חופשית עם יושרה הוא לפרסם את כל מה שראוי לדפוס, בהגינות, בלי לעשות חישובים מה יועיל או יזיק למי. כי חישובים כאלה, שיש להם נטייה להסתבך ולהסתלסל, עלולים להרוס הפצת מידע חופשית לכל מי שחפץ בכך. זה יהיה בין השאר מותה של העיתונות, ואולי קצה של הדמוקרטיה. דברים פעוטים כאלה.

ההתלהמות של כמה אנשים מוכשרים בתחומיהם נגד העיתונות הפתיעה אותי ועוררה בי חשד שהם החמיצו שיעורים בסיסיים באזרחות. לא נורא. הם לא יפגמו בהתפעמות שלי מהיצירתיות של ההייטק הישראלי.